הונה משקיע, ייעץ בלי רישיון - וביקש הפטר מחובותיו

בית משפט השלום בראשון לציון הורה על ביטול הליך חדלות הפירעון של אופיר קראוס, לאחר שנקבע כי חוב משמעותי שלו כלפי אחד מנושיו נוצר בתרמית ולכן אינו ניתן להפטר. פסק הדין, שניתן על ידי השופט עדי אברונין באחרונה, עוסק בשאלה עקרונית: מה קורה כשחייב שחובותיו - שמגיעים לכ-7.8 מיליון שקל - מנסה להיכנס להליך חדלות פירעון, אבל חלק ניכר מהחובות נוצר בדרכים שבית המשפט רואה בהן מרמה?

ההליך נפתח דווקא ביוזמת הנושים שם טוב ובלהה ארמה, שחובו של קראוס כלפיהם הוא כמעט 2 מיליון שקל. הם פתחו את ההליך בתקווה לממש זכויות שיש לקראוס במחצית דירה, אלא שבית המשפט המחוזי קבע בהליך נפרד שהזכויות בדירה אינן של קראוס. מאז, כפי שטענו בני הזוג ארמה בעצמם, לא נותרו נכסים לממש.

אבל הסיפור המרכזי בתיק הוא דווקא החוב לנושה אחר - אהוד פרידלנדר. בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב כבר בפברואר 2022, נקבע כי קראוס ביצע עבירת תרמית כלפי פרידלנדר, וחויב לשלם לו 1.5 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה והוצאות משפט בסכום של 50 אלף שקל. בית המשפט המחוזי קבע באופן חד-משמעי: קראוס הציג מצגים שקריים, פעל ללא רישיון תקף ונתן ייעוץ שלא כדין, וכל זה בזמן שמיליוני שקלים "אבדו" בנסיבות שלא התברר עד סוף מה קרה בהן.

הנאמן המליץ על ביטול ההליך

הנאמן בהליך, עו"ד רון חמד, בחן את מכלול חובותיו של קראוס והמליץ על ביטול ההליך. לטענתו, נוכח פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אין תוחלת בהמשך ניהול ההליך. גם הממונה על חדלות פירעון תמך בביטול, וטען כי עצם יצירת החובות בתרמית מלמדת על חוסר תום לב קיצוני שמונע מקראוס ליהנות מ"החסד של המחוקק" שגלום בהליך חדלות הפירעון.

• זוג יקבל הפטר מחובות של כ-600 אלף ש' - וזה התנאי
• יום הולדת 43 בלי בית, והמתנה: מחיקת כל החובות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, קראוס ניסה להציל את ההליך. הוא אישר את גובה החובות ואת הקביעות הקשות בפסק דין פרידלנדר, אבל טען שביטול ההליך הוא "מכת מוות" עבור יתר הנושים, שחובותיהם מגיעים לכ-6 מיליון שקל. לטענתו, מדובר בכישלון עסקי חמור אך לא בעוקץ מתוכנן. הוא הדגיש שבית המשפט המחוזי עצמו ציין שהוא לא לקח את הכספים לכיסו הפרטי, ושהדיווחים השגויים נועדו לקנות זמן, מתוך אמונה כושלת שניתן לתקן את ההפסדים.

השופט אברונין לא קיבל את הטענות. בפסק הדין הוא קבע כי החוב לפרידלנדר הוא כזה שנוצר במרמה, ולכן אינו ניתן להפטר, בהתאם לסעיף 175(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. השופט דחה את טענת קראוס שלפיה יש צורך ברף ראייתי גבוה יותר כדי להוכיח מרמה בהליכי חדלות פירעון, והסתמך על קביעותיו של בית המשפט המחוזי בפסק דין פרידלנדר.

המושג מרמה בחוק חדלות פירעון הוא רחב וגמיש יותר

השופט אברונין גם אימץ את הגישה שנקבעה בפסיקה, שלפיה המושג מרמה בחוק חדלות פירעון הוא רחב וגמיש יותר מהמושג המקביל בדיני הנזיקין או בחוק העונשין. לדבריו, בעוד שעוולת התרמית מתמקדת במצג כוזב, הרי שהמונח מרמה בדיני חדלות פירעון כולל גם התנהגות חסרת יושר בעלת פגם מוסרי משמעותי, ואינו דורש הרשעה פלילית.

• קנו רכב יד שנייה מאלבר, גילו תקלות - למה לא קיבלו פיצוי?
• נעלם מחיי בתו לגמרי - וכעת ישלם את המחיר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מנהלת בי"ס תפצה מורה לשעבר ב-55 אלף שקל

השופט הוסיף כי מכיוון שקראוס יישאר עם חוב של 1.5 מיליון שקל שאינו ניתן להפטר, אין טעם בהמשך ניהול ההליך ביחס ליתר החובות. אין לו נכסים או זכויות שניתן לממש, ולא הוצגה כל תועלת ממשית בהמשך ההליך. עם ביטול הצו, כל ההגבלות שהוטלו על קראוס בוטלו, למעט צו עיכוב יציאה מהארץ, שיישאר בתוקף ל-60 יום נוספים.

פסק הדין מצטרף לשורה של החלטות שמחדדות את הגבולות של הליך חדלות הפירעון: המחוקק אמנם מבקש לסייע לחייבים להשתקם, אבל כשחובות נוצרו במרמה, הדלת נסגרת. כפי שצוטט בפסק הדין מפסיקת בית המשפט העליון: "אין צידוק מוסרי וחברתי להפטרת חייב מחבות שנוצרה במרמה בשיתוף החייב, שאחרת יצא חוטא נשכר".