בג"ץ ביטל את מגבלות בן-גביר על ביקורי ח"כים אצל אסירים בטחוניים

בג"ץ ביטל את הנוהל לביקור אסירים בטחוניים אותו קבע השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, ואשר הגביל משמעותית את ביקוריהם של חברי כנסת מן הסיעות הערביות. בג"ץ קיבל בנושא זה את עתירתו של ח"כ אחמד טיבי, ובמקביל דחה את עתירתו של טיבי נגד מניעתו מלבקר את המחבל  מרואן ברגותי. בג"ץ קבע, כי מעתה יוכל כל חבר כנסת לבקש לבקר כל אסיר בטחוני.

בשנת 2016 קבע השר דאז, גלעד ארדן, כי רק ארבעה חברי כנסת - שניים מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה - יוכלו לבקר אסירים בטחוניים, נוהל שעורר ביקורת משני צידי הקשת הפוליטית. שנה לאחר מכן נקבע נוהל סיעתי, ולפיו רק חבר אחד מכל סיעה יוכל לבקר אסיר בטחוני מסוים, וזאת בכפוף לשיקול דעתו של השב"ס; כל חבר כנסת יוכל לבקר בכל מתקן בטחוני (ולא אסיר ספציפי), שוב בכפוף לשיקול דעתו של השב"ס. בג"ץ דחה עתירה נגד נוהל זה.

בשנת 2022 קבע השר דאז, עומר בר-לב, כי כל חבר כנסת יוכל לפגוש כל אסיר בטחוני, על פי בקשה שתוגש ללשכת השר; השר או נציב שב"ס יוכלו לדחות את הבקשה, אם כי ככלל ייעשה מאמץ להיענות לה. אולם, בינואר 2023 - מיד עם כניסתו לתפקיד - ביטל בן-גביר נוהל זה והחזיר על כנו את המתווה הסיעתי. טיבי הגיש עתירה הן נגד הנוהל והן נגד מניעת ביקוריו של ברגותי.

פגיעה בחבר הכנסת כ"יחידה חוקתית"

השופטת דפנה ברק-ארז אומרת, כי הנוהל הסיעתי "מונע מרובם הגדול של חברי הכנסת ליטול חלק בתפקיד הפיקוח על הרשות המבצעת, בהקשר הנוכחי בכל הנוגע לניהולם של בתי הכלא ולתנאים השוררים בהם", כאשר בפועל רק שמונה בלבד מבין חברי הכנסת נכללים בו. "מדובר בהגבלה גורפת ומוחלטת על יכולתם של מרבית חברי הכנסת למלא את תפקיד הפיקוח הפרלמנטרי, המוטל עליהם בהתאם לסדרי המשטר הדמוקרטיים הנוהגים בישראל", היא קובעת.

• ברק-ארז בדיון על מינוי גופמן: השאלה המרכזית - עובדות פרשת אלמקייס
• רכזי הביטחון ביישובים אינם יודעים למי הם כפופים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ברק-ארז מוסיפה: "המתווה הסיעתי חותר תחת עוד עיקרון יסוד חשוב ביותר, שעניינו ההכרה במעמדו של חבר הכנסת כ'יחידה חוקתית' נפרדת ועצמאית... המתווה שולל את יכולתו העצמאית של כל חבר כנסת להגשים את שליחותו בפיקוח על הרשות המבצעת, ובכלל זה על בתי הכלא, בהתאם לחובת האמון החלה עליו באופן אישי כלפי הציבור כולו. כנגזרת מכך, המתווה הסיעתי פוגע אף בעיקרון החוקתי שעניינו השוויון בין חברי הכנסת".

לדברי ברק-ארז, "המדיניות הוכתבה על ידי השר שתחת משרדו פועל שב"ס. כלומר: הגורם המפוקח הוא זה שהגביל את עצם יכולתו של הגורם המפקח לבצע את עבודתו (להבדיל מאשר קבע תנאים באשר לאופן מימושה). במישור החוקתי, מדובר בהיפוך היוצרות. משיבי הממשלה לא הצביעו על כל מקור חוקתי המאפשר, במסגרת החלטה מינהלית, להגביל באופן כה דרמטי את יכולתם של מרבית חברי הכנסת לממש את תפקידם לפקח על הרשות המבצעת". מתווה שכזה צריך להיקבע בידי הכנסת בשיתוף פעולה עם הממשלה, היא מדגישה.

אפליה לרעה של טיבי

המתווה יוצר מצב בו מספר חברי הכנסת שיוכלו לממש אותו תלוי במספר הסיעות ובכך הוא שרירותי באופן מובהק, ממשיכה ברק-ארז. הוא גם מפלה לטובה סיעות קטנות מול סיעות גדולות ומתעלם מהמיקוד שבוחרת כל סיעה לפעילותה. ולבסוף: המתווה אינו מגביל את מספר הביקורים של אותם חברי כנסת בודדים, כך שהוא אינו מגשים את מטרתו המוצהרת - צמצום מספר הביקורים.

• תבע 590 אלף שקל על ליקויים - כמה תשלם הקבלנית?
• תביעה לעמלה של 3.2 מיליון שקל בעקבות מכירת שניב תעשיות נייר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ניסתה לפנות שוכרים בשלוש תביעות - ותשלם 356 אלף ש'

ברק-ארז אומרת, כי לא ניתן להותיר את העניין לשיח מחודש בין הכנסת לממשלה, שכן הוא נדון בגלגולים שונים מזה עשור ולא נוהל שיח שכזה. "כאשר ברקע הדברים פגיעה משמעותית ונמשכת במעמדם של חברי הכנסת - אין מוצא מהכרעה. אם לא כן, נותיר את הפיקוח הפרלמנטרי על עבודת הרשות המבצעת ככלי ריק. זאת איננו רשאים לעשות", ולכן אין מנוס מביטול הנוהל.

לגבי עניינו של טיבי עצמו אומרת ברק-ארז, כי המשרד לביטחון לאומי והשב"ס נהגו סחבת ממושכת בבקשותיו, תוך אפליה ברורה מול חברי כנסת אחרים. איפה ואיפה הייתה גם בכך שאושר ליהדות התורה להחליף את נציגה ובכך שיו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, ביקר אסיר מסוים למרות שלא הוגדר כנציג הליכוד בהתאם לנוהל. עם זאת, לנוכח הזמן שעבר - לא ניתן להורות כעת לאפשר לטיבי לבקר את ברגותי.

הנשיא יצחק עמית הסכים עם ברק-ארז. השופט דוד מינץ מתח גם הוא ביקורת קשה על הנוהל, אך סבר שיש לאפשר לממשלה ולכנסת לנהל שיח על נוהל אחר. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את טיבי ייצג עו"ד חסן ג'בארין, את הממשלה ייצגו עוה"ד אביחי שויקה ומיכל דניאלי-צ'רני, ואת הכנסת - עו"ד יצחק ברט.