וול סטריט פותחת את עונת הדוחות בצל המלחמה: האם הרווחים יחזיקו את השוק?

וול סטריט נכנסת לשבוע עמוס, כאשר עונת הדוחות לרבעון הראשון יוצאת לדרך על רקע שילוב רגיש של אופטימיות עסקית לצד סיכונים גיאופוליטיים. המשקיעים ינסו להבין האם מנוע הרווחים של החברות האמריקאיות ממשיך לפעול בעוצמה - או שמתחילים להופיע סדקים בעקבות המלחמה במזרח התיכון והזינוק במחירי האנרגיה.

עונת הדוחות נפתחת עם הבנקים הגדולים, אשר יהוו אינדיקציה קריטית למצב הכלכלה. הציפיות לצמיחה חזקה ברווחים הן אחד הגורמים המרכזיים שתמכו בעליות בשוק המניות בחודשים האחרונים, כאשר עד כה - למרות המלחמה מול איראן -התחזיות לא נפגעו באופן מהותי. הסיבה המרכזית לחוסן בשוק, לפי האנליסטים, היא העובדה שתחזיות הרווח ממשיכות לעלות. כל עוד לא נרשמת פגיעה ממשית בפעילות החברות, המשקיעים שומרים על אופטימיות. עם זאת, הסיכון המרכזי הוא תרחיש שבו נתוני הדוחות או התחזיות קדימה יתחילו להיחלש - מצב שעלול לשנות במהירות את סנטימנט השוק.

המדדים כמעט מחקו לחלוטין את הירידות

ההתפתחויות הגיאופוליטיות ממשיכות להיות גורם מפתח. הסכם הפסקת אש זמני בין ארה"ב לאיראן תרם לרגיעה מסוימת בשווקים, ואף סייע למדדים למחוק כמעט לחלוטין את הירידות שנרשמו מאז תחילת הלחימה. למרות זאת, השוק צפוי להישאר רגיש מאוד לכל הסלמה מחודשת. מדד ה-S&P 500 הצליח להתאושש וכעת נסחר ברמה הקרובה מאוד לזו שלפני פרוץ העימות, עם ירידה של פחות מ-1% בלבד מאז תחילת התקיפות. ההתאוששות הזו משקפת אמון בכך שהשפעת המלחמה על הכלכלה תישאר מוגבלת - לפחות בטווח הקצר.

עם זאת, אחד המוקדים המרכזיים בעונת הדוחות יהיה השפעת מחירי הנפט. הנפט האמריקאי זינק בכ-70% מתחילת השנה, דבר שמעלה את עלויות הייצור עבור חברות רבות ועלול לפגוע בצריכה הפרטית. המשקיעים יבדקו האם חברות מתחילות להרגיש את הלחץ הזה בשורת הרווח או בתחזיות קדימה.

• לקראת שבוע המסחר בוול סטריט: אינפלציה, אנרגיה ועונת הדוחות
• "השפל האמיתי בשווקים עוד לפנינו" - ממה להתרחק ומה לקנות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ברמת המאקרו, תחזיות הרווח הכוללות לשוק עדיין חזקות: החברות במדד S&P 500 צפויות להציג צמיחה של כ-14% ברווחים לעומת השנה שעברה. אם התחזית הזו תתממש, יהיה מדובר ברצף של שישה רבעונים של צמיחה דו-ספרתית - נתון שלא נראה מאז 2011. עם זאת, התמונה אינה אחידה בין הסקטורים. מגזר הטכנולוגיה צפוי להוביל את הצמיחה עם זינוק של מעל 40% ברווחים, בעוד שמגזר הבריאות צפוי דווקא לרשום ירידה של כ-10%. הפערים הללו מדגישים את התלות הגוברת בשחקנים הגדולים בתחום הטכנולוגיה.

צפי לצמיחה של 19% ברווחים

מעבר לנתוני העבר, המשקיעים יתמקדו בעיקר בתחזיות החברות להמשך השנה. התחזיות לשנת 2026 אף השתפרו לאחרונה, עם צפי לצמיחה של מעל 19% ברווחים - עלייה לעומת תחזיות קודמות. השאלה המרכזית היא האם החברות יאשרו את האופטימיות הזו או יעדכנו אותה כלפי מטה.

הבנקים, שיפתחו כאמור את עונת הדוחות, יספקו גם תמונת מצב עדכנית של הצרכן האמריקאי. המשקיעים יחפשו רמזים לשינוי בדפוסי ההוצאה, במיוחד על רקע החששות מהאטה בשוק העבודה עוד לפני השפעת המלחמה. בנוסף, תשומת לב מיוחדת תינתן לפעילות האשראי. אם הבנקים ידווחו שחברות ממשיכות ללוות ולהשקיע למרות התנודתיות הגיאופוליטית - זה ייתפס כאות חיובי. מנגד, האטה בביקוש לאשראי עלולה לאותת על ירידה בביטחון העסקי.

• פולימרקט: 80% שאורבן מאבד את השלטון בהונגריה
• בנק אוף אמריקה על אלביט: אפסייד נוסף למרות זינוק חד במניה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אחרי קריסה של כ-90%: פלייטיקה בוחנת מכירה או מיזוג

לצד עונת הדוחות, השבוע יכלול גם שורה של נתוני מאקרו חשובים. מדד המחירים ליצרן (PPI) יספק אינדיקציה ללחצי אינפלציה מצד ההיצע, במיוחד על רקע תנודתיות במחירי האנרגיה. בנוסף, ספר הבז' של הפד יעניק תמונת מצב רחבה של הפעילות הכלכלית בארה"ב.

גם בכירי הפד יהיו במוקד, עם נאומים של מספר חברים מרכזיים שיכולים להשפיע על ציפיות הריבית. השוק ינסה להבין האם הלחצים האינפלציוניים וההתפתחויות הגיאופוליטיות משנים את כיוון המדיניות המוניטרית.

אירועים כלכליים ודוחות

יום שני (13 באפריל):

• דוחות: Goldman Sachs

• מאקרו: דוח OPEC החודשי

יום שלישי (14 באפריל):

• דוחות: JPMorgan, Wells Fargo, Citigroup, Johnson & Johnson

• מאקרו: מדד מחירים ליצרן (PPI)

יום רביעי (15 באפריל):

• דוחות: Bank of America, Morgan Stanley, ASML

יום חמישי (16 באפריל):

• דוחות: Taiwan Semiconductor (TSM), Netflix, PepsiCo

לאורך השבוע:

• נאומים של בכירי הפד, כולל ג'ון וויליאמס וניל קשקרי

מה צופים האנליסטים

אינפלציה דביקה וכלכלה שממשיכה לצמוח - אבל עם סיכונים

לידר שוקי הון מציגים תמונה מורכבת של הכלכלה האמריקאית, שמצד אחד ממשיכה להתרחב, אך מצד שני מתמודדת עם סביבת אינפלציה עקשנית. לפי הסקירה שלהם, העלייה במדד המחירים במרץ נבעה אמנם בעיקר מזינוק במחירי האנרגיה, אך גם רכיבי הליבה ממשיכים להצביע על לחץ מחירים מתמשך. במיוחד בולטת העלייה במחירי השירותים, שמאותתת כי הבעיה האינפלציונית אינה זמנית או טכנית בלבד.

בהיבט המדיניות המוניטרית, לידר מעריכים כי הפד יאמץ גישה זהירה של "המתן וראה" לאורך רוב השנה. למרות שהשוק כבר מתחיל לתמחר הורדות ריבית לקראת סוף השנה, בלידר מדגישים כי רמת האינפלציה עדיין רחוקה מיעד ה-2%, ולכן אין דחיפות לפעולה מצד הבנק המרכזי. מבחינתם, כל עוד לחצי המחירים נמשכים - גם אם בקצב מתון יותר - הפד יתקשה להצדיק הקלה מוניטרית מהירה.

במקביל, הנתונים הריאליים מצביעים על צמיחה מתונה אך לא נקייה מסיכונים. מדדי הפעילות כמו ISM ממשיכים להצביע על התרחבות, אך עם עלייה חדה ברכיבי המחירים. לצד זאת, הצרכן האמריקאי מתחיל להישחק: ההכנסה הפנויה יורדת בעוד הצריכה נותרת חזקה, מה שמוביל לירידה בחיסכון. גם ירידה חדה באמון הצרכנים ועלייה בציפיות האינפלציה מחזקות את ההערכה כי הבסיס לצמיחה הופך שברירי יותר.

הגורם המרכזי בסיפור המאקרו

יוני פנינג ממזרחי טפחות הדגיש את חולשת הצרכן האמריקאי כגורם המרכזי בסיפור המאקרו הנוכחי. לדבריו, בניגוד לגל האינפלציה הקודם, הפעם משקי הבית אינם נהנים מעודפי חיסכון, ולכן הם רגישים הרבה יותר לעליות מחירים. אמנם מדד המחירים עלה בחדות במרץ, אך פנינג מייחס את רוב העלייה לאנרגיה ולא לתהליך אינפלציוני רחב.

בהסתכלות עמוקה יותר על רכיבי המדד, פנינג מזהה חוסר עקביות ואפילו חולשה. שירותים ללא דיור מציגים קצב עלייה נמוך יחסית, ומוצרים מסוימים אף יורדים במחיר. מבחינתו, מדובר בסימן ללחץ צרכני ולא לביקושים חזקים. גם בצד ההכנסות התמונה בעייתית: ירידה בהכנסה הפנויה, ירידה בתשלומים ממשלתיים והיעדר תמיכה משוק ההון מצביעים על הידוק פיננסי בקרב משקי הבית.

התמונה מתחזקת כאשר בוחנים את סנטימנט הצרכנים. מדד מישיגן צנח לרמות שפל היסטוריות, כאשר שיעור גבוה במיוחד מהציבור מביע חשש מהמצב הכלכלי האישי. במקביל, נתוני שירותים מצביעים על היחלשות בביקושים. לכן, מסקנתו של פנינג היא שהכלכלה האמריקאית מתמודדת עם שילוב בעייתי: עליית מחירים לצד צרכן חלש - תמהיל שמכביד על הצמיחה העתידית.

התרחיש הסביר: חזרה להורדות ריבית

במיטב ברוקראז', אלכס זבז'ינסקי מציגים תזה שונה, שלפיה הכלכלה האמריקאית כבר נחלשה עוד לפני זעזוע האנרגיה האחרון. לדבריהם, מחוץ למגזר הטכנולוגיה, קצב הצמיחה היה נמוך מאוד, במיוחד בצריכה הפרטית. נתונים עדכניים מצביעים על קיפאון בהוצאה הריאלית ואף חולשה במוצרים בני-קיימא, מה שמעיד על שחיקה בכוח הקנייה של משקי הבית.

בהיבט האינפלציוני, מיטב סבורים כי העלייה במחירי האנרגיה לא בהכרח תתפשט לאינפלציה רחבה. ניסיון העבר מלמד כי תרחיש כזה מתרחש בעיקר בתקופות של צמיחה מואצת, בעוד שבסביבה של ביקושים חלשים – ההשפעה נוטה להיות מוגבלת. בנוסף, הם מציינים כי גורמים זמניים כמו מכסים תרמו לעליית המחירים, אך השפעתם צפויה להתפוגג בהמשך.

על רקע זה, הערכת מיטב לגבי הפד ברורה יותר: הסבירות להעלאת ריבית נמוכה, והתרחיש הסביר הוא חזרה להורדות ריבית בתוך מספר חודשים. מבחינתם, השילוב של צמיחה חלשה, צרכן נשחק והיעדר לחצי ביקוש משמעותיים תומך במדיניות מוניטרית מרחיבה יותר בהמשך. בכך הם מציגים את התחזית היונית ביותר מבין שלושת הגופים.