אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.

השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 

עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.

• לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
• הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' אמר על רקע העברת התקציב: "תקציב המדינה שאישרנו עכשיו, נותן מענה מלא לכל הדרישות הביטחוניות לצד רפורמות עומק ומנועי צמיחה לכלכלה הישראלית. אחרי שנתיים של עיסוק בקיום שלנו ושיפור דרמטי במצבת הביטחון של אזרחי ישראל, אנחנו מבצעים מהלכים היסטוריים שיורידו את יוקר המחיה באופן דרמטי בשוק החלב, אנחנו מורידים במס ההכנסה, בתחום חשבונות הבנק אנחנו פותחים את השוק לתחרות, ומעלים את תקרת הפטור ממס על ייבוא אישי עד 150$. אנחנו מרימים את הכלכלה ומורידים את המחירים כך שנתוני הכלכלה המצויינים של ישראל יחלחלו לכיס של כל אזרח. אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו על הגיבוי ולחבריי השרים על שיתוף הפעולה מקיר לקיר והעברת תקציב אחראי וטוב למדינת ישראל, לביטחון ישראל ולאזרחי ישראל כולם".

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, אמר: "הכלכלה הישראלית מקבלת חיזוק של תקציב מדינה יציב ואחראי שמצליח גם לשאת את אתגרי הבטחון, גם מקל על האזרחים וגם כולל תהליכים של קידמה וחדשנות. הקפדנו להתניע מהלכים בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת שיזניקו את מדינת ישראל ואת השירות הציבורי. את הצעדים האלה ירגיש כל אזרח בשנים הבאות והם יהפכו את מדינת ישראל לקדמת הבמה העולמית בתחום. אנחנו ממשיכים בפיתוח כלים למאבק המוצלח אותו אנו מובילים נגד ההון השחור, ונערכים להתפתחויות אזוריות חיוביות עם מדינות באזור שיביאו הנה הזדמנויות כלכליות וגיאופוליטיות רחבות היקף.

• הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
• הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

תודה גדולה למנהלים ולעובדים המסורים של משרד האוצר על חודשים ושבועות ארוכים של הכנה מקצועית וקפדנית מתוך תחושת שליחות להצלחתה של מדינת ישראל וכלכלתה. בלי ההירתמות שלכם לילות כימים זה לא היה קורה"

צעדי הדגל של התכנית הכלכלית לשנת 2026 כפי שאושרו בממשלה

חבילת צעדים פיננסיים:

קידום התחרות בשוק הבנקאות, עידוד הקמת בנקים חדשים,  קיימת בעיית תחרות בענף הבנקאות, כאשר משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים משלמים את המחיר הכבד ביותר על היעדר התחרות. אחד החסמים המרכזיים להתפתחות של תחרות מחוץ למערכת הבנקאית נוגעת לעליונות הבנקים בעלות מקורותיהם. במטרה לקדם את התחרות בשוק הבנקאות, ובהתאם להמלצות הצוות הבין-משרדי להגברת התחרות בשוק הבנקאות הקמעונאית, מוצע לקדם תיקוני חקיקה אשר יאפשרו רגולציה מותאמת לבנקים קטנים, אשר תהיה מותאמת לרמת הסיכון המערכתי שבנקים אלו מייצרים ולמאפיינים התחרותיים שלהם. בנוסף, מוצע לתקן את חוק הבנקאות (רישוי) כך שחברת החזקות פיננסית אשר בבעלותה גוף מוסדי, תוכל לשלוט בבנק קטן.

רפורמה בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים וטיוב מאגר נתוני אשראי - במטרה לקדם את התחרות בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי בית, ולשפר את נגישותם לאשראי מוצע לתקן את חוק נתוני אשראי כך שמקורות המידע ידווחו למאגר גם נתונים אודות עסקים בישראל, ולא רק נתונים אודות אנשים פרטיים. במקביל לתיקון זה, מוצע לקדם גם תיקוני חקיקה על החוק הצרכני הקיים, לאור לקחים רבים שעלו במסגרת הפעלת המאגר בשנים האחרונות.

צמצום הארביטראז' בכללי השקעה ומיסוי של קופות גמל,  במטרה לייצר ודאות מיסויית בכל הנוגע להשקעות בקופות גמל מוצע לצמצם את הפער הקיים כיום בין פקודת מס הכנסה לבין הוראות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בדבר השקעות מותרות. בלב ההצעה תיקון של סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה כך שככלל יוכלו קופות הגמל לקבל פטור ממס אם היא משקיעה בחבר בני אדם העוסק בעסק בהתאם לכללים הקבועים בהוראות הפיקוח הקיימות, בלא שהדבר יפגע בעקרונות המיסויים. כלומר,  מוצע לקבוע בתיקון החקיקה שככל שההשקעה לפי הוראות הפיקוח היא החזקה מותרת, היא לא תהווה שליטה או החזקה מהותית גם מבחינת הפקודה, ותאפשר פטור ממס. 

ריווח מדרגות מס הכנסה

מדרגות המס הקיימות בישראל יוצרות עלייה תלולה יחסית בשיעורי המס, כך שבעלי הכנסה ברמות הביניים מגיעים במהירות למס שולי גבוה בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD. מנגד, ברמות הכנסה נמוכות שיעור המס השולי נמוך, ובצירוף הטבות מס שונות, חלק ניכר מהעובדים בשכר נמוך אינם משלמים מס כלל.

במטרה להפחית את נטל המס על שכבות הביניים ולחזק את מעמד הביניים במשק, מוצע לבצע ריווח של מדרגות המס כך שהטווחים החייבים במס בשיעורים של 20% ו-31% יורחבו. צעד זה יפחית את חבות המס בעיקר עבור בעלי הכנסה בינונית, וייטיב גם עם בעלי הכנסות גבוהות יותר במידה מתונה. הרפורמה תיושם במסגרת חבילת מיסוי מאוזנת, שתתאפשר בין היתר באמצעות הטלת מס רכוש וצעדים נלווים נוספים.

קביעת שיעור מס רכוש לתשלום ותיקונים בחוק מס רכוש וקרן פיצויים

בתום עבודה מקצועית של ועדה בין משרדית בראשות הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהוקמה בהחלטת ממשלה מספר 1383 מיום 04.02.2024, מוצע לתקן את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, כך שיוטל מס על מקרקעין פנויים. המס, שיוטל בשיעור של עד 1.5% משווי הקרקע, יגוון וישלים את מערכת מיסי הנדל"ן בישראל וימסה קרקעות פנויות בייעוד שאינו חקלאי. צעד זה יהווה צעד משלים למדיניות הפיסקאלית אותה מובילה הממשלה בשנתיים האחרונות, כך שיגדיל ויגוון את הכנסות המדינה מחד, ויאפשר להקל במיסים אחרים שמוטלים על הכנסה מיגיעה אישית ופגיעתם בפעילות הכלכלית חמורה יותר. בכך יוקל נטל המס על האדם העובד, זאת בפרט נוכח השלכות מלחמת "חרבות ברזל" והשפעותיה על המשק. במסגרת הפקת הלקחים ממנגנון מס רכוש שהיה בתוקף עד לשנת 2000, רשות המיסים תאפשר הגשת שומה עצמית על ידי בעלי הקרקעות באופן מקוון, דבר שיסייע בצמצום החיכוך בין הרשות לנישומים.

רפורמה בענף החלב

מטרתה של הרפורמה במשק היא להוזיל את יוקר המחייה בישראל באמצעות טיפול שורשי במחירי מוצרי החלב ובהבטחת רציפות האספקה לשווקים, וזאת נוכח מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממדינות ה-OECD ומקרים תכופים של מחסור במוצרים בסיסיים.

ההצעה מגשימה מטרה זו באמצעות התערבות ממוקדת בשני גורמי הכשל המרכזיים בענף – הריכוזיות במקטע המחלבות וחוסר היעילות של חלק ניכר מהרפתות – המובילים ישירות לרמות מחיר גבוהות ולליקויי אספקה. לשם כך כוללת הרפורמה חבילת צעדים מקיפה, ובהם ביטול מגבלת הייצור במקטע הרפתות והסרת פיקוח המחירים על חלב גולמי, תוך מעבר למודל של רשת ביטחון המבטיחה לרפתנים שימשיכו לייצר רמת מחיר וכמות מוגנת. לצד זאת, מציעה ההחלטה תוכנית פדיון מכסות משמעותית לרפתות שיבקשו לפרוש מן הענף, במטרה לייעל את מבנה הייצור, וכן ביטול מקיף של כלל המכסים בענף החלב לשם הגברת התחרות במקטע המחלבות והרחבת מגוון המוצרים לצרכן.

באמצעות צעדים משולבים אלה, ההצעה מטפלת בדרישות העלות לאורך כל שרשרת הערך, מגבירה את התחרות, מצמצמת ריכוזיות ומחזקת את אמינות האספקה.

האצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות

תכנית העבודה נועדה להסיר חסמים רגולטוריים, לייעל הליכי תכנון וביצוע, ולאפשר גמישות בקידום תכניות  – במטרה להבטיח קידום מהיר של פרויקטי תשתית החיוניים לצמיחת המשק ולחיזוק החוסן הכלכלי.

במסגרת התכנית נקבעו בין היתר מנגנונים לקיצור הליכים תכנוניים וביצועיים, לרבות שיפור הגמישות בשינוי תכניות וייעול הליכי הסדרי תנועה. צעדים אלה נועדו ליצור סביבת עבודה רגולטורית יעילה שתאפשר קידום מואץ של תשתיות לאומיות.