אנבידיה משלמת כמעט 13 מיליארד דולר על Hugging Face - מה היא מצאה בה?

אנבידיהNVIDIA Corp. 0.84% רוכשת את Hugging Face, אחת הפלטפורמות המרכזיות בעולם הבינה המלאכותית בקוד פתוח, תמורת כ-12.9 מיליארד דולר. אם תושלם, זו תהיה הרכישה הגדולה בתולדות אנבידיה והיא תעקוף בפער ניכר את רכישת מלאנוקס הישראלית תמורת 6.9 מיליארד דולר ב-2020. מתוך התמורה, כ-11.9 מיליארד דולר מיועדים למשקיעים ועוד כמיליארד דולר יוקצו לתמריצים לעובדים. השלמת העסקה צפויה במהלך 2027, בכפוף לאישורים הנדרשים.

המחיר בולט במיוחד מול היקף הפעילות העסקית של Hugging Face. החברה מייצרת כיום הכנסות בקצב שנתי של קצת יותר מ-150 מיליון דולר, כך שהעסקה משקפת מכפיל הכנסות של כ-86 - גבוה מאוד אפילו במונחים של שוק הבינה המלאכותית. רק ב-2023 גייסה החברה הון לפי שווי של 4.5 מיליארד דולר, בסבב שבו השתתפה גם אנבידיה לצד גוגל, אמזון, סיילספורס, אינטל וחברות טכנולוגיה נוספות. בתוך שלוש שנים, השווי שניתן לה כמעט שולש.

אלא שההכנסות הנוכחיות מסבירות רק חלק קטן מהמחיר. Hugging Face הפכה בשנים האחרונות למעין GitHub של עולם הבינה המלאכותית. מפתחים וחברות מעלים אליה מודלים, משתמשים במודלים שפיתחו אחרים, משתפים מאגרי נתונים, בוחנים כלים ובונים יישומים. בפלטפורמה נמצאים כבר יותר מ-3 מיליון מודלים ציבוריים וכחצי מיליון מאגרי נתונים, והקהילה שלה מונה כ-18 מיליון מפתחים ומשתמשים.

מבחינת אנבידיה, זו המשמעות האמיתית של הרכישה. היא מקבלת גישה ישירה לאחד המקומות המרכזיים שבהם מפתחים בוחרים באילו מודלים להשתמש, כיצד להתאים אותם לצרכים שלהם ובאיזו תשתית להריץ אותם.

אנבידיה רוצה להיות הרבה יותר מחברת שבבים

במשך שנים היה המודל העסקי של אנבידיה פשוט יחסית: החברה פיתחה את המעבדים שהפכו לברירת המחדל עבור יישומי בינה מלאכותית ומכרה אותם לענקיות הענן, למעבדות בינה מלאכותית ולחברות טכנולוגיה.

בשנים האחרונות המשוואה הזאת מתחילה להשתנות. כמה מהלקוחות והשותפים הגדולים של אנבידיה, ובהם גוגל, אמזון ומיקרוסופט, מפתחים מעבדי בינה מלאכותית משלהם. הם ממשיכים לרכוש מאנבידיה כמויות גדולות מאוד של מעבדים גרפיים, אך במקביל משקיעים מיליארדים בפיתוח חלופות שיצמצמו לאורך זמן את התלות בה.

מבחינת ג'נסן הואנג, התשובה היא להרחיב את הפעילות הרבה מעבר למעבד עצמו. אנבידיה בנתה סביב השבבים שלה מערך שלם שכולל את סביבת התוכנה CUDA, מערכות שרתים, רכיבי תקשורת מהירה, מודלים של בינה מלאכותית, כלי פיתוח, רובוטיקה ושירותי ענן. רכישת Hugging Face מוסיפה למערך הזה רכיב חשוב נוסף: מקום שבו מיליוני מפתחים מוצאים את המודלים והכלים שעליהם ייבנו היישומים שלהם.

אם מפתח מוצא מודל ב-Hugging Face, מתאים אותו באמצעות הכלים של אנבידיה, מפעיל אותו בסביבת CUDA ולבסוף מריץ אותו על מעבד של אנבידיה, החברה נמצאת כמעט בכל שלב בדרך.

אנבידיה גם לא חייבת להפוך את Hugging Face עצמה למכונת רווח כדי להצדיק את העסקה. אם הפלטפורמה תעודד שימוש בכלים ובתשתיות שמתאימים היטב למעבדים שלה, היא עשויה להגדיל בעקיפין את הביקוש למוצר שממנו אנבידיה כבר מרוויחה עשרות מיליארדי דולרים.

• פוקסקון: זינוק של 52% באוגוסט
• אנבידיה הפכה לבנק של עולם ה-AI: תיק ההשקעות זינק ל-99 מיליארד דולר

למה הקוד הפתוח חשוב כל כך לאנבידיה?

הרכישה קשורה גם למאבק על המבנה העתידי של שוק הבינה המלאכותית. מצד אחד נמצאות חברות כמו OpenAI ואנתרופיק, שבנו מודלים סגורים ומרכזות אצלן חלק הולך וגדל מהשימוש בבינה מלאכותית. מהצד השני נמצא עולם רחב של מודלים פתוחים, שחברות ומפתחים יכולים להוריד, לשנות ולהפעיל בעצמם.

עבור אנבידיה, שוק שבו פועלים אלפי מפתחים וחברות עצמאיות הוא בעל יתרון ברור. ככל שחלק גדול יותר מפעילות הבינה המלאכותית מרוכז בידי מספר קטן של חברות ענק, כך גדל כוח המיקוח שלהן מול ספקי התשתית. אותן חברות גם מסוגלות להשקיע סכומי עתק בפיתוח שבבים משלהן.

לעומתן, מרבית החברות והמפתחים שמשתמשים במודלים פתוחים לא יפתחו מעבד בינה מלאכותית בעצמם. הם יבחרו מתוך התשתיות הקיימות, וכאן אנבידיה נהנית מהיתרון הגדול שצברה בשוק.

זו גם אחת הסיבות לכך שהחברה משקיעה במשפחת המודלים Nemotron ותומכת בפיתוח מודלים פתוחים. Hugging Face מעניקה לה מעמד מרכזי בדיוק בחלק הזה של השוק, מול התחזקותם של המודלים הסגורים.

מכפיל 86 על ההכנסות - אז על מה אנבידיה משלמת?

קשה להצדיק מחיר של כמעט 13 מיליארד דולר על בסיס ההכנסות הנוכחיות של Hugging Face. הכנסות שנתיות של קצת יותר מ-150 מיליון דולר משקפות כאמור מכפיל של כ-86, רמה חריגה גם בתקופה שבה חברות בינה מלאכותית זוכות לתמחור נדיב.

• OpenAI משיקה את GPT-6 Astra - ומנסה להחזיר לעצמה את ההובלה מול אנתרופיק
• יום של תקלות ב-AI: קלוד,ChatGPT וגרוק נפלו כמעט במקביל

ההסבר נמצא במקום אחר. Hugging Face משפיעה על הדרך שבה מיליוני מפתחים מגלים מודלים חדשים, בוחרים במה להשתמש ומחליטים באילו כלים ותשתיות להפעיל אותם. מבחינת אנבידיה, היכולת להיות נוכחת בנקודת הבחירה הזאת עשויה להיות שווה הרבה יותר מהרווחים ש-Hugging Face עצמה מייצרת כיום.

חברות הטכנולוגיה הגדולות מכירות היטב את הערך של קהילת מפתחים. מיקרוסופט רכשה את GitHub, גוגל פיתחה את אנדרואיד ואפל בנתה סביב האייפון את חנות האפליקציות שלה. בכל אחד מהמקרים, השליטה בתשתית שבה מפתחים יוצרים ומפיצים מוצרים העניקה לחברה השפעה שחורגת בהרבה מההכנסות הישירות מאותה פלטפורמה.

אנבידיה מנסה כעת לבסס לעצמה עמדה דומה בעולם הבינה המלאכותית.

הרכישה עלולה לפגוע דווקא במה שהפך את Hugging Face לחשובה

כאן נמצא גם אחד הסיכונים המרכזיים בעסקה.

חלק מהצלחתה של Hugging Face נובע מכך שהיא נתפסת כפלטפורמה שאינה מזוהה עם ספקית חומרה אחת. מפתחים יכולים לפרסם בה מודלים ולהפעיל אותם באמצעות תשתיות של חברות שונות, וגם המתחרות של אנבידיה משתתפות בסביבה הזאת.

AMD, אינטל, גוגל, אמזון ומיקרוסופט מעוניינות שמודלים שמופיעים ב-Hugging Face יפעלו היטב גם על המעבדים ושירותי הענן שלהן. חלק מהחברות האלה אף השקיעו בעבר ב-Hugging Face.

הבעלות של אנבידיה משנה את מערכת היחסים הזאת. השאלה היא האם המתחרות והמפתחים ימשיכו לראות ב-Hugging Face פלטפורמה עצמאית, או יתחילו להתייחס אליה כחלק מהמערכת העסקית של אנבידיה.

אנבידיה מודעת לחשש. החברה התחייבה להשאיר את Hugging Face פתוחה ולשמור על המותג העצמאי שלה, והואנג הבהיר כי השימוש בפלטפורמה לא יחייב שימוש בחומרה של אנבידיה. לשמירה על העצמאות הזאת יש חשיבות כלכלית מבחינת הרוכשת עצמה: אם מפתחים ומתחרות ירגישו שהפלטפורמה מעדיפה את מוצרי אנבידיה על פני חלופות, היא עלולה לאבד חלק מהקהילה שבגללה אנבידיה מוכנה לשלם עליה סכום כה גבוה.

גם הרגולטורים צפויים לבחון את העסקה מקרוב

השלמת העסקה צפויה במהלך 2027 והיא עדיין כפופה לאישורים רגולטוריים. אנבידיה כבר מחזיקה בעמדה דומיננטית בשוק המעבדים המתקדמים לבינה מלאכותית, וכעת היא מבקשת לרכוש פלטפורמה מרכזית שבה מפתחים בוחרים ומפיצים את המודלים שאמורים לרוץ, בין היתר, על אותם מעבדים.

Hugging Face אינה מתחרה ישירה של אנבידיה ולכן אין מדובר ברכישה רגילה של חברה מתחרה. עם זאת, העסקה עשויה לעורר שאלות אחרות: עד כמה יכולה חברה שכבר מחזיקה בעמדה חזקה מאוד בתשתית המחשוב להתרחב גם לתוכנה, למודלים ולפלטפורמות שבהן מתקבלות החלטות שמשפיעות על הביקוש לאותה תשתית.

אנבידיה כבר נתקלה במחסום רגולטורי בעסקה גדולה בעבר. ב-2020 היא הסכימה לרכוש את Arm תמורת כ-40 מיליארד דולר, אך לבסוף נסוגה מהעסקה לאחר התנגדות חריפה מצד רגולטורים. רכישת Hugging Face עשויה להפוך למבחן נוסף לגבולות ההתרחבות של החברה.

מאיפה הכסף?

כמעט 13 מיליארד דולר הם סכום משמעותי גם עבור אנבידיה, אך מצבה הפיננסי מאפשר לה לבצע עסקה בסדר גודל כזה מבלי להעמיד את המאזן תחת לחץ חריג. הזינוק בביקוש למעבדי בינה מלאכותית הפך את החברה למכונת מזומנים שמייצרת עשרות מיליארדי דולרים של רווח ותזרים.

הכסף הזה משמש את אנבידיה גם כדי להרחיב את השפעתה על התעשייה שמייצרת את הביקוש למוצריה. החברה משקיעה בחברות בינה מלאכותית, משתתפת במימון תשתיות מחשוב, חותמת על עסקאות רישוי ורוכשת טכנולוגיות שמשלימות את הפעילות שלה.

הרציונל הכלכלי פשוט: ככל שנבנים יותר מודלים, יישומים ומרכזי נתונים, כך גדל הצורך בכוח מחשוב. אנבידיה יכולה להשתמש ברווחים שהיא מפיקה ממכירת המעבדים כדי להשקיע בחברות שמגדילות את השימוש בבינה מלאכותית - וחלק מההשקעה עשוי לחזור אליה בהמשך בצורת ביקוש נוסף למעבדים.

רכישת Hugging Face לוקחת את האסטרטגיה הזאת צעד נוסף קדימה. אנבידיה משלמת מחיר גבוה מאוד ביחס להכנסות שהחברה מייצרת כיום, אבל היא אינה מהמרת רק על הצמיחה העתידית של Hugging Face כחברה עצמאית. היא מהמרת על כך שהפלטפורמה תישאר אחד המקומות המרכזיים שבהם מפתחים יבחרו את המודלים, הכלים והתשתיות שעליהם ייבנה הדור הבא של יישומי הבינה המלאכותית.

אם ההימור הזה יצליח, אנבידיה תוכל להשפיע על בחירת התשתית עוד לפני שהמפתח מגיע לשלב שבו הוא צריך להחליט על איזה מעבד להריץ את המודל.