אם לסמוטריץ כל כך אכפת מהארנק שלנו, למה הוא נזכר רק עכשיו?

"כלכלת בחירות" - מגדירה ויקיפדיה - "היא מדיניות כלכלית, שמנהיגה ממשלה בתקופה שלפני בחירות, על מנת לפתות את ציבור הבוחרים להצביע למפלגה השלטת. כלכלת בחירות מתאפיינת בגידול בתקציב המדינה בסעיפים הקשורים לרווחת התושבים, בהקטנת נטל המס ובנכונות גוברת של הממשלה להיענות לתביעות שכר במגזר הציבורי". אלא שחסר כאן מרכיב מרכזי: פער משמעותי בין המדיניות הקודמת לבין המדיניות ערב הבחירות. התרגיל של בצלאל סמוטריץ במחיר הדלק הוא דוגמא מובהקת.

הדלק מתייקר ב-16 אגורות: ליטר בנזין יעלה 8.25 שקלים

למרות תקופת הבחירות: הדלק יוזל ב-50 אגורות ל-7.75 שקלים לליטר

מחיר הדלק בישראל (ואנחנו מדברים כאן על הבנזין לרכב) מורכב משני חלקים: המחיר האמיתי והמיסוי (הבלו). כיום עומד הבלו על 4.31 שקלים לליטר (כולל מע"מ), בעוד מחיר הדלק בחודש שעבר היה 8.09 שקלים לליטר. דהיינו: המס היווה 53% מהמחיר לצרכן. בעוד שמחיר הדלק נטו נקבע מההתפתחויות בשוק העולמי, המיסוי מצוי כמובן לחלוטין בשליטתה של הממשלה.

מחיר הדלק ידע טלטלות עזות בחודשים האחרונים, במיוחד בשל המלחמה באיראן וחסימת מצר הורמוז. באופן אבסורדי, לסמוטריץ הייתה תרומה כלשהי לעליות הללו, כחבר בכיר בממשלת ישראל שהחליטה לצאת למלחמה וכתומך קולני בהפעלת כוח צבאי מירבי. המלחמה הזאת הייתה טובה לסמוטריץ הפוליטיקאי שלפני חצי שנה ולסמוטריץ השר במשרד הביטחון. 

היא לא טובה לסמוטריץ הפוליטיקאי של עכשיו ולסמוטריץ שר האוצר. על אחת כמה וכמה, כאשר מחיר הדלק עומד להגיע לשיא של 8.25 שקלים לליטר פחות מחודשיים לפני הבחירות, וכאשר בכל הסקרים סמוטריץ מתקשה מאוד לעבור את אחוז החסימה. אז מה עושים? מתערבים ברכיב שבשליטת הממשלה: הבלו.

לכאורה, מדיניות נבונה: הממשלה תסייע לצרכן לשלם פחות. אלא שכאן נכנס לתמונה גורם העיתוי. אם לסמוטריץ כל כך אכפת מהארנק שלנו, מדוע לא התערב לפני חודש ולפני חודשיים ולפני חצי שנה? למה הוא נזכר, לגמרי במקרה, פחות מחודשיים לפני הבחירות וכאשר מצבו הפוליטי האישי בכי רע? ובמישור רחב יותר: למה כשר האוצר הוא ממשיך לתמוך במלחמות אין-קץ למרות המחיר הכלכלי העצום למשק ולאזרחים? לא צריך להיות יותר מדי קונספירטור או תומך האופוזיציה, כדי להגיע למסקנה שמדובר בכלכלת בחירות מובהקת.

הבחירות אינן על יוקר המחיה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אישרה את ההורדה למרות הקשיים המשפטיים. מבחינה פורמלית, היא צודקת: למניעת התייקרות הדלק יש השלכות חיוביות על המשק, בדמות צמצום העלייה במדד ואולי גם אפשרות להורדה נוספת של הריבית. סביר להניח, שאם סמוטריץ היה (נניח) מבטל לחלוטין את הבלו, העמדה המשפטית הייתה שונה. אבל הוא הסתפק בהפחתתו, וזה עובר.

אלא שיש כאן עוד שתי נקודות מהותיות. האחת: מדובר באובדן הכנסות של מאות מיליוני שקלים למדינה. ההכנסות מהבלו הן 18 מיליארד שקל בשנה; האוצר לא אמר כמה יאבד מהפחתתו כעת, אך ברור שמדובר בסכום משמעותי. וזה כאשר הגרעון גדל, תקציב הביטחון מאמיר ונזקי המלחמות מחמירים. לכן, הפחתת הבלו תעלה למדינה יותר, כי היא תצטרך ללוות את ההפרש ולשלם ריבית.

• אבי זלדמן, יו"ר מזרחי רוצה לפטר את יו"ר איגוד הבנקים - כדאי שיסתכל במראה
• בג"ץ ביטל כצפוי את מינויו של יהודה אליהו למנכ"ל רמ"י

השנייה: אפשר לשער שהתרגיל הזה לא ממש יעזור לסמוטריץ. מערכת הבחירות הקרובה איננה על יוקר המחיה בפרט ועל הכלכלה בכלל. היא על 7 באוקטובר, על השתמטות החרדים, על מערכת המשפט, על הדמוקרטיה, על ערכי היסוד של המדינה. מספרם של המתלבטים הולך ויורד, ורובם כבר יודעים לפחות באיזה גוש יתמכו. קשה להניח שב-27 באוקטובר מישהו יזכור שמחיר הדלק לא זינק בתחילת ספטמבר, ואם יזכור - שזה מה שישפיע על החלטתו במי לבחור. בסופו של יום, כולנו נשלם את מחיר התרגיל הזה.