טראמפ מזהיר את איראן מגביית אגרות במצר הורמוז

למרות הפסקת האש מצר הורמוז נשאר צוואר הבקבוק בשוק האנרגיה העולמי. גם אם תהיה התקדמות להסכם מלא, השיבושים באספקה והחזרה לשגרה תיקח שבועות ואפילו חודש ויותר. דרך המצר זורמים כ-20% מנפח הנפט הגלובלי, כ-20 מיליון חביות ליום, וגם כחמישית מגז טבעי נוזלי. 

כל שיבוש, אפילו זמני, מתורגם ישר לעליית מחירים, פרמיית סיכון בביטוחים והתייקרות הובלה. זו הסיבה שטראמפ רוצה מעבר רציף של ספינות במצר ואיראן לא מספקת זאת למרות הפסקת האש. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ העלה הילוך ואיים  על איראן שלא לגבות אגרות מספינות, בטענה שזה פוגע בחופש השיט. טהרן לא פרסמה מנגנון גבייה רשמי, אבל אמירות על שינוי ניהול המצר יוצרות אי ודאות שמשפיעה כבר עכשיו על השוק.

הסוגיה חורגת מכסף. גביית אגרות במצר בינלאומי סותרת את כללי הדין הימי, שדורשים מעבר חופשי. אם איראן מצליחה להטיל תשלום, גם אם קטן, היא זוכה למנוף קבוע מול יבואנים גדולים כמו סין, אירופה ויפן. מצד שני, ארה"ב דורשת מעבר חופשי כתנאי להסכמי הפסקת אש. עם זאת, נדגיש שטראמפ עצמו העלה את הרעיון לגבות כסף במצר. טראמפ הציע שארה"ב תגבה את האגרות בעצמה, מהלך שמבטא שליטה אמריקאית בשער הזה.

יותר מ-800 אוניות משא תקועות במפרץ הפרסי, רובן מחכות לצאת. ביום רביעי יצאו רק 3 כלי שיט, לעומת 135 ביום רגיל. הפקק הזה לא נעלם גם אחרי הפסקת אש. המחסור הגדול אומנם מצטמצם כי יש רזרבות שמופשרות ויש דרכים חלופיות, אבל הן יקרות יותר והן לא פתרון מלא. יש מחסור של 8-10 מיליון חביות נפט ביום.

ברקע מתקיימות שיחות ישירות בין ארה"ב לאיראן בפקיסטן, עם דגש על הורמוז. עצם השיחות מוריד הסתברות להסלמה, אבל סוגיית האגרות נשארת חיכוך מרכזי. איראן רוצה להוכיח שליטה במרחב הימי, בעוד ארה"ב דוחפת לחופש מוחלט. אם לא יגיעו להבנות, הפסקת האש עלולה להתפרק, והשוק יראה זינוקים חדים יותר במחיר הנפט. הצלחת השיחות תוריד את המחיר.