האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

• המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם שנים אחר כך
• המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.

אחת הביקורות המרכזיות בעבר נגד מס הרכוש נגעה לקשיים בגבייה ובהערכת שווי הקרקעות. הצוות הנוכחי סבור כי המציאות השתנתה. “השיפור הטכנולוגי שנצבר בעשרות השנים האחרונות, לצד הניסיון הרב של הגופים הממשלתיים בביצוע שומות מורכבות, צפויים לאפשר גבייה פשוטה בהרבה מזה שהונהג בעבר”, נכתב בדו"ח שלו. לפי ההמלצות, ניתן יהיה להסתמך על מאגרי מידע קיימים של רשות המסים, הטאבו, מינהל התכנון וגופים נוספים.

הדו"ח מצטט גם פסיקות של בית המשפט העליון כדי להבהיר שמטרתו העיקרית של מס הרכוש אינה עידוד בנייה, אלא גביית הכנסות למדינה. בפסק דין מ-1987 צוין כי, “מטרתו העיקרית של החוק לא היתה עידוד הבנייה… מטרה זו היא אך תוצר לוואי של המטרה העיקרית, שהיא השארת המס על קרקעות המיועדות לבנייה”. הצוות מאמץ את הקו הזה, ומדגיש כי התכלית הפיסקלית היא המרכזית, גם אם למס עשויות להיות השפעות עקיפות על שוק הקרקעות.

• פרויקט ירושלמי חדש לאלביט הדמיה: צפי להכנסות של כחצי מיליארד שקל עד 2031
• משכירי דירות שמעלימים מס - רשות המסים בדרך אליכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משכירי דירות שמעלימים מס - רשות המסים בדרך אליכם

גם זהות החייבים במס נבחנה לעומק. לפי הדו"ח, בעלי קרקעות פנויות הם, בממוצע, בעלי הכנסות גבוהות במיוחד. “ההכנסה הכוללת הממוצעת של משקי הבית שהינם בעלי קרקעות גבוהה לפחות ב-74% מההכנסה הממוצעת של כלל משקי הבית”, נכתב. בנוסף, “העשירון העליון של בעלי הקרקעות מחזיק ברבע משווי הקרקעות בבעלות משקי בית”. על בסיס הנתונים האלה, קובע הצוות כי מס רכוש על קרקע הוא מס בעל אופי פרוגרסיבי.

בסיכום הדו"ח נכתב כי החזרת מס הרכוש נועדה בראש ובראשונה להרחיב את בסיס המס ולספק מקור הכנסה יציב למדינה. “מס רכוש מהווה מקור מימון אמין ויציב לשירותים ציבוריים”, מציין הצוות, ומוסיף כי קרקע היא נכס “שלא ניתן להסיט, להבריח או להסתיר”. המלצת הצוות היא לקדם חקיקה שתחזיר את המס בהדרגה, תוך התאמות שימנעו פגיעה מיותרת בבנייה ובתכנון. כעת, לאחר פרסום הדו"ח, הכדור עובר לדרג הפוליטי. אם ההמלצות יאומצו, מס שבוטל לפני יותר משני עשורים עשוי לחזור כבר בשנים הקרובות - הפעם כמרכיב מרכזי במדיניות התקציבית של המדינה. השאלה היא אם ההמלצות יאומצו וממושו, או שרק ינוחו בקלסר על המדף.