
האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
צוות מקצועי במשרד האוצר ממליץ להחזיר מס רכוש שנתי על קרקעות שלא נבנו, יותר מ-25 שנה אחרי שבוטל. בדו"ח נכתב כי מדובר ב"צורך פיסקאלי ארוך טווח", על רקע הוצאות המלחמה והעומס התקציבי. לפי ההערכות, המס עשוי להכניס לקופת המדינה עד 12 מיליארד שקל בשנה
אחרי שנים שבהן מס הרכוש נחשב פרק סגור, משרד האוצר מחזיר אותו לשולחן. דו"ח של הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, שפורסם בימים אלה, קובע כי קיימת הצדקה כלכלית, תקציבית ואף משפטית להחזיר מס שנתי על קרקעות שאינן בנויות. בראש הצוות עמד הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, והוא פעל מכוח החלטת ממשלה מפברואר 2024.
בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.
לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.
הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.
אחת הביקורות המרכזיות בעבר נגד מס הרכוש נגעה לקשיים בגבייה ובהערכת שווי הקרקעות. הצוות הנוכחי סבור כי המציאות השתנתה. “השיפור הטכנולוגי שנצבר בעשרות השנים האחרונות, לצד הניסיון הרב של הגופים הממשלתיים בביצוע שומות מורכבות, צפויים לאפשר גבייה פשוטה בהרבה מזה שהונהג בעבר”, נכתב בדו"ח שלו. לפי ההמלצות, ניתן יהיה להסתמך על מאגרי מידע קיימים של רשות המסים, הטאבו, מינהל התכנון וגופים נוספים.
הדו"ח מצטט גם פסיקות של בית המשפט העליון כדי להבהיר שמטרתו העיקרית של מס הרכוש אינה עידוד בנייה, אלא גביית הכנסות למדינה. בפסק דין מ-1987 צוין כי, “מטרתו העיקרית של החוק לא היתה עידוד הבנייה… מטרה זו היא אך תוצר לוואי של המטרה העיקרית, שהיא השארת המס על קרקעות המיועדות לבנייה”. הצוות מאמץ את הקו הזה, ומדגיש כי התכלית הפיסקלית היא המרכזית, גם אם למס עשויות להיות השפעות עקיפות על שוק הקרקעות.
- שדה נדל"ן: השוק הישראלי עוד לא הבין את ה-DNA שלנו, אנחנו גם היזם וגם המבצע
- 740 דירות חדשות בת"א: אושרה תוכנית של מטרופוליס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
גם זהות החייבים במס נבחנה לעומק. לפי הדו"ח, בעלי קרקעות פנויות הם, בממוצע, בעלי הכנסות גבוהות במיוחד. “ההכנסה הכוללת הממוצעת של משקי הבית שהינם בעלי קרקעות גבוהה לפחות ב-74% מההכנסה הממוצעת של כלל משקי הבית”, נכתב. בנוסף, “העשירון העליון של בעלי הקרקעות מחזיק ברבע משווי הקרקעות בבעלות משקי בית”. על בסיס הנתונים האלה, קובע הצוות כי מס רכוש על קרקע הוא מס בעל אופי פרוגרסיבי.
בסיכום הדו"ח נכתב כי החזרת מס הרכוש נועדה בראש ובראשונה להרחיב את בסיס המס ולספק מקור הכנסה יציב למדינה. “מס רכוש מהווה מקור מימון אמין ויציב לשירותים ציבוריים”, מציין הצוות, ומוסיף כי קרקע היא נכס “שלא ניתן להסיט, להבריח או להסתיר”. המלצת הצוות היא לקדם חקיקה שתחזיר את המס בהדרגה, תוך התאמות שימנעו פגיעה מיותרת בבנייה ובתכנון. כעת, לאחר פרסום הדו"ח, הכדור עובר לדרג הפוליטי. אם ההמלצות יאומצו, מס שבוטל לפני יותר משני עשורים עשוי לחזור כבר בשנים הקרובות - הפעם כמרכיב מרכזי במדיניות התקציבית של המדינה. השאלה היא אם ההמלצות יאומצו וממושו, או שרק ינוחו בקלסר על המדף.
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותבנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות
בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא.
הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל.
עדכון מגבלת כושר ההחזר
כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו
הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).
בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת
במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.
יוני שדה, מנכ"ל שדה נדל"ן. קרדיט: שדה נדל"ןשדה נדל"ן: השוק הישראלי עוד לא הבין את ה-DNA שלנו, אנחנו גם היזם וגם המבצע
לאחר הדיווח על עסקת הרכישה של מגדל מגורים ביוסטון, ישבנו לדבר עם יוני שדה, מנכ"ל ובעל השליטה בשדה נדל"ן על הדיסקאונט עמוק על עלויות הבנייה בפרויקט ועל היתרון הרגולטורי הייחודי ביוסטון; מהו ה-DNA של החברה ומה היתרון של היותה קבלן-יזם-מבצע?
שדה נדל"ן היא חברה קטנה בבורסת ת"א, ובהתאם, גם ההיסטוריה שלה קצרה יחסית. היא הוקמה על בסיס אינטו בנובמבר 2024, ומאז היא ממשיכה בפעילות הנדל"נית שלה בארה"ב, ובייחוד בטקסס. אתמול פרסמה החברה על רכישה של בניין בשכונת יוקרה ביוסטון ושוחחנו עם יוני שדה, מנכ"ל ובעל השליטה בשדה נדל"ן, כדי להבין את הסיפור של החברה.
מה גרם לחברה לבצע את המהלך דווקא בשכונה הזו ביוסטון?
המשרדים הראשיים של החברה הם ביוסטון. אני גר ביוסטון ופעיל פה כבר כ-20 שנה, כך שההיכרות עם העיר היא באמת לאורכה ולרוחבה. בכובע הפרטי שלי, אני עובד עם יזם מקומי על אדמה שנבנה עליה בניין של 93 דירות קונדו, תחת מותג סיינט ריג'ס ומריוט, חברת המלונות. המחיר שם הוא כמעט 2,000 דולר לרגל רבוע. השכונה הזו, River Oaks, היא השכונה היקרה ביותר ביוסטון ואחת היקרות בכל טקסס. בנוסף, יש לנו נסיון עם בניין קונדו בשכונה סמוכה, שהגיע לסלאאוט של כמעט 200 מיליון דולר מהר מאד.
ולמה
בחרתם במודל של מכירה ולא השכרה?
בחנו את העיסקה גם בהיבטי השכרה וגם מכירה של קונדו, שתיהן כמובן לאחר השבחה. אנחנו רוכשים את הבניין ב-123 מיליון דולר, עם 381 אלף ר"ר (רגל רבוע) להשכרה. המשמעות היא 320 דולר לר"ר. לשם השוואה, לבנות מאפס, ללא
רכיב קרקע ועלויות מימון זה בערך 550-600 דולר לר"ר. בבניין שלנו עם סיינט ריג'ס עלוית הבניה בלבד עם כ-700 דולר לר"ר. במילים אחרות, יש פה דיסקאונט מאד עמוק על מחיר הבניה, ללא עלויות אדמה. ולכן, גם השכרה וגם פרויקט למכירת קונדו עובדים במקרה הזה.
הבניין
הוא בן 10, ודמי השכירות האפקטיביים שלו הם 2.7 דולר לר"ר, בעוד שמבנים חדשים מקבלים ממוצע של כ-3.2 דולר לר"ר. כלומר, אם היינו מייעדים אותו להשכרה, היינו צריכים לעשות את זה שיפוץ כולל. עשינו את זה לאחרונה בבניין בדאלאס, והגדלנו את ההכנסה שלו דרמטית. זה מודל שיכול
לעבוד פה, אבל האופציה של המכירה לצרכן קצה היא הרבה יותר אטרקטיבית.
לרוב, כשמסבים לדירות קונדו, העלויות גבוהות היות ולבניינים יש קירות תומכים בתוך המבנה. במקרה הזה, הבניין נבנה על פי סטנדרט של דירות קונדו, ללא קירות תומכים בתוך הקונטור, החשמל והמיזוג נעשה ברמה של קונדו, ורכיב השיפוץ הוא הרבה יותר נמוך, כמעט שוויוני לשיפוץ שהיינו עושים לדירות להשכרה.
