איך נבנה תקציב המדינה: מהנומרטור ועד הקריאה השלישית
מסמך הנומרטור, החלטת ממשלה בדצמבר, קריאה ראשונה בינואר, שמונה שבועות בוועדת הכספים והצבעה ב-01:30 בלילה יומיים לפני התאריך שמפזר את הכנסת. כך נראה המסלול של 698.78 מיליארד שקל, ומה קורה כשהוא מתעכב
בשעה 01:30 בלילה שבין 29 ל-30 במרץ 2026 אישרה מליאת הכנסת את תקציב המדינה בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 62 מול 55. יומיים אחר כך, ב-31 במרץ, היה נכנס לפעולה סעיף בחוק יסוד: הכנסת שמפזר את הכנסת אוטומטית ושולח את המדינה לבחירות. המסגרת שאושרה באותו לילה: 698.78 מיליארד שקל.
המסלול שהגיע לאותה הצבעה נמשך יותר מחצי שנה, ורוב העבודה בו נעשתה לפני שהתקציב בכלל הגיע לכנסת.
הנומרטור: איך האוצר יודע כמה כסף כבר הובטח
הנומרטור הוא מערכת מחשוב שמנהל אגף התקציבים במשרד האוצר, והיא נכנסה לשימוש בשנת התקציב 2016. כל החלטת ממשלה שיש לה מחיר מוזנת אליה, והמערכת מחשבת מה המחיר הזה בשלוש השנים שאחרי התקציב הנוכחי, כולל השפעות דמוגרפיות כמו גידול במספר הילדים והקשישים.
המשמעות המעשית היא שכשמתחילים לבנות תקציב חדש, חלק גדול מהכסף כבר מחולק. תוכנית התקציב הרב-שנתית הרשמית לשנים 2027 עד 2029 מונה התחייבויות של 637 מיליארד שקל לשנת 2027 בלבד, ותחזית ההוצאה לאותה שנה מגיעה ל-673.5 מיליארד, כמאה מיליון שקל מעל מגבלת ההוצאה שקבועה בחוק. ביוני 2023, לפני המלחמה, התחזית לאותה שנה עצמה הייתה 589.5 מיליארד. 84 מיליארד שקל נוספו לה בתוך שלוש שנים, וזה בערך תקציב משרד הבריאות ומשרד הרווחה יחד.
מהחלטת ממשלה להנחה על שולחן הכנסת
חוק יסוד: משק המדינה קובע שהממשלה תניח את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת לא יאוחר מ-60 יום לפני תחילת שנת הכספים. לגבי 2026 פירוש הדבר היה תחילת נובמבר 2025. בפועל הממשלה אישרה את ההצעה ב-5 בדצמבר 2025, והמסמכים הונחו בכנסת רק בינואר.
מרכז המידע: תקציב המדינה
ההצעה שיצאה מהממשלה דיברה על 662 מיליארד שקל בלי החזרי חובות, עם יעד גירעון של 3.9% מהתוצר. התקרה שהייתה קבועה בחוק לאותה שנה עמדה על 1.5% מהתוצר בלבד, ולכן הגדלת תקרת הגירעון מ-1.5% ל-3.9% נכנסה לחבילת החקיקה של התקציב, עם מסלול ירידה מדורג לשנים שאחריה: 3.4% ב-2027, 2.9% ב-2028, 2.4% ב-2029 וחזרה ל-1.5% ב-2030. בסוף התהליך הכנסת אישרה תקרה גבוהה אף מזו.
שלוש הקריאות, ובאמצע ועדת הכספים
ב-28 בינואר 2026 עברה הצעת חוק התקציב קריאה ראשונה ברוב של 62 מול 55. חוק ההסדרים שנלווה אליה עבר באותו יום ברוב צר יותר, 58 מול 54. קריאה ראשונה היא אישור עקרוני בלבד, ואחריה ההצעה יורדת לוועדת הכספים. שם נעשית העבודה שקובעת לאן הכסף באמת הולך.
ועדת הכספים דנה בסעיפים אחד אחד, מפצלת פרקים מחוק ההסדרים לוועדות אחרות של הכנסת לפי תחום, ומצביעה על שינויים. הדיונים ב-2026 נמשכו כשמונה שבועות, והוועדה אישרה את התקציב לקריאות שנייה ושלישית ב-23 במרץ, שמונה ימים לפני התאריך שקובע חוק היסוד. ההיגיון של מסגרת שנתית שמחייבת בחירה בין יעדים מוכר גם ברמה הביתית, בבניית תקציב משפחתי וקרן חירום.
הקריאה השנייה היא הצבעה על הסתייגויות, כלומר הצעות שינוי שמגישים חברי כנסת, לרוב מהאופוזיציה. הקריאה השלישית היא ההצבעה על הנוסח כולו. במסלול הזה נכנסה לתקציב 2026 גם תוספת של 790 מיליון שקל לישיבות ולמוסדות חרדיים, דרך הסתייגות שהקואליציה הצביעה בעדה. באותה מליאה אושרה בקריאה שנייה ושלישית גם תקרת גירעון של 4.9% לשנת 2026, ותוספת של 32 מיליארד שקל למערכת הביטחון הביאה את סעיף הביטחון ל-142.36 מיליארד שקל בנוסח המקורי.
| שלב | מתי | מה קרה |
|---|---|---|
| מועד ההנחה לפי חוק היסוד | תחילת נובמבר 2025 | 60 יום לפני שנת הכספים, המועד עבר בלי הצעה |
| החלטת הממשלה | 5 בדצמבר 2025 | 662 מיליארד בלי החזרי חוב, יעד גירעון 3.9% |
| תחילת שנת הכספים | 1 בינואר 2026 | המדינה נכנסת לתקציב המשכי |
| קריאה ראשונה | 28 בינואר 2026 | תקציב 62 מול 55, חוק ההסדרים 58 מול 54 |
| ועדת הכספים | 23 במרץ 2026 | אישור לקריאות שנייה ושלישית |
| קריאה שנייה ושלישית | ליל 29-30 במרץ 2026 | אושר 62 מול 55 בשעה 01:30, חוק ההסדרים באותו לילה |
| המועד בחוק יסוד: הכנסת | 31 במרץ 2026 | אי-אישור עד תאריך זה מפזר את הכנסת |
חוק ההסדרים: מה הוא עושה שם
חוק ההסדרים הוא חבילת תיקוני חקיקה שנוסעת יחד עם התקציב. הוא הופיע לראשונה ב-1985, בתחילה כתקנות שעת חירום, והרעיון שמאחוריו פשוט: התקציב קובע סכומים, אבל הוא לא משנה את החוקים שמייצרים את ההוצאה. כדי לשנות שיעור קצבה, לפתוח שוק לתחרות או להזיז מסלול מיסוי צריך לתקן חוק.
הביקורת עליו מוכרת גם היא: הוא מגיע כחבילה אחת, בלוח זמנים דחוק, ומשמעת קואליציונית מבטיחה שיעבור. השיא היה בחוק ההסדרים של 2009-2010, שנפרס על 370 עמודים ו-268 סעיפים, ומתוכם אושרו 185. יושב ראש הכנסת דאז ראובן ריבלין כינה אותו "עוקף כנסת". ב-2006 קבע היועץ המשפטי של הכנסת כלל שמחייב לבחון אם לכל סעיף יש זיקה ישירה ומהותית לתקציב, וסעיפים שלא עומדים בו מופנים למסלול חקיקה רגיל.
בין הפרקים שנדונו בחוק ההסדרים של 2026: זיכוי מס על הוצאות מחקר ופיתוח, מס על רווחי יתר של הבנקים הגדולים כהוראת שעה לחמש שנים, והרחבת הפטור על הכנסה משכר דירה.
1/12: מה קורה כשהתקציב מתעכב
שנת הכספים 2026 נפתחה ב-1 בינואר בלי חוק תקציב, והמדינה התנהלה שלושה חודשים לפי סעיף 3ב בחוק יסוד: משק המדינה. הסעיף נכתב מחדש בסוף 2020, והוא מגדיר "שנת תקציב המשכי" כשנה שלא אושר בה תקציב, או כחלק ממנה שקדם לאישור.
המנגנון עצמו: כל חודש הממשלה רשאית להוציא חלק אחד מתוך שנים עשר מההוצאה הממשלתית של השנה הקודמת, לפי הנמוך מבין ההוצאה שהותרה בפועל ומגבלת ההוצאה, בתוספת הצמדה לשיעור גידול האוכלוסייה. בסדרי הגודל של 2026 מדובר בכ-58 מיליארד שקל לחודש. ההגדרה של "הוצאה ממשלתית" באותו סעיף מוציאה מהחשבון את החזר קרן החוב, פרט להחזר לביטוח לאומי.
הכסף מוגבל גם בייעוד, ולא רק בסכום: שירותים חיוניים ופעולות שהיו בשנה הקודמת. תוכנית חדשה שהממשלה החליטה עליה תמתין עד שיהיה תקציב.
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, הזהיר לפני שנת התקציב שהפער בין המסגרת ההמשכית לבין ההוצאה שהמדינה מחויבת לה מגיע ל-55 מיליארד שקל, כ-2.6% מהתוצר, לעומת פערים של 15 עד 20 מיליארד באפיזודות דומות בעבר. לפי אותה התרעה, כ-35 מיליארד מהפער נופלים על העברות ותמיכות, בהן מענקים לרשויות מקומיות ובניית כיתות, כ-5 מיליארד על גיוס עובדים והרחבת תקנים, וכ-4 מיליארד על תמיכות במוסדות תורניים, גופי תרבות ותנועות נוער.
31 במרץ: התאריך שמפזר את הכנסת
סעיף 36א בחוק יסוד: הכנסת קובע שאם לא התקבל חוק התקציב בתוך שלושה חודשים מיום תחילת שנת הכספים, רואים את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה ביום שאחרי תום התקופה. הבחירות נערכות ביום שלישי האחרון שלפני תום 90 ימים מאותו יום קובע, ורק החלטה של הכנסת בתוך חמישה ימים יכולה לדחות אותן, עד 100 ימים לכל היותר, בשל קרבה לחגים.
זה הסעיף שהופך את חוק התקציב לכלי משמעת קואליציונית, וגרר איתו גם את חוק ההסדרים. חבר כנסת מהקואליציה שמתנגד לפרק מסוים בחוק ההסדרים יודע שהצבעה נגד עלולה לשלוח את כולם לבחירות.
ומה קורה אחרי הקריאה השלישית
הנוסח שאושר במרץ הוא לא הנוסח שמתקיים בפועל. במפתח התקציב אפשר לראות שהמסגרת המקורית של 698.78 מיליארד שקל טיפסה ל-710.43 מיליארד בגרסה המעודכנת, כלומר כ-11.7 מיליארד שקל נוספו בהעברות תקציביות שאושרו במהלך השנה. סעיף הביטחון גדל מ-142.36 ל-145.27 מיליארד, החינוך מ-96.89 ל-99.21 מיליארד, והרווחה מ-13.97 ל-15.3 מיליארד.
לשנת 2027 קבועה בחוק תקרת גירעון של 3.4%, נמוכה ב-1.5 נקודות אחוז מזו של 2026, ותחזית ההוצאה שם נמוכה מהמסגרת של השנה הנוכחית. התקציב הבא מתחיל אם כך ממסגרת צרה יותר, בזמן שההתחייבויות ממשיכות להיערם. חלק מהלחץ מגיע ממקומות שאינם התקציב השנתי עצמו, כמו אזהרת האוצר על יכולת הביטוח הלאומי לשלם קצבאות מ-2029.
שלושה מספרים ששווה לזכור מהמסלול הזה: 60 הימים שהחוק נותן לממשלה להניח את ההצעה, 90 הימים שבתוכם נערכות בחירות אם התקציב לא עובר בזמן, ו-1/12 שקובע כמה כסף יש בכל חודש עד שהוא עובר.
סדרת תקציב המדינה. המדריך הבא: תקציב הביטחון: 145 מיליארד שקל | כל 13 המדריכים על תקציב המדינה
