אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

• הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
• תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

חברת הנדל"ן סאמיט סאמיט -2.35%  , שבשליטת זוהר לוי, הודיעה כי השלימה את מכירתו של מרכז מסחרי בטקסס תמורת 27.5 מיליון דולר. מדובר בנכס שנרכש בכ-20 מיליון דולר והניב הכנסה שנתית של כ-1.5 מיליון דולר. המכירה בוצעה בתשואה של כ-6.4%, כאשר הרווח מהעסקה צפוי לעמוד על כ-6 מיליון דולר נטו לפני מס. מאחר שאין חוב על הנכס, עיקר הסכום נכנס לקופת החברה כתזרים חופשי.

במקביל, סאמיט התקשרה בהסכמים למכירת חלקות משנה במרכזים מסחריים נוספים בארה"ב, בעסקאות בהיקף כולל של כ-13 מיליון דולר, המניבות יחד הכנסה שנתית של כ-1.1 מיליון דולר. השלמת העסקאות צפויה בחודשים הקרובים. בנוסף, החברה ציינה כי בכוונתה לממש בתקופה הקרובה נכס נוסף, בשווי מוערך של כ-33 עד 35 מיליון דולר, שגם הוא נטול חוב.

לאחרונה, ביצע זוהר לוי, יו"ר סאמיט מספר מימושים, בראש ובראשונה בפז, שם השלים את ממכירת אחזקותיו במהלך יולי, ומכר 15.9% מהון החברה תמורת 1.1 מיליארד שקל לפי שווי של כ-7 מיליארד שקל. בכך ביצע מימוש נאה, לאחר שהמניה עלתה פי 3 ב-3 שנים. לוי רכש את מניות פז באמצעות חברת סאמיט בשלבים, החל מ-2022 ועד 2024, בהשקעה מצטברת של 600 מיליון שקל. במהלך תקופת ההחזקה נהנה מדיבידנדים בהיקף של כ-120 מיליון שקל וכן מניות  בסך של 100 מיליון שקל בבית הזיקוק אשדוד, שפוצל וחולק כמניות כדיבידנד בעין. בסה"כ הרוויחה סאמיט מעל 700 מיליון שקל על השקעתה בפז. 

בנוסף, שבועיים לפני המימוש בפז, סאמיט נפרדה מהשקעתה בקרן הנדל"ן למגורים מגוריט, לאחר כארבע שנות החזקה. דווקא שם ההשקעה של סאמיט לא הייתה מוצלחת במיוחד. החברה רכשה את המניות בשלבים - חלק באפריל 2021 וחלק בפברואר 2022, במחיר ממוצע של כ-7 שקל למניה. המכירה בכ-8 שקל למניה מניבה רווח צנוע של כ-14% על פני התקופה כולה.

• סאמיט רכשה מגדל משרדים במנהטן ב-42 מיליון דולר; התפוסה: 53%
• מניית פז עלתה פי 3 וזוהר לוי מממש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד, במהלך יולי האחרון, סאמיט נכנסה לראשונה לשוק המשרדים של ניו יורק - ורכשה מגדל משרדים בן 42 קומות במיקום מרכזי בשדרות מדיסון במנהטן, בין הרחובות 49 ל-50. שטח הנכס הוא כ-500 אלף ר"ר (רגל רבוע), והעסקה בוצעה במחיר של 42 מיליון דולר, המשקף עלות של כ-86 דולר בלבד לרגל, מחיר שנחשב נמוך משמעותית מהמקובל באזור ומעיד על מאפייני ה'דיסטרס' של הנכס.