מיליונים על סמך הסכמה בעל-פה בבית קפה? בלתי סביר בעליל

"המערער מבקשנו לאמץ גרסה לפיה התחייבות אישית להשבת סכום כספי עצום ניתנה בפגישה יחידה בין הצדדים, ביניהם אין היכרות ממושכת, בבית קפה. מהלך דברים זה אינו מתיישב עם התנהלותו של אדם סביר, קל וחומר עם התנהלותו של איש עסקים מנוסה" - אומר שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין. הוא דחה את ערעורו של אברהם רכס, על דחיית תביעתו נגד מיכאל גרינברג לתשלום 8 מיליון שקל בעסקות נדל"ן ברומניה. 

רכס הוא בעליה של חברת פרסייס הנדסה, בעוד גרינברג ניהל את קבוצת אורלדג' ביזנס שהשקיעה בתחום הנדל"ן ברומניה. רכס טען, כי ההיכרות בין השניים נוצרה בשנת 2014 באמצעות מכר ותיק שלו, עו"ד לני יודס. השלושה נפגשו בבית קפה והוצע לו לרכוש את חלקו של גרינברג בעסקת נדל"ן ברומניה, הצפויה להניב בקרוב תשואה של 200%. בעקבות זאת הלוותה פרסייס לאורלדג' 1.1 מיליון אירו למימון עסקאות נדל"ן ברומניה, אך ב-2018 הופקעו הקרקעות המדוברות ורכס טען שהפסיד את כספו. הוא טען, כי גרינברג הבטיח בעל-פה להחזיר לו את כספו בתוך שנה בתוספת ריבית של 10% אם העסקות לא ייצאו לפועל.

פער בלתי מוסבר בין הטענות

בבית המשפט המחוזי מרכז התעקש רכס לתבוע בעצמו ורק בשלב מאוחר ביקש לצרף את פרסייס כתובעת - בקשה שנדחתה בשל המועד בו הוגשה. השופט גיא שני דחה את התביעה, באומרו תחילה שהיא הייתה צריכה להיות מוגשת בידי פרסייס. לגופם של דברים קבע שני, כי גרסתו של רכס בדבר הסכם בעל-פה לא הוכחה. "כאשר בעל דין טוען לקיומו של הסכם בעל-פה, ובמיוחד כאשר מדובר בהסכם שלטענתו אינו משתקף בהסכמים הכתובים שנחתמו בין הצדדים, הוא נדרש להציג תשתית ראייתית ברורה אשר מקיימת את הדרישות של גמירות דעת ומסוימות", מצטט שטיין - ורכס לא עמד בנטל זה.

שני התרשם, כי רכס הוא אדם משכיל ובעל ניסיון עסקי, השם לב לפרטי התקשרויות, וציין שההסכמים גם עברו תחת עינו של יודס. שני גם ציין, כי קיים פער בלתי מוסבר בין טענתו של רכס לפיה נתן אמון מלא בגרינברג לבין ההיכרות הקצרה והשטחית בין השניים, וכי הגרסה לפיה הוא העביר מיליוני שקלים לקבוצת אורלדג' לאחר פגישה אחת בבית קפה, על בסיס התחייבות אישית שניתנה בעל-פה בלבד, מעוררת תמיהה רבה.

• ביטוח לאומי גבה כסף בניגוד לפסיקה - מה קבע ביה"ד?
• 78 מליון דולר: אלקטרה נדל"ן ו-IBI מכרו מקבץ דיור בטמפה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אין סיבה להתערבות בממצאי עובדה

בדחותו את ערעורו של רכס אומר שטיין, כי הדיון הוא אך ורק על טענתו בדבר קיומו של הסכם בעל-פה. "ניתן היה להידרש לבחינת תוקפו ופרטיו של הסכם זה, רק אם היה נקבע כי הסכם כזה אכן נכרת. דא עקא, בית המשפט המחוזי קבע באופן ברור וחד-משמעי כי הסכם כאמור לא היה ולא נברא. קביעה זאת היא בגדר ממצא עובדתי מובהק" - ואין המדובר במקרה חריג בו ערכאת הערעור תתערב בממצאי עובדה.

"המערער טוען כי אין מדובר בערעור על ממצאים עובדתיים, כי אם ערעור על המסקנות שהסיק בית המשפט המחוזי מהראיות שהוצגו לפניו - זאת, בניסיון לפתוח פתח להתערבות ערכאת הערעור בממצאים אלה. ניסיון זה נידון לכישלון. השאלה אשר הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי בדבר קיומו של ההסכם היא שאלה עובדתית טהורה, אשר זכתה לתשובה עובדתית ברורה וחד-משמעית", מוסיף שטיין.

שטיין אומר עוד, כי "עסקינן בהתחייבות להשבת סכום עתק של מיליוני שקלים, בתוספת ריבית משמעותית. ברי הוא כי עסקאות מסוג זה נערכות, על פי הרגיל והנהוג, בכתב, ובפרט כאשר מדובר בגורמים עסקיים, שאינם בני משפחה או קשורים בקשרי אמון מיוחדים". יתרה מזאת: במקרה זה אכן נערכו הסכמים בכתב בין הצדדים, ואם הייתה התחייבות אישית של גרינברג לשלם לרכס 8 מיליון שקל - היא הייתה באה לידי ביטוי בהסכמים אלה, אך בפועל אין בהם אפילו רמז לכך.

• ביקשה לתפוס טרמפ על האשראי שנטלו שותפיה - וההסכם עימה בוטל
• כשנתניהו אומר: "אני לא זוכר" ובמקביל זוכר טוב מאוד אירועים אחרים, הוא נשפט על אמינות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עזב דירה לפני סוף החוזה - האם יפצה את הבעלים?

השופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן הסכימו עם שטיין. את רכס ייצג עו"ד אורי דניאל, ואת גרינברג - עוה"ד הראל גרשוני ואפרים אליגולא.