נדחה חלק מהקיצוץ בתקציב הצנתורים; האוצר והבריאות ישקלו תוספת

משרדי האוצר הבריאות מעכבים חלק מן הצמצום המשמעותי בתקציב המוקדש לצנתורים, ואשר כל גורמי המקצוע הזהירו שהוא יסכן חיי אדם. בעקבות עתירת העמותה לקרדיולוגיה, הודיע המשרד שרק 30% מהפעימה השלישית של הצמצום יבוצעו בינואר הקרוב, היתרה תידחה בשנה, בינתיים יתקיים דיון נוסף בנושא ותישקל תוספת תקציב לחלק מהצנתורים.

בישראל מבוצעים 50,000 צנתורים בשנה - שיעור גבוה במיוחד ביחס לאוכלוסיה, ואשר לדברי העמותה מביא לכך שהתמותה מהתקפי לב בארץ היא נמוכה במיוחד. תעריפי הטיפולים בבתי החולים הציבוריים נקבעים בידי ועדת מחירים המשותפת למשרדי האוצר והבריאות, וזו החליטה על קיצוץ של 500 מיליון שקל בתקציב לצנתורים בשלוש פעימות: ינואר 2026, אפריל 2026 וינואר 2027; הפעימה הראשונה כבר בוצעה. לדברי שני המשרדים, המטרה הייתה להסיט את הכספים למערך הטיפול הנמרץ.

על פי העתירה, הוועדה אף העמיקה את הקיצוץ דווקא לאחר השימוע הציבורי שארכה, תוך התעלמות מההתנגדות המוחלטת של בתי החולים וקופות החולים, וגם נגד עמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות. הוועדה העמידה את תקציבו של צנתור רגיל על 33,136 שקל - 22% פחות מאשר לפני השימוע וקיצוץ של 40% לעומת התעריף הנוכחי. התעריף לצנתור דחוף הועמד על 45,599 שקל - הפחתות באותן שיעורים.

לטענת העמותה, ועדת המחירים התעלמה מהנתונים שהוצגו לה ואף הודתה שהתמחור לא נועד לשקף את העלויות בפועל. " מדובר בפגיעה חמורה בזמינות ובאיכות הטיפול; הארכת זמני המתנה לפרוצדורות קריטיות להצלת חיים (כדוגמת צנתורים); צמצום שעות פעילות המחלקות הקרדיולוגיות; הסטת פעילות לרפואה הפרטית; פגיעה ביכולת בתי החולים לשמר רופאים מומחים ובכירים; הגברת העומס על המערכת". לדבריה, צמצום מספר הצנתורים כבר ניכר בשטח לאחר הפעימה הראשונה.

בהודעת העדכון לבג"ץ נמסר, כי בנוסף לדחיית חלק מהקיצוץ, ועדת המחירים תבחן עד סוף השנה את השלכותיהן של שתי הפעימות הראשונות. כמו כן, תיבחן האפשרות לתת תוספת משמעותית לתקציב הצנתורים המבוצעים בשעות הערב והלילה (כמחצית מכלל הצנתורים). בעקבות זאת, ביקשה העמותה למחוק את עתירתה ובג"ץ נענה לבקשה. את העמותה ייצגו עוה"ד גל ליפשיץ ויואב שמידט ממשרד ברנע-ג'פה-לנדה.