סיסקו רוצה את אסטריקס הישראלית: עסקה של 250 עד 350 מיליון דולר
דיווח על המו"מ לרכישת אסטריקס שפועלת בתחום הסייבר AI; שוק הסייבר זז מהר לעבר אבטחת סוכנים, הרשאות אוטומטיות ושרשרת גישה חדשה שעד לפני שנתיים כמעט לא הייתה קיימת
סיסקו מנהלת מו"מ לרכישת חברת הסייבר הישראלית אסטריקס סקיוריטי לפי שווי של 250 עד 350 מיליון דולר, כך לפי דיווח של דה אינפורמיישן. אם העסקה תצא לפועל בטווח הזה, מדובר בפרמיה יפה על סבב הגיוס האחרון של החברה, ובאחד האקזיטים הבולטים יחסית בתקופה האחרונה בשוק הסייבר הישראלי. לפי הדיווח, השווי האחרון של אסטריקס עמד על כ-200 מיליון דולר.
אסטריקס פועלת באחד התחומים הכי מעניינים כרגע באבטחת מידע - אבטחת זהויות בלתי אנושיות, או במילים אחרות, ניהול ואבטחת הגישה של מערכות, בוטים, אינטגרציות, שירותים אוטומטיים ובעיקר סוכני AI לנכסים הארגוניים. ככל שיותר ארגונים נותנים ליישומים חיצוניים, לאוטומציות ולסוכנים חכמים גישה למידע, למערכות ענן ולתשתיות, כך נוצרה שכבת סיכון חדשה. לא עובד אנושי שמתחבר למערכת, אלא "משתמש" שהוא בכלל תוכנה.
אסטריקס נוסדה ב-2021 בתל אביב בידי אלון ג'קסון ועידן גור, שניהם בוגרי חבצלות ו-8200, והיא מנסה לפתור בדיוק את הבעיה הזאת. הפלטפורמה שלה מאפשרת לארגונים לראות אילו זהויות לא אנושיות קיימות אצלם, אילו הרשאות ניתנו להן, היכן יש הרשאות יתר, ואיפה יש חיבורים מסוכנים שעלולים להפוך לדלת כניסה לתוקף. בפועל, זה תחום שנמצא בין IAM ותחום ניהול הזהויות לבין סייבר תפעולי ותגובה לאיומים. זה נשמע אולי כמו נישה - אבל זאת נישה שהופכת מהר מאוד למרכזית.
הגיוס האחרון של אסטריקס מסביר למה היא על הרדאר. בדצמבר 2024 הודיעה החברה על סבב B של 45 מיליון דולר, מה שהביא את סך הגיוסים שלה ל-85 מיליון דולר. את הסבב הובילה מנלו ונצ'רס דרך קרן Anthology, שותפות של מנלו עם אנתרופיק. השתתפו בו גם וורקדיי ונצ'רס והמשקיעים הקיימים בסמר, CRV ו-F2. זה לא רק כסף, אלא גם חותמת שוק. כאשר קרן שקשורה לאנתרופיק נכנסת לחברת אבטחה שמתמקדת בזהויות לא אנושיות, זה בעצם אומר שהשוק כבר מבין לאן העולם הולך.
- אחת מעמודי השדרה של האינטרנט מונפקת בוול סטריט ומי פשטה רגל?
- סיסקו חוצה תחזיות ברבעון השני אך המניה צונחת - השוק דורש יותר מביקושי AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת סיסקו, העסקה נראית מאוד נחוצה. בחודשים האחרונים החברה מדברת יותר ויותר על אבטחת כוח עבודה אוטונומי, על זהויות של סוכני AI ועל הצורך להחיל עקרונות של Zero Trust גם על תוכנות שפועלות בשם עובדים או במקום עובדים. בסוף מרץ, ב-RSA 2026, סיסקו פרסמה סדרת הכרזות שנוגעות בדיוק לעולם הזה - פתרונות לאבטחת Agentic AI, אכיפת זהות והרשאות על סוכנים, והקמת שכבת בקרה על פעולות אוטומטיות בארגון.
סיסקו מבינה שהגל הבא בסייבר כבר לא יסתכם בהגנה על עובדים, שרתים ומכשירים. הגל הבא יהיה סביב השאלה מי פועל בתוך הארגון בשם מי, עם איזו הרשאה, ועל איזה מידע. אם בעבר הסיסמה הייתה "אל תסמוך על אף אחד", היום היא הופכת להיות "אל תסמוך גם על שום סוכן". וזה שינוי גדול מאוד.
כאן גם נמצא הערך של אסטריקס. היא מגיעה בשלב שבו ארגונים עוד לא סגרו לגמרי את פערי האבטחה של זהויות אנושיות, וכבר נפתחת להם חזית חדשה של זהויות לא אנושיות. אלה יכולים להיות API tokens, בוטים, מערכות SaaS שמתחברות למידע פנימי, סקריפטים, אינטגרציות אוטומטיות, ועכשיו גם סוכני AI שמקבלים גישה לבצע פעולות בפועל. הבעיה היא שהכלים הישנים לא תמיד יודעים לנהל את זה. ולכן נוצר מרחב חדש של סטארטאפים ושל תקציבי אבטחה.
