קנו רכב יד שנייה מאלבר, גילו תקלות - למה לא קיבלו פיצוי?

נדין ואסי רביבו מאילת חשבו שהם עושים עסקה טובה כשרכשו ביוני 2025 רכב יונדאי סונטה היבריד שנת 2021 מאלבר ציי רכב, תמורת 113,250 שקל. אבל מה שהתחיל כרכישה של רכב שהוצג להם לטענתם כ"מציאה", נהפך במהרה לסיוט של תקלות, ויכוחים ועוגמת נפש. הם הגישו תביעה קטנה על סכום של 38.9 אלף שקל, ויצאו מבית המשפט לא רק בידיים ריקות, אלא גם עם חיוב בהוצאות משפט.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הנשיא עמית יריב בבית משפט לתביעות קטנות באילת, מספר סיפור שמוכר לכל מי שאי פעם קנה רכב יד שנייה: הקונה מרגיש שעבדו עליו, המוכר טוען שהכל היה גלוי וידוע, ומכון הבדיקה אומר שהוא הזהיר מראש.

לפי התובעים, כמה ימים אחרי שלקחו את הרכב הביתה התחילו להופיע תקלות: בעיות במנוע, במערכת ההיגוי, בולמים פגומים וסדק בשמשה הקדמית. הם טענו שנציגי אלבר יצרו מצג שווא, שלפיו הרכב תקין לחלוטין, ושלא נמסר להם שמדובר ברכב השכרה עם 106 אלף ק"מ על המונה. את הרכב הם שלחו לבדיקה אצל מכון הדרום 1988 באילת. שם, כך לטענתם, הבודק אמר להם שאפשר לקחת את הרכב "בעיניים עצומות".

התובעים גם סיפרו שכשחזרו למכון הבדיקה כשבוע וחצי לאחר מכן, הבודק צעק עליהם והשפיל אותם מול לקוחות אחרים. בביקור אצל אלבר, לקוח אחר סיפר להם לכאורה ששמע עובדים אומרים שמכרו להם "רכב גמור". בסך הכל, התובעים שילמו כ-18 אלף שקל על תיקונים וטענו להפסד ישיר של כ-18,250 שקל - ההפרש בין מה ששילמו לבין מה שהרכב שווה באמת לטענתם.

הנתבעות: הקונים ידעו בדיוק מה הם קונים

אלבר טענה שהתובעים ניהלו עם החברה משא ומתן במשך חודש שלם, הביאו חברים שבדקו את הרכב, ולקחו אותו למכון בדיקה מטעמם. הרכב נרשם ברישיון כ"ליסינג" ולא כ"השכרה", הקילומטראז' מופיע בלוח השעונים, והכל צוין בהסכם המכר ובטופס גילוי נאות.

מכון הדרום 1988 הפתיע אף יותר: הוא טען שהבדיקה עצמה העלתה שורה שלמה של ליקויים: מנוע לא תקין, תיבת הילוכים לא תקינה, מערכת היגוי לא תקינה, בלמים לא תקינים וצמיגים שחוקים. המכון אף הטביע חותמת אדומה בתחתית טופס הבדיקה, שמפנה את הקונה לבדוק את חומרת הליקויים אצל מוסך מורשה - על אחריותו.

השופט יריב לא השתכנע מהטענות של התובעים. לגבי הטענה שהוסתר מהם שמדובר ברכב השכרה, קבע בית המשפט כי ברישיון הרכב נרשם במפורש "רישום מקורי השכרה/החכר", וכי אילו היה מדובר ברכב השכרה בלבד, "היה רשום ברישיון הרכב רק 'השכרה'". בית המשפט גם הדגיש שהרכב נרכש מליסינג ולא מאדם פרטי - עובדה שצוינה בתחילת הסכם המכר.

גם הטענה לגבי הקילומטראז' הגבוה נדחתה. בית המשפט מצא שהנתון מופיע על לוח השעונים של הרכב, בהסכם המכר, בטופס גילוי נאות ובדו"ח הבדיקה, וקבע שהטענה שהמידע הוסתר "הינה תמוהה וחסרת בסיס".

התובעים לא פנו לאלבר אלא הלכו למוסך פרטי

נקודה מרכזית בפסק הדין נוגעת לכך שהתובעים לא פנו לאלבר כשגילו את הליקויים, אלא הלכו ישר למוסך פרטי ותיקנו את הרכב על דעת עצמם. בית המשפט קבע שההתנהלות הזו "ניתקה את הקשר בין האחריות שניתנה לו על ידי הנתבעות לבין התיקונים שבוצעו ביוזמתו". בכתב האחריות של אלבר, ציין בית המשפט, "נרשם ברחל בתך הקטנה מה הם התנאים למימוש האחריות".

• אלבר תשלם לעובדיה מיליונים על חישוב ימי חופשה בלי עמלות ותוספות לילה

גם כלפי מכון הבדיקה נדחו הטענות. בית המשפט ציין שהתובע קיבל טופס בדיקה מפורט עם שורה של ליקויים, ולא ייתכן שרוכש סביר יתעלם מתוכנו ויסתמך על אמירה כללית. בנוסף, בית המשפט שם לב לפרטים מעניינים בקבלות שהגישו התובעים: הם החליפו בולמים קדמיים פעמיים בהפרש של שלושה שבועות בשני מוסכים שונים, החליפו את כל ארבעת הצמיגים כשרק שניים היו שחוקים, וצירפו גם קבלה על התקנת מערכת איתוראן ועל טיפול שגרתי. כל אלה, לדעת בית המשפט, מלמדים על חוסר תום לב וניסיון לנפח את התביעה. התביעה נדחתה במלואה, והתובעים חויבו לשלם 300 שקל הוצאות משפט לכל נתבעת, ובסך הכל 600 שקל.