הברחת נכסים: איך מעלימים מיליונים בגירושין בעזרת חברות קש

הליך הגירושין של בני זוג בעלי עסק בתחום השירותים נראה בתחילתו שגרתי. בדוחות שהוצגו לבית המשפט, העסק הציג ירידה חדה ברווחיות בשנה שקדמה לפרידה, ובעליו טען להכנסה חודשית מתונה בלבד. אלא שבבדיקה מעמיקה יותר התברר כי במקביל לירידה המדווחת, פעילות עסקית הועברה בהדרגה לחברה אחרת הרשומה על שם קרוב משפחה, בעוד שהשליטה בפועל נותרה כשהייתה.

המקרה הזה אינו חריג. הוא משקף שינוי עמוק באופן שבו מתבצעת הברחת נכסים כיום. אם בעבר ההסתרה התמקדה בהעלמת כסף או רישום נכסים על שם אחרים, הרי שכיום המנגנון המרכזי מבוסס על יצירת פער בין בעלות פורמלית לבין שליטה כלכלית. הנכסים אינם נעלמים, אלא משנים כתובת, מבנה ורישום.

הליך הגירושין בישראל אינו עוד הליך אישי בלבד. במקרים רבים, ובעיקר כאשר מעורבים עסקים, נכסים פיננסיים או פעילות כלכלית מורכבת, מדובר בזירה שבה מתנהלת התמודדות על היקף הרכוש לא פחות מאשר על חלוקתו. אחת התופעות המרכזיות בהקשר זה היא הברחת נכסים, כלומר יצירת מצג שבו נכסים שהיו חלק מהתא המשפחתי אינם נכללים עוד במסת הרכוש לחלוקה.

הברחה אינה מתבטאת בהכרח בהעברה גלויה של כספים מחשבון לחשבון. פעמים רבות מדובר בתהליך מתמשך של שינוי מבני וחשבונאי, שנועד ליצור הפרדה בין בעלות פורמלית לבין שליטה מהותית. כך למשל, בתיקים שבהם מעורבים עסקים פעילים, ניתן לראות ירידה מדווחת ברווחיות בשיעורים של עשרות אחוזים בסמוך למועד הקרע, אף שהפעילות בפועל נמשכת ואף מתרחבת. הפער הזה אינו מקרי, אלא תוצאה של תכנון מוקדם שנועד לצמצם את היקף הנכסים הגלויים.

• קנתה משרד לפני שהתגרשה - האם המשרד שלה או גם של הגרוש?
• מחיר הפירוק: האם זוגות במשבר דוחים את הגירושין משיקולים כלכליים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגנוני ההסתרה: בין רישום לשליטה

אחד הכלים המרכזיים בהברחת נכסים הוא שימוש בצדדים שלישיים, ובפרט במה שמכונה שותף סמוי. במסגרת זו, נכסים עסקיים או מניות נרשמים על שם אדם אחר, בעוד שהשליטה בפועל נותרת בידי בן הזוג. התוצאה היא מצב שבו על הנייר בן הזוג נעדר נכסים, אך בפועל הוא ממשיך להפיק מהם תועלת כלכלית.

לצד מבנה זה, נעשה שימוש במנגנונים חשבונאיים שמטרתם להקטין את השווי הנראה של העסק. לדוגמא, רישום הלוואות בעלים שאינן משקפות חוב אמיתי עשוי ליצור התחייבויות בהיקף של מאות אלפי שקלים ואף יותר, ובכך להפחית באופן מלאכותי את שווי החברה לצורכי איזון. במקרים אחרים, משולמות משכורות למקורבים ללא פעילות ממשית, באופן שמגדיל את הוצאות החברה ומקטין את הרווח הנקי. תופעה נוספת היא הסטת פעילות עסקית לחברה אחרת הרשומה על שם צד שלישי, כך שהחברה המקורית מציגה מחזור מצטמצם ולעיתים אף הפסדים, בעוד שהפעילות הכלכלית ממשיכה להתקיים במלואה במקום אחר.

במקרים שנדונו בפסיקה, הועברו נכסים או פעילות עסקית למבנים תאגידיים חלופיים, בעוד שבפועל בן הזוג המשיך ליהנות מהם באופן מלא. במצבים אלו, בתי המשפט בוחנים את התמונה המהותית ולא את הרישום הפורמלי, ולעיתים קובעים כי יש לראות בנכסים כחלק מהמסה המשותפת חרף הניסיון להרחיקם. בתוך כך, נעשה לא אחת שימוש בכלים משפטיים כגון הרמת מסך של חברות, לצד חקירה כלכלית מעמיקה, על מנת להתחקות אחר מבני ההסתרה ולהעמיד את התמונה הכלכלית על דיוקה.

• עתירה לבג"ץ: לפתוח חקירה נגד ערוץ 14 ובכירי שדרניו
• סולברג לפוקס על גיוס החרדים: נתקלנו בקיר אטום
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מנהלת בי"ס תפצה מורה לשעבר ב-55 אלף שקל

מנגנונים אלו נשענים על פערי מידע ועל שליטה בפועל באמצעים פיננסיים. במקרים רבים, בן הזוג שאינו מעורב בניהול העסק נחשף לראשונה למבנה ההחזקות רק במסגרת ההליך המשפטי, כאשר חלק מהפעולות כבר הושלמו וקשה לאתרן בדיעבד. בכך טמון אחד ממוקדי הכוח המרכזיים בתיקי הברחה: השליטה במידע אינה פחות משמעותית מהשליטה בנכסים עצמם.

האתגר הראייתי והכלים לחשיפה

הקושי המרכזי בטיפול בהברחת נכסים הוא ראייתי. המידע מצוי לרוב בידי הצד המבריח או בידי צדדים שלישיים, ולעיתים נדרש להוכיח זיקה לנכסים שאינם רשומים כלל על שם בן הזוג. בתי המשפט מאפשרים במקרים המתאימים גילוי מסמכים גם מצדדים חיצוניים, אך זאת רק כאשר מוצגת ראשית ראיה לקיומה של שליטה מהותית.

אינדיקציות לכך עשויות להיות פער בין הכנסה מדווחת לבין רמת חיים, שימוש בנכסי חברה לצרכים פרטיים, או פעולות שבוצעו בסמיכות למועד הפירוד. כך למשל, כאשר בן זוג מצהיר על הכנסה של כ-15 עד 20 אלף שקל בחודש, אך במקביל מחזיק רכבי יוקרה או מממן הוצאות בהיקפים גבוהים, מתעוררת שאלה לגבי מקור המימון והאם קיימים מקורות הכנסה שלא דווחו.

בשלב זה נכנסת לעיתים לתמונה חשבונאות חקירתית. רואה חשבון חוקר בוחן את תנועות הכספים, מאתר עסקאות שאינן משקפות פעילות כלכלית אמיתית ומנתח את הקשר בין הדיווח החשבונאי לבין המציאות בפועל. העלות של חוות דעת כזו נעה לרוב בטווח של 5,000 עד 20,000 שקלים, ולעיתים נדרשות פעולות נוספות בהיקפים של עשרות אלפי שקלים. עם זאת, כאשר מדובר בנכסים בהיקף של מאות אלפי שקלים ואף מיליונים, מדובר בכלי מרכזי לחשיפת התמונה הכלכלית האמיתית.

המחיר המשפטי של הברחה

 הדין הישראלי מבוסס על עקרון של חלוקה שוויונית, אך הוא אינו אדיש להתנהלות חסרת תום לב. סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט לסטות מחלוקה שווה כאשר הנסיבות מצדיקות זאת. בפועל, סטייה כזו עשויה להתבטא בחלוקה של 60/40 ואף 70/30 לטובת הצד הנפגע, וכן בקיזוז סכומים מנכסים קיימים כגון דירת מגורים.

בנוסף, כספים שהוסתרו עשויים להיות מחושבים בתוספת ריבית והצמדה, כך שהסכום הסופי עשוי לגדול בשיעורים של 10% עד 25% לאורך תקופת ההליך. לכך מצטרפות לעיתים הוצאות משפט משמעותיות, המשקפות את חוסר תום הלב ואת הצורך בניהול הליך מורכב יותר.

מעבר להיבט הכספי, יש לכך גם השלכה רחבה יותר. צד שנתפס כמי שהסתיר מידע או נכסים אינו פוגע רק בתוצאה הכלכלית של ההליך, אלא גם באמינותו הכוללת, והדבר עשוי להשפיע על כלל ההכרעות בתיק.

משמעות הדברים אינה תיאורטית בלבד. בתיקים של הברחת נכסים, נקודת הזמן שבה מתבצעת הפעולה היא לעיתים מכרעת לא פחות מהפעולה עצמה. כאשר הפער בין המצג הפורמלי לבין המציאות הכלכלית מזוהה בשלב מוקדם, ניתן לפעול באמצעות צווים מתאימים, לאתר תנועות חריגות ולהקפיא מצבים לפני שהנכסים מתרחקים או נטמעים במבנים מורכבים יותר.

לעומת זאת, טיפול מאוחר יותר מחייב לא אחת מאמץ ראייתי וכלכלי משמעותי יותר, ולעיתים אף מותיר חלק מן התמונה חסר. בהקשר זה, אינדיקציות כמו ירידה לא מוסברת ברווחיות, שינוי במבנה החזקות או פער בין הכנסה מדווחת לרמת חיים אינן רק נתונים חשבונאיים, אלא נקודות מוצא לפעולה. ככל שהן מזוהות מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי להשיב את הדיון מן הרישום אל המציאות הכלכלית בפועל.

בין רישום למציאות

הברחת נכסים בגירושין אינה תופעה שולית אלא מנגנון מורכב, הפועל באמצעות שילוב של מבנים משפטיים, כלים חשבונאיים ופערי מידע. השותף הסמוי, חברות קש והסטת פעילות עסקית ינם אלא ביטויים שונים לאותה תופעה, שבמסגרתה הנכסים אינם נעלמים אלא משנים צורה ומיקום.

המשמעות היא כי המאבק בגירושין אינו מתנהל רק סביב מה שרשום, אלא סביב מה שמוסתר מאחורי הרישום. כאשר מצליחים לחשוף את הפער בין בעלות פורמלית לבין שליטה מהותית, מתברר לא אחת כי התמונה הכלכלית שונה באופן מהותי מזו שהוצגה בתחילת ההליך.

הפער הזה אינו רק שאלה תיאורטית או חשבונאית. יש לו השלכות ישירות על אופן ניהול ההליך, על היקף הנכסים שייכללו באיזון המשאבים, ועל התוצאה הכלכלית הסופית של הצדדים.

 הכותבת היא עורכת דין, בעלת מומחיות בדיני משפחה וירושה.