הוריו של המתאבד יקבלו את ביטוח החיים, ולא אשתו לשעבר

הוריו של אדם שהתאבד הם שיקבלו את כספי ביטוח החיים שלו בסך מיליון שקל ולא רעייתו-לשעבר, למרות שהיא הרשומה כמוטבת בפוליסה. כך קובע שופט בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, יוסף רחמים.

ארתור וטליה מוֹזֵר נישאו בקזחסטן ב-2008, כעבור חמש שנים נולדה בתם והיא הלכה לעולמה בגיל שנתיים. בשנת 2018 עלו השניים ארצה, למרות העדר כל זיקה לישראל ורק בשל יהדות סבתה של טליה. באותה שנה הכירה טליה מורה ליוגה וניהלה רומן איתו; בני הזוג התגרשו ב-2019 ומאוחר יותר נישאה טליה למורה ליוגה והשניים הקימו משפחה. בשנת 2018 החל ארתור לעבוד בחברת היי-טק, קיבל ביטוח מנהלים בחברת כלל וקרן פנסיה בקבוצת הפניקס ורשם בשניהם את טליה כמוטבת. ארתור התאבד בשנת 2021, בהיותו בן 32, ולא הותיר צוואה.

הוריו של ארתור, לאונרד ונטליה מוזר (גם הם אזרחי קזחסטן), ביקשו לקבוע שהם הזכאים לביטוחים משום שהם יורשיו החוקיים, ואף תלו את התאבדותו של בנם בדיכאון ממנו סבל לדבריהם לאחר מות בתו ובגידת רעייתו. טליה טענה שכספי הביטוחים מגיעים לה, משום שכאמור היא שנרשמה כמוטבת בשתי החברות. בפסק דינו דחה רחמים את הטענות הרגשיות ההדדיות שהעלו הצדדים.

נקודת המוצא - ההלכה משנת 1976

נקודת המוצא להכרעתו של רחמים היא הלכת חסקין של בית המשפט העליון משנת 1976: "אין בעל חייב לזון את גרושתו, ולכאורה ניתק הקשר ביניהם כליל עם מסירת הגט. אילו הראתה דינה שבהסכם הגירושין קיבל עליו המנוח התחייבות כספית כלפיה, היה בכך כדי להניענו לקיים את הפוליסה  ככתבה, שכן הדבר היה עולה בקנה אחד עם המטרה שלמענה נעשה הביטוח. ואולם לא נטען שקיימת התחייבות כזאת, אלא שכנראה נעלם מהמנוח שמן הצורך לשנות את קביעת הנהנה בפוליסה.

• מחיר בקשת סרק לייצוגית ב-100 מיליון שקל: 75,000 שקל הוצאות
• שני הרוגים, רכב תקוע בצד הדרך - ובית המשפט העליון הכריע: מבטחת ההונדה לא תשלם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"משלא עשה כן, נבצר מאיתנו לפסק לטובת אלמנתו, אבל ניתן בידנו לקבוע, שהואיל ועברה המטרה לדאוג לדינה ובטלה מן העולם, כספי הביטוח אינם מיועדים עוד לאותה מטרה, ולכן הם שייכים לעזבון המבוטח. כך קבע השופט ואני מסכים למסקנתו. לפי זה יהנו אלמנת המנוח וארבעת ילדיו מן הביטוח, והדבר בוודאי עולה בקנה אחד עם רצונו".

לדברי רחמים, "יישומה של ההלכה עוסק בעיקר בשאלה הפרשנית הבאה: ככל שהמנוח היה זוכר או יודע על אפשרות שינוי המוטבים, האם הוא היה משנה את המוטב, וגורע מן הגרושה את הטבת הפוליסה. קרי, האם נעלמה מן המנוח האפשרות לשנות את מוטבי הפוליסה בחייו?" בנסיבותיו של מוזר, הוא משיב בחיוב על שאלה זו. הביטוחים נעשו חודש לפני שטליה ביקשה להיפרד, וסביר להניח שהוא לא ממנה אותה כמוטבת אילו היה יודע על כך באותה עת; במסגרת הגירושין, ארתור לא התחייב לדאוג לכלכלתה.

המנוח בכלל לא ידע שהוא יכול לשנות

רחמים מוסיף: "אין זה בלתי סביר להניח, למצער, ש'נשכחה' מהמנוח האפשרות לשנות את שם המוטב בפוליסות הביטוח ושהדבר נעלם מעיניו, וכי ישנו אף ספק גדול אם בכלל היה מודע לכך מלכתחילה. המנוח עלה ארצה פחות משנה לפני שהצטרף לחברות הביטוח, מארץ זרה, נותר לבדו ללא משפחה, ולא נראה ששלט היטב בשפה העברית, או היה בקיא בדיני מדינת ישראל. לכן, ישנו ספק של ממש בדבר מידת ידיעתו של המנוח את משמעות כתיבתה של טליה כמוטבת והותרתה לאחר מותו, ובפרט, ספק אם ידע כי היה יכול לשנות את פרטיה".

• המשטרה סיימה את החקירה נגד שרה נתניהו בפרשת בליוויס
• עתירה לבג"ץ: לפתוח חקירה נגד ערוץ 14 ובכירי שדרניו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מנהלת בי"ס תפצה מורה לשעבר ב-55 אלף שקל

לדעת רחמים, "העובדה כי המנוח חתם על מינויה של טליה כמוטבת בסמוך לפני המועד בו תמו נישואיהם, אך לא תיקן את פרטי המוטב לאחר ההתרה, דווקא מלמדת לדעת בית הדין על כך שהמנוח לא ידע על האפשרות שבידו לשנות את המוטב, וסביר כי כלל לא הבין את  משמעות הותרת טליה כמוטבת לאחר תום נישואיהם".

רחמים מסכם: "בנסיבות בהן המנוח לא התחייב לזון את טליה בתום נישואיהם, ולא ניתן לקבוע כי הוא היה מודע לאפשרות לשנות את המוטבים, ומלכתחילה קיים ספק של ממש בדבר כוונתו למנות את טליה כמוטבת בזמן שהתאהבה בגבר אחר – לא ניתן לקבוע כי מטרת  חוזה הביטוח - שהיא לדאוג לכלכלתה העתידית של טליה - עודנה מתקיימת". נציגי הציבור חנן מוסקוביץ ונתן אברהם הסכימו עם רחמים. את ההורים ייצגו עוה"ד איליה בר ורינה בר, את טליה ייצגה עו"ד שרון פרס בן-חיים, ואת חברות הביטוח - עוה"ד רינה וייס ושלי צור-יפרח.