עלות מבצע "שאגת הארי": כ-35 מיליארד שקל; האומנם?

משרד האוצר פרסם הערכה ראשונית של עלויות מבצע "שאגת הארי", ולפיה היקף ההוצאות התקציביות הישירות של הממשלה בעקבות המבצע עומד בשלב זה על כ-35 מיליארד שקל. במשרד מדגישים כי מדובר באומדן ראשוני בלבד, וכי לצד ההוצאות הישירות נרשם גם אובדן תוצר למשק, בעוד שחלק מההשפעות הכלכליות של הלחימה יתבררו רק בהמשך. ההערכה הזו נראית בחסר כי כבר לפני כחודש דובר על תקציב שמוערך ב-22 מיליארד שקל ועלות של 1-1.5 מיליארד שקל ביום. העלות המוערכת עד כה היא כ-60 מיליארד שקל. בנוסף יש כמובן עלויות עקיפות. 

לפי הודעת האוצר, במהלך כל ימי המבצע פעל המשרד כדי לספק רציפות תפקודית גבוהה למערכת הביטחון, למשרדי הממשלה ולמשק. כעת, עם פרסום ההערכה הראשונית, באוצר מציינים כי העלות הכוללת מתייחסת להוצאות שכבר זוהו בשלב זה, אך מזהירים כי הסכום עשוי עוד להשתנות בהתאם להתפתחויות. במשרד האוצר הבהירו כי ייתכן שהאומדן יגדל במקרה של התלקחות מחודשת של הלחימה או אירועי לחימה עצימים נוספים. עוד הודגש כי חלק מהנתונים מבוססים על חישובים ראשוניים, וכי בהמשך יבוצע טיוב של המספרים עם קבלת נתונים מעודכנים ומלאים יותר ממשרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים.

22 מיליארד שקל למערכת הביטחון

המרכיב הגדול ביותר בהוצאה הוא תקציב מערכת הביטחון, המסתכם לפי ההערכה בכ-22 מיליארד שקל. סכום זה כולל את ההוצאות התקציביות הישירות של צה"ל, משרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי וארגוני ביטחון נוספים, והוא כבר התווסף לתקציב משרד הביטחון במסגרת תקציב המדינה לשנת 2026 ונכלל בו. באוצר ציינו כי גם סעיף זה מבוסס בשלב זה על חישוב מוערך וראשוני, הכפוף לטיוב בהמשך. לפי ההודעה, עיקר ההוצאה של מערכת הביטחון נובע מהצטיידות, כאשר רכיב נוסף בעל משקל משמעותי הוא הרחבת גיוס כוחות המילואים מעבר למתוכנן לתקופת המלחמה.

רכיב מרכזי נוסף באומדן נוגע למתווי הפיצויים לנזקי טילים וכן לפיצוי לעובדים ולעסקים, בעלות כוללת של כ-12 מיליארד שקל. במשרד האוצר ציינו כי בעקבות המבצע קודמו כמה מסלולי פיצוי, שנועדו לתת מענה הן לנזקים הישירים שנגרמו במהלך הלחימה והן לפגיעה בפעילות הכלכלית.

• אילן רום התפטר מתפקיד מנכ"ל האוצר לאחר שנה בלבד
• מחיר הדלק בדרך ל-8 שקלים - באוצר שוקלים להפחית את המס למרות ההתנגדות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בין המתווים שצוינו נכלל פיצוי בגין הנזקים הישירים כתוצאה מפגיעות במהלך המלחמה, לצד פיצויים לעסקים במסגרת מתווה כללי באמצעות מסלול ההוצאות המזכות. לפי ההודעה, המסלול חל על עסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל, אשר רשמו ירידה של 25% לפחות במחזור. לצד זאת הופעל גם מתווה חל"ת במימון המדינה, שבמסגרתו שולמו דמי אבטלה לעובדים שנפגעו.

אומדן כולל של 35 מיליארד שקל

מלבד ההוצאה הביטחונית והפיצויים, באוצר העריכו כי הוצאות אזרחיות נוספות מסתכמות בכמיליארד שקל. מדובר בהוצאות שקידמו משרדי הממשלה כחלק מההתמודדות עם השלכות מצב החירום והטיפול בנפגעים, וכוללות בין היתר את הוצאות משרד הבריאות בגין התאמות בפעילות בתי החולים, תשלומים לנפגעי פעולות איבה על ידי הביטוח הלאומי, תקציבים לרשויות המקומיות עבור הצטיידות ומענה לחירום, וכן הוצאות של משרד הרווחה להתאמת סוגי המענים שניתנים על ידו.

לפי משרד האוצר, האומדן הכולל להוצאות הישירות בשלב זה עומד כאמור על כ-35 מיליארד שקל, וכי לפי המשרד התקציב אינו מצריך הוצאה נוספת מעבר לתקציב המדינה שכבר אושר. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר: "תפקוד משרד האוצר וניהול אחראי של כלכלת המדינה, היו גורם קריטי להצלחה המבצעית הגדולה", והוסיף כי עובדי משרד האוצר ורשות המיסים פעלו "לתמיכה ולסיוע לעורף ולאזרחים כדי להושיט יד בזמנים הקשים האלה לאזרחים שנפגעו, לעובדים ולעסקים".

• ישראכרט לא עוצרת: הסכם חדש עם מזרחי טפחות
• לקראת הנפקה בבורסה: סבן אקספרס וקבוצת סופר ספיר חתמו על הסכם סחר אסטרטגי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה וכמה מגיע לכם מביטוח לאומי? מחשבון