אחת האימפריות של הדוטקום מונפקת בוול סטריט והחברה האפריקאית הראשונה שמגיעה לשם

2019 - ג'ומיה היא החברה האפריקאית הראשונה שמנפיקה בוול סטריט 

ב-12 באפריל 2019 הונפקה חברת המסחר המקוון ג'ומיה בבורסה בניו יורק והפכה לחברה האפריקאית הראשונה שמבצעת הנפקה ראשונית בארה"ב. מחיר ההנפקה נקבע על 14.5 דולר למניה, והחברה גייסה כ-196 מיליון דולר לפי שווי של כ-1.1 מיליארד דולר. ביום המסחר הראשון זינקה המניה בכ-75% לרמה של כ-25 דולר, והשווי הגיע לכ-1.9 מיליארד דולר. היקף המניות שהוצע לציבור עמד על כ-13.5 מיליון מניות, כאשר הביקושים מצד משקיעים מוסדיים וקרנות זרות עלו על ההיצע.

ג'ומיה הוקמה בשנת 2012 על ידי סשה פואנקל ופול קני, בתמיכת רוקט אינטרנט הגרמנית, ופעלה כמעין אמזון של אפריקה. החברה בנתה פלטפורמת מסחר הכוללת זירת קנייה ומכירה, שירותי משלוחים ותשלומים דיגיטליים. הפעילות התפרסה על פני למעלה מעשר מדינות, כולל ניגריה, מצרים, קניה וחוף השנהב. מספר המשתמשים הרשומים הגיע לעשרות מיליונים, עם מאות אלפי מוצרים בקטגוריות שונות, לרבות אלקטרוניקה, אופנה ומוצרי צריכה.

בשנת 2018 הסתכמו ההכנסות בכ-130 מיליון דולר, בעוד ההפסד הנקי הגיע לכ-150 מיליון דולר. מספר ההזמנות השנתי עמד על כ-13 מיליון, כאשר חלק משמעותי מהפעילות הגיע מניגריה, שוק הליבה של החברה. מבנה ההוצאות כלל השקעות כבדות בלוגיסטיקה, מרכזי הפצה, מערכות תשלום ושיווק, תוך התמודדות עם אתגרים של תשתיות, אמון צרכנים ושיעורי החזרות גבוהים.

מבנה הבעלות כלל גופים בינלאומיים, לרבות רוקט אינטרנט, MTN וקרנות השקעה גלובליות. ההנפקה התבצעה בתקופה שבה משקיעים חיפשו חשיפה לשווקים מתעוררים, במיוחד בתחום המסחר הדיגיטלי. עם זאת, החברה נכנסה לשוק הציבורי עם מודל עסקי שעדיין לא הגיע לרווחיות, והמשקיעים בחנו את קצב הצמיחה לצד היכולת לשפר מרווחים.

• גוגל משיקה שירות מהפכני שאף אחד לא האמין שהוא אמיתי ונייקי מטלטלת את שוק הנעליים
• אנבידיה מוחקת 600 מיליון דולר מהשווי ביום מסחר אחד ומה קרה היום לפני 16 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מאז ההנפקה של ג'ומיה נרשמו מספר ניסיונות של חברות אפריקאיות נוספות להגיע לוול סטריט, אך בהיקף מוגבל יחסית. חברות פינטק כמו Flutterwave ו-Chipper הגיעו לשווי של מיליארדי דולרים בגיוסים פרטיים, אך לא השלימו הנפקה ציבורית בארהב. בנוסף, חברות כמו OPay ו-Interswitch בחרו להישאר בשוק הפרטי או לשקול הנפקות מקומיות.

2009 - זימבבואה מבטלת את המטבע המקומי

ב-12 באפריל 2009 הודיעה ממשלת זימבבואה על ביטול רשמי של הדולר הזימבבואי, אחרי תקופה ממושכת של היפר אינפלציה חריגה. שיעור האינפלציה הרשמי הגיע לכ-231 מיליון אחוזים בשנה, אך הערכות בלתי רשמיות הצביעו על מספרים גבוהים בהרבה, שהגיעו גם לטריליוני אחוזים. הבנק המרכזי הנפיק שטרות בערכים חריגים, לרבות 10 טריליון ו-100 טריליון דולר זימבבואי, אך כוח הקנייה נשחק במהירות.

המשק המקומי חווה שיבוש עמוק בפעילות הכלכלית. מחירי מוצרים בסיסיים עודכנו מספר פעמים ביום, ולעיתים תוך שעות, מה שהקשה על תמחור, מסחר ותכנון עסקי. השכר הריאלי נשחק כמעט לחלוטין, וחסכונות של משקי בית איבדו את ערכם. המערכת הבנקאית התקשתה לספק מזומנים, והתורים לבנקים הפכו לתופעה יומיומית.

עוד לפני ההחלטה הרשמית, חלקים נרחבים מהמשק עברו לשימוש בדולר אמריקאי ובמטבעות נוספים. עסקים החלו לתמחר מוצרים במטבע זר, והציבור העדיף להחזיק מזומן בדולרים. ההחלטה הרשמית כללה מעבר מלא לדולריזציה, ביטול המטבע המקומי והפסקת פעילות מוניטרית עצמאית של הבנק המרכזי.

• העסקה שהוסיפה לפייסבוק מנוע צמיחה ענק וטיסת הבכורה של המטוס הפופולרי
• היום שבו קמה מלכת השבבים ומייסד אימפריית הקמעונאות הלך לעולמו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• היום שבו קמה מלכת השבבים ומייסד אימפריית הקמעונאות הלך...

המעבר למטבעות זרים כלל שימוש בדולר אמריקאי, ראנד דרום אפריקאי ומטבעות נוספים. חוזים, פיקדונות והלוואות הומרו למטבעות חוץ, תוך התאמות משפטיות ופיננסיות. המדינה איבדה את היכולת לשלוט בהיצע הכסף ובריבית, והמדיניות הכלכלית הוגבלה בעיקר לכלים פיסקליים.

המשבר השפיע על כלל המגזרים במשק, לרבות חקלאות, תעשייה ושירותים. התוצר המקומי הצטמצם באופן משמעותי בשנים שקדמו למהלך, וההשקעות ירדו. המעבר לדולריזציה יצר יציבות מסוימת במחירים, אך גם תלות גבוהה במטבע חוץ ובתזרימי מזומנים חיצוניים.

1996 - יאהו, אחת החברות המזוהות ביותר עם התפתחות האינטרנט, מונפקת בוול סטריט

ב-12 באפריל 1996 הונפקה חברת יאהו בנאסדק במחיר של 13 דולר למניה, וגייסה כ-33.8 מיליון דולר לפי שווי של כ-848 מיליון דולר. ביום המסחר הראשון זינקה המניה למחיר סגירה של 33 דולר, עלייה של כ-154%, ובמהלך היום אף נגעה בכ-43 דולר. היקף ההנפקה כלל כ-2.6 מיליון מניות, והביקושים מצד משקיעים מוסדיים ופרטיים היו גבוהים.

יאהו הוקמה בשנת 1994 על ידי ג'רי יאנג ודיוויד פילו, שני סטודנטים מאוניברסיטת סטנפורד, כפרויקט צדדי שנועד לארגן קישורים לאתרי אינטרנט. בתחילת הדרך נקראה הפלטפורמה "Jerry and David's Guide to the World Wide Web", ובהמשך קיבלה את השם יאהו. השירות הפך במהירות לפורטל מרכזי, שכלל מנוע חיפוש, חדשות, דואר אלקטרוני ותוכן מגוון.

בשנים שלאחר ההנפקה הפכה יאהו לאחת החברות המזוהות ביותר עם האינטרנט המתפתח. מספר המשתמשים גדל במהירות, והחברה הפכה לשער כניסה מרכזי לרשת עבור מיליוני גולשים. ההכנסות מפרסום דיגיטלי צמחו ממיליוני דולרים למאות מיליונים, ובהמשך למיליארדים. החברה הרחיבה פעילות באמצעות רכישות והשקעות, לרבות פלטפורמות תוכן ושירותים נוספים.

בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 נסחרה יאהו בשווי של מעל 100 מיליארד דולר, עם מכפילים גבוהים ביחס להכנסות. המניה הפכה לאחד הסמלים הבולטים של חברות אינטרנט בתקופה זו. לאחר ירידות חדות בשוק הטכנולוגיה, השווי ירד באופן משמעותי, והחברה נדרשה לבצע התאמות בפעילותה.

בהמשך התמודדה יאהו עם תחרות גוברת מצד חברות כמו גוגל, שפיתחה מנוע חיפוש מבוסס אלגוריתמים מתקדמים. החברה ביצעה שינויים ניהוליים, רכישות והשקעות, אך התקשתה לשמור על מעמדה. בשנת 2017 נמכרה עיקר פעילותה לחברת ורייזון בכ-4.5 מיליארד דולר, והפעילות שולבה במסגרת חטיבת מדיה דיגיטלית.

1992 - יורו דיסני נפתח בצרפת

ב-12 באפריל 1992 נפתח פארק יורו דיסני סמוך לפריז, בפרויקט רחב היקף בהשקעה של כ-4.4 מיליארד דולר. הפארק הוקם על שטח של כ-4,800 דונם וכלל מתקני שעשועים, אזורי בילוי, מלונות ותשתיות תחבורה. מדובר בפרויקט תיירותי מהגדולים באירופה באותה תקופה, שנבנה בשיתוף פעולה בין וולט דיסני למשקיעים אירופאים.

מבנה הבעלות כלל החזקה של כ-49% בידי וולט דיסני, בעוד יתרת המניות הוחזקה על ידי גופים מוסדיים וציבוריים. המימון כלל שילוב של הון עצמי והלוואות בנקאיות בהיקף של כ-3 מיליארד דולר. עלויות המימון היו גבוהות, והחברה נשאה בהוצאות ריבית משמעותיות כבר מהשלבים הראשונים של הפעילות.

בשנה הראשונה הגיעו לפארק כ-11 מיליון מבקרים, אך ההכנסות הסתכמו בכ-1.4 מיליארד דולר בלבד, נמוך מהתחזיות. שיעור התפוסה במלונות עמד על כ-37%, וההוצאות התפעוליות, לרבות כוח אדם ותחזוקה, היו גבוהות. החברה רשמה הפסדים של מאות מיליוני דולרים ונדרשה לבצע התאמות בפעילות.

הפעילות כללה הפעלת מתקנים, מסעדות, חנויות ומלונות, לצד שירותי תחבורה ותשתיות. החברה בחנה שינויים במחירים, במבנה השירותים ובאסטרטגיית השיווק, תוך ניסיון להגדיל את מספר המבקרים ואת ההכנסות.

בנוסף, הפרויקט כלל השפעה על האזור מבחינת תעסוקה ותשתיות. אלפי עובדים הועסקו ישירות, לצד פעילות כלכלית נלווית בתחומי תחבורה, נדלן ושירותים. הפיתוח האזורי כלל הרחבת כבישים, רכבות ושירותים ציבוריים.

1987 - חברת האנרגיה טקסאקו פושטת רגל

ב-12 באפריל 1987 הגישה חברת טקסאקו בקשה להגנה מפני נושים במסגרת Chapter 11 בארה"ב. הבקשה הוגשה בעקבות פסק דין שחייב את החברה לשלם כ-10.3 מיליארד דולר לחברת פנזויל, סכום שעלה לכ-13 מיליארד דולר עם ריבית. מדובר היה באחת התביעות הגדולות בהיסטוריה התאגידית באותה תקופה.

טקסאקו הייתה אחת מחברות האנרגיה הגדולות בארה"ב, עם פעילות רחבה בתחומי הפקת נפט, זיקוק ושיווק. היקף הנכסים שלה הוערך בכ-50 מיליארד דולר, והחוב הכולל עמד על כ-35 מיליארד דולר. החברה פעלה בעשרות מדינות והעסיקה עשרות אלפי עובדים, עם פריסה גלובלית רחבה.

ההליך המשפטי נבע ממחלוקת על עסקת רכישת גטי אויל, כאשר פנזויל טענה כי טקסאקו הפרה הסכם קודם. פסק הדין כלל פיצוי כספי גבוה, שהכביד על מצבה הפיננסי של טקסאקו. החברה פנתה להליך משפטי כדי להקפיא תשלומים ולנהל מחדש את התחייבויותיה.

במסגרת ההליך נדרשה החברה להעמיד ערבויות ולבחון מכירת נכסים. שוק ההון עקב אחרי ההתפתחויות, והחברה ניהלה מגעים עם נושים ועם גורמים פיננסיים.

ההליך כלל דיונים משפטיים ופיננסיים ממושכים, תוך בחינת מבנה החוב והנכסים. החברה המשיכה להפעיל את עסקיה במהלך התקופה, תחת פיקוח משפטי וניהולי.