ישראלי בן 43, אזרחית סרי-לנקה בת 62 - וביהמ"ש פסק: הקשר אמיתי

סיפור אהבה יוצא דופן או מזימה לקבל אישור שהייה בישראל? בשאלה זו נדרשה להכריע שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, גאולה לוין, כאשר ניצבו לפניה ישראלי יליד 1983 ואזרחית סרי-לנקה המבוגרת ממנו ב-19 שנים. השניים מנהלים מזה 11 שנים מאבק להכרה בהם כנשואים, ולוין החליטה שמדובר בקשר אמיתי המחייב את משרד הפנים להמשיך בהליך מתן זכות ישיבה בישראל לאישה.

האישה נכנסה ארצה ב-2008 כעובדת סיעודית והשניים נישאו בסרי-לנקה בדצמבר 2013. הוויזה של האישה פקעה ב-2014 ומאז היא שוהה בארץ רק מכוח ההליכים לקבלת אישור תושבות, התלוי בכך שמשרד הפנים ישתכנע בכנות הקשר שלה עם בעלה הישראלי. כבר ב-2015 הביע המשרד ספק בדבר כנות הקשר, בינואר 2024 סירבה רשות האוכלוסין וההגירה באילת לפתוח להם תיק נישואין ובית הדין לעררים קיבל את עמדה. אבל לוין חשבה אחרת.

לוין מסבירה מדוע הרשות דחתה את הבקשה: "ההחלטה הצביעה על סתירות שונות בראיון האחרון שנערך למערערים וצוין כי הם ענו באופן שונה כמעט לכל שאלה שנשאלו". למשל: כמה שכר הדירה הם משלמים, מהן שעות העבודה של הגבר, מה הם עושים יחד, מי עושה קניות ומי מבשל; האישה לא ידעה פרטים בסיסיים על הגבר; והם כמעט ואינם מתראים, למעט בימי חופשה.

בית הדין לעררים קבע, כי השניים לא הצליחו במשך עשור להוכיח את כנות הקשר, למרות הזדמנויות חוזרות ונשנות. רק מקצת מתשובותיהם לאנשי משרד הפנים היו זהות; לעומת זאת, התגלו סתירות בנוגע לשעות העבודה של הגבר, חופשות משפחתיות, קיומו של הסכם ממון וקבלת קצבאות. אפשר להסביר סתירה נקודתית מסוימת, המשיך בית הדין, אך "המכלול מגלה תמונה שאינה עולה בקנה אחד עם תא משפחתי כן ואמיתי".

• הבן ועורך הדין זממו להשתלט על נכסי האב - עד שביהמ"ש התערב
• זוג אחד, הסכם אחד, הליך אחד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"קשרים אנושיים יכולים ללבוש מגוון צורות"

למרות שמדובר היה בפועל בגלגול רביעי (שני הליכים במשרד הפנים ועוד אחד בבית הדין לעררים) ולמרות שמדובר בממצאי עובדה, לוין הפכה את ההחלטה. "קשרים אנושיים וזוגיים יכולים ללבוש מגוון צורות. גם אם לצורך קביעת קיומו של קשר נישואין אמיתי נדרש קשר בסיס מסוים עם מאפיינים מסוימים, יש לקבל מגוון. על הרשות לגלות פתיחות לדפוסים שונים של חיי משפחה, דפוסים שנעוצים מהשונות של בני אדם, אישיותם, חוזקותיהם וחולשותיהם, העדפותיהם ונסיבות חייהם", היא אומרת.

לוין תיארה חיי עמל, בהם האישה עובדת כמטפלת וכמנקה תמורת 6,000 שקל לחודש, בעוד הגבר הוא טבח ירקות במלון רויאל ביץ'; השניים מתגוררים בדירה שכורה בת שני חדרים באילת; האישה שולחת מדי חודש 300 דולר למשפחתה בסרי-לנקה. לוין מתארת באריכות את תשובותיהם של השניים בראיונות שנערכו להם ומסכמת: "הרשות מפנה את הזרקור אל אי ההתאמות בתשובות בראיונות. אולם קריאה של הראיונות מצביעה על חפיפה רבה בתשובות של המערערים, והתמונה העולה מהם לגבי אורח החיים של המערערים דומה מאוד .

"אכן, יש אי התאמות מסוימות בתשובות שנתנו המערערים בכמה נושאים, כמפורט בהחלטת לשכת האוכלוסין באילת. לאי התאמות אלה ניתנו בהודעת הערר ובערעור הסברים מניחים את הדעת. ההבדלים בתשובות נעוצים, כך הוסבר, בפערי שפה ותרבות, בקשיים הקוגניטיביים של המערער, באופן הבנת השאלות ובנקודת המבט והפרשנות הסובייקטיבית של כל אדם לחוויות וארועים. לא שוכנעתי, מתשובת המשיב, כי יש לדחות  הסברים אלה כלאחר יד. אוסיף כי הרשות לא הסבירה כיצד הסתירות ואי ההתאמות שוללות את כנות הקשר.

• נזיפה נדירה של ביהמ"ש בעורכי דין שהטילו דופי אישי בעמיתם
• הונה משקיע, ייעץ בלי רישיון - וביקש הפטר מחובותיו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מנהלת בי"ס תפצה מורה לשעבר ב-55 אלף שקל

"מכל מקום, מדובר באי התאמות שאינן מהותיות, אינן נוגעות בשורש העניין, ואינן גורעות מהתמונה הכללית של חיים משותפים שמנהלים המערערים שנים ארוכות, תחת קורת גג אחת, תוך ניהול משק בית משותף ושותפות כלכלית. בבחינת התשתית ראייתית בכללותה, משקלן של הסתירות נמוך ממשקל הראיות התומכות בכנות הקשר".

שונה ממודל הזוגיות של הרשות

יכול להיות שלאישה יש מניע חיצוני בדמות התמיכה במשפחתה, מוסיפה לוין, אך הדבר אינו שולל את כנות הקשר. "לא פעם, לבני אדם יש מוטיבציות שונות בקשרי זוגיות. לצורך בחינת כנות הקשר, מרכז הכובד אינו במניעים אלא בשאלה האם מתקיים קשר זוגי ממשי או שמא הנישואים הם 'על הנייר' בלבד. המניעים והמוטיבציות אינם מעניינה של הרשות, כל עוד אין מדובר בנישואין למראית עין, שאין מאחוריהם ולא כלום" - ולא זה המצב כאן.

לוין ממשיכה: "המערער בחר לקיים חיי משפחה עם המערערת. לא נטען כי מדובר בבחירה שאינה כנה מנקודת מבטו. על הרשות לכבד בחירה זו, שהובילה לחיים משותפים ממשיים וממושכים עם המערערת. גם אם מאן דהו מתקשה לקבל בחירה זו וקשה לשבץ אותה לתבנית יחסים 'קלאסית', אין יסוד להטיל דופי בכנותה. יש להתייחס בפתיחות, ברגישות ובזהירות לבחירה של המערער, לבל ייפגעו זכויותיו, גם אם פעל באופן החורג מהמקובל וממודל הזוגיות שהמשיב משווה לנגד עיניו".

לדברי לוין, "אין להטיל את כל כובד ההחלטה על הראיונות שנערכו למערערים, ראיונות המתקיימים תחת לחץ והתרגשות, כשהריאיון חורץ  את גורלם לשבט או לחסד. היה מקום להתייחס לראיות ואינדיקציות נוספות על חיים  משותפים, לרבות תמונות ותצהירים של אנשים המכירים את המערערים ומוכנים להעיד על הקשר ביניהם". לאור זאת קבעה לוין, כי על רשות האוכלוסין לראות את השניים כנשואים ולהמשיך בהליך לבדיקת מתן אישור תושבות לאישה. את בני הזוג ייצג עו"ד משה פולק, ואת הרשות -עו"ד דנה סבאג-הבר.