מייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמןמייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמן
דוחות

הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?

לקוח אחד, הזמנה מ-2023 שמסופקת בחלקים; איפה ה-AI המבריק ואיך זה שלחברה אין לקוחות

מנדי הניג | (4)

רייזור -1.25%  מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.7 מיליון שקל פי שלושה מהתקופה המקבילה אבל מאחורי נתון הצמיחה המרשים לכאורה מסתתר הנתון הבא - כמעט כל השורה העליונה נשענת על עסקה אחת. עסקה שנחתמה עוד ברבעון הרביעי של 2023 עם תאגיד כרייה בינלאומי, בהיקף כולל של 78.6 מיליון שקל. פרויקט אחד, שמתממש בהדרגה, בלי שום צבר נוסף שיבטיח את המשך קצב ההכנסות בעתיד. בינתיים, רייזור שורפת לא מעט כסף, במחצית האחרונה תזרימי המזומנים היו שליליים על 8.5 מיליון שקל, עליה של 14% לעומת המחצית הקודמת היא שורפת יותר מחצי ממה שהיא מצליחה להכניס. 

רייזור פיתחה מערכת מבוססת AI שנועדה למנוע תקלות במכונות כריה  באמצעות סנסורים שמוצמדים למכונות, יחד עם אלגוריתמים שמנתחים את כל הדאטה בזמן אמת. המערכת יודעת להתריע מראש על תקלות טכניות, לחזות שחיקה של רכיבים ולהוזיל את עלויות התחזוקה של תאגידי הכרייה הגדולים בעולם. לאחרונה היא מנסה ליישם את אותה טכנולוגיה גם בתחום המשאיות הכבדות של הלקוח היחיד שלה, שלו יש צי של משאיות כבדות, שגם עבורן משמעות של יום השבתה בעקבות תקלה טכנית הוא הפסד של מאות אלפי דולרים.

במצגת למשקיעים, רייזור מצטטת מאמר לפיו "חברות כרייה עלולות להפסיד עד 500,000 דולר לשעה עבור כל תקרית של כשל במכונות הכבדות". הנתון הזה רק מחדד את השאלה: איך ייתכן שלאורך כמעט שנתיים ה־AI המבריק והסנסורים ה"מהפכניים" לא הצליחו להניב אפילו לקוח משמעותי נוסף? התירוץ הקל יהיה שתעשיית הכרייה מסורתית ואיטית בקליטת טכנולוגיות חדשות, אבל אם הפתרון באמת כל כך יעיל קשה להסביר למה המתחרות לא רוצות גם. ככל שהזמן עובר החשש הוא שמדובר בפתרון שהוא לא מהפכני כמו שניתן היה להעריך או שיש תחרות גדולה. ה-AI מתקדם מדי שבוע, ונראה שגם בתחומים האלו יש התקדמות גדולה, רק שהעובדה שאין הזמנות חדשות מעידה על בעיה גדולה בפתרון של החברה.  

הגיוס הבא: AI + ביטחון

ובזמן שרייזור נשארת תלויה בלקוח יחיד, המייסדים שלה, רז רודיטי, מיכאל זולוטוב ועידו רוזנברג, כבר מכוונים הלאה. הם עכשיו רוצים לגייס לחברה אחרת אקסונז ויז'ן הפעם יש בחברה את כל מה שהשוק אוהב גם AI וגם ביטחון, אלא שגם כאן יש נורה אדומה מהבהבת. 

אקסונז מפתחת מערכות AI לשוק הביטחוני וכבר מחזיקה בגירעון של כ־3.8 מיליון שקל בהון העצמי והפסדים צבורים של 16.7 מיליון שקל, לפי טיוטת התשקיף שהגישו להנפקה בבורסה. כשחלק גדול מהכסף שתגייס מיועד לפירעון ההלוואות של המייסדים ושל הבנקים, ובכלל לא להשקעה בפיתוח עסקי.

גם ההיסטוריה של אקסונז לא מצביעה על הצלחה מרשימה. הקשר עם אלביט מערכות, שהתחיל כהשקעה אסטרטגית ביולי 2019 לפי שווי של 6 מיליון דולר (לפני הכסף) בתמורה ל-25% מהמניות בדילול מלא, היה אמור לשמש מקפצה עסקית. מעבר להשקעה הכספית, אלביט התחייבה גם להזמין מוצרים ושירותים בהיקף של מיליון דולר לפחות אבל בפועל, פחות מארבע שנים אחרי זה, בנובמבר 2023, נחתם הסכם למכירת המניות חזרה למייסדי אקסונז בתמורה ל-1.05 מיליון דולר בלבד, שווי חברה של 4.2 מיליון דולר התרסקות בהערכת השווי המקורית, שגילמה הפסד הון משמעותי לאלביט שהתקפלה מהעסקה.

העסקה אמנם ניתקה את אלביט מבעלות רשמית בחברה, אבל לא חיסלה את התלות בה. קצת אחרי היציאה של אלביט מהבעלות, נחתם הסכם שהמשיך להגביל את אקסונז. למשך 18 חודשים (תקופה שכבר חלפה עם פרסום טיוטת התשקיף) נאסר על אקסונז לספק מוצרים שפותחו במימון אלביט לתעשייה הביטחונית הישראלית בלי אישור מראש ובכתב. בנוסף, הוגדר מנגנון "סכום זיכוי" של עד 1.15 מיליון דולר לרכישת שירותים מהחברה, כאשר כל הזמנה תמומן בחצייה באמצעות אותו זיכוי כלומר, מדובר בהכנסה שמראש נושאת חיתוך ברווחיות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשורה התחתונה

רייזור, עם שווי שוק של כמעט 200 מיליון שקל, תלויה בהסכם יחיד ומציגה תזרים מזומנים שלילי, המייסדים, במקום להציג שורת הצלחות חדשות בחברה הקיימת, מקדמים הנפקה נוספת לחברה אחרת שכבר גרעונית, עם היסטוריה של ירידת ערך ותלות בשותף שהגביל את שוק היעד שלה. בין סיסמאות על AI לבין המציאות בשטח יש פער גדול והמשקיעים שהתאכזבו מהסיבוב של רייזור יכולים לגלות שאותו התסריט מבקש לחזור על עצמו.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מי אלה הבני דודים של פאנגאיהחחחח (ל"ת)
    אנונימי 11/08/2025 13:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מרקוס 11/08/2025 12:30
    הגב לתגובה זו
    מציע שתקרא היטב את כל ההודעות של החברה ותבין קצת יותר לפני שאתה מטנף.
  • יריב 11/08/2025 13:18
    הגב לתגובה זו
    בשביל ביקורת כזו ואזהרה למשקיעים צריך את ביזפורטל. המנכל עושה רושם של בחור רציני אבל הם טוחנים מים והמשקיעים שלהם לא ירוויחו מכך. לא רואה הצלחה גדולה בתעשיה מעבר לחוזה ראשון שבו הם מתהדרים בצורה מוגזמת. כל המשחקים האלה הם על חשבון המשקיעים התמימים שקונים את הסיפורים שלהם.
  • 1.
    אנונימי 11/08/2025 11:58
    הגב לתגובה זו
    לא לתת להם חצי שקל חברות פלופ לא להתקרב
בנקים
צילום: אילוסטרציה
סקירה

הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%

נעילה חיובית בתל אביב: הבנקים זינקו על רקע הגדלת הדיבינד הצפוי, סאפיינס זינקה בעקבות הרכישה המסתמנת 

מערכת ביזפורטל |

המסחר ננעל בירוק בוהק: מדד ת"א 35 הוסיף 1.42% ומדד ת"א 90 עלה 1.59%.

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים זינק 5.88%, מדד הביטוח עלה 3.4%, מדד הנפט והגז סגר שלילי ב-0.78% ומדד הנדל"ן עלה 0.82%. הבנקים כמובן גנבו את ההצגה. עליות מטורפות של 6%, בעיקר כי הם יחלקו 50% מהרווחים ברבעון הקרוב כדיבידנדים ומדובר על דיבידנדים מאוד משמעותיים. 



מדד MSCI עושה עדכון ומניית הפניקס הפניקס -2.4%   צפויה להיכנס למדד. עדכון MSCI - הפניקס מצטרפת למדד MSCI ישראל, מי עוד ברשימה?

בנק ישראל יאפשר לבנקים לחלק עד 50% מהרווח הנקי לבעלי המניות כדיבידנד, לעומת 40% עד כה, צעד שתקף בשלב זה רק לרבעון השני וייבחן מחדש ברבעון הבא. ההחלטה מגיעה על רקע ירידה ברמת הסיכון במשק, עודפי הון משמעותיים והיערכות הבנקים לפרסום דוחות חזקים במיוחד. המניות במגמה חיובית ומדד הבנקים עולה מעל 3%

חמשת הבנקים הגדולים צפויים לדווח יחד על רווח נקי של 8.5-9 מיליארד שקלים ברבעון השני, עם תשואה ממוצעת להון של 16%-17%. סביבת הריבית הגבוהה, פעילות כלכלית ערה במשק, יתרות עו"ש גבוהות ורוח גבית משוק ההון צפויים לתמוך בשורת הרווח, ולתרום לתוצאות חזקות גם בהכנסות מעמלות וניירות ערך. עם זאת, לא הכל רק ורוד. הסיכונים המרכזיים מגיעים מהגברת התחרות בשוק האשראי, לחץ רגולטורי, כולל מס זמני על רווחי יתר, והיחלשות בשוק הנדל"ן, שמתבטאת בירידה בביקושים להלוואות משכנתא. אחרי עלייה של כמעט 40% במדד הבנקים מתחילת השנה ומעל 80% ב-12 חודשים, השאלה המרכזית כעת היא לא אם הדוחות יהיו טובים, אלא כמה מזה כבר מגולם במחיר. הניתוח המלא לרבות ניתוח מניות הביטוח  -   לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח


שלב חדש במסחר בבורסה

היום מתחיל שלב מסחר חדש במסחר בבורסה שנקרא שלב ה-TAL  (ראשי תיבות של Trading at last). שלב זה מתחיל מיד לאחר שלב הנעילה והוא נמשך כ-5-6 דקות. בשלב זה ניתן להעביר הוראות קנייה ומכירה ללא מחיר. ככל שיהיה מפגש בין קונים למוכרים הוא יבוצע לפי שער הנעילה. השלב הזה נועד בעיקר לקרנות פאסיביות - מחקות וסל שעוקבות אחרי המדדים, הן צריכות במקרים רבים להתכסות והשלב הזה מאפשר להן יותר "מרווח" כדי להתכסות ולעקוב במדויק אחרי המדדים.  

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

סאנפלאואר מנזקת 8% אפקון ב-6%; הבנקים נופלים ב-2%

המסחר בבורסה מתנהל בירידות כאשר עונת הדוחות צוברת תאוצה; הדוחות של הבנקים החלו לזרום עם הבינלאומי שמדווח על תוצאות חזקות ותשואה להון של 18.3%, נקסט ויז'ן מדווחת על רווחיות גבוהה אך ירידה בצבר ההזמנות, בזן רושמת הפסדים הודות להשבתה במלחמה אנרג'יקס יורדת אחרי דוח עם רווח קטן בשורה התחתונה ורכבת ההרים באוגווינד ממשיכה
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה שלילית כאשר מדד ת"א 35 נסחר בירידה של 0.6% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מאבד 1.8% אחרי הזינוק אתמול, מדד הביטוח יורד 0.3%, מדד הנדלן יורד 0.6% ומדד הנפט והגז יורד ב-0.8%.


הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה. מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות 


בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות קלות כשהתשואות יורדות בהתאמה, אגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ ברוטו של 11.2 שנים נסחרת בלי שינוי ניכר ובריבית של 4.47%.

מניות במוקד

ב-5 מיליון ד': קסטרו-הודיס שוקלת למכור את אחזקותיה ברדיקסיס לבנו של בעל השליטה קבוצת קסטרו-הודיס קסטרו 3.45%   קיבלה הצעה לרכישת מניותיה ב-Radixis החברה בארה"ב בעלת הזיכיון הבלעדי לשיווק והפצה של המותג 'איב רושה', תמורת כ-5 מיליון דולר

אלוט אלוט -0.55%   מדווחת כי נבחרה על ידי מפעילת התקשורת Más Móvil מפנמה לספק את פלטפורמת הסייבר NetworkSecure, שתעניק ללקוחותיה הגנה רשתית מקורית ושירות בקרת הורים. בשלב הראשון השירות יוצע ללקוחות פרטיים במסלולי פוסטפייד, ובהמשך יורחב גם ללקוחות פריפייד ולקווי תקשורת נייחים. הפתרון פועל בגישה "ללא מגע" ולא דורש התקנת אפליקציה מצד המשתמש, ומגן מפני מגוון איומים כגון תוכנות זדוניות, מתקפות פישינג ורוגלות. ב-Más Móvil מיתגו את השירות בשם Defender+, וציינו כי המהלך מהווה חלק מהמחויבות שלהם לשיפור אבטחת המידע וחוויית הגלישה הבטוחה ללקוחותיהם.