בואו לקרוא על הכסף שלכם: מה זה כסף ומאיפה הוא בא (גיל 3-6)
מטבעות, שטרות והכסף שמתחבא בתוך הכרטיס של אמא ואבא: מדריך לקריאה משותפת עם ילדים בני 3 עד 6, עם קופה שקופה ומשחק חנות, וכמה מילים להורים בסוף
אתמול בסופר ראית משהו שרצית. אולי במבה, אולי ארטיק, אולי חבילת מדבקות. הושטת יד, ואמא אמרה: לא היום. אז למה בעצם? המדף הרי מלא, ואף אחד לא סופר. התשובה מסתתרת במילה קטנה שאתה שומע כל יום: כסף. בואו נבין מה זה, מאיפה הוא מגיע, ולמה הוא נגמר לפעמים.
מה זה כסף?
כסף הוא הדרך שבה אנשים מחליפים דברים. פעם, לפני הרבה מאוד שנים, מי שרצה לחם היה מביא לאופה ביצים או צמר, והאופה היה צריך להחליט אם הוא בכלל רוצה ביצים. זה היה מסובך. אז אנשים המציאו מטבעות ושטרות: חתיכות קטנות שכולם מסכימים שהן שוות משהו. כשאת נותנת למוכרת מטבע והיא נותנת לך ארטיק, החלפתן. המטבע נשאר אצלה, הארטיק אצלך.
בישראל יש שישה מטבעות: 10 אגורות, חצי שקל, שקל, 2 שקלים, 5 שקלים ו-10 שקלים. ויש ארבעה שטרות: 20 שקלים, 50, 100 ו-200. תסתכל על מטבע של 10 שקלים: יש לו שני צבעים, ובאמצע עץ תמר. עכשיו הפתעה: מטבע של חצי שקל גדול יותר ממטבע של שקל, אבל שקל שווה יותר. הגודל של המטבע לא קובע כמה הוא שווה. המספר שכתוב עליו קובע.
| כמה כסף | מה אפשר לקנות בערך |
|---|---|
| שקל אחד | מסטיק או סוכרייה |
| 5 שקלים | ארטיק |
| 10 שקלים | כדור גלידה |
| 20 שקלים (שטר) | חבילת פלסטלינה או ספר קטן |
| 50 שקלים | משחק קופסה |
| 100 שקלים | קניות לארוחת ערב של כל המשפחה |
המחירים משתנים מחנות לחנות, וזה חלק מהכיף: באותו שקל אפשר לקנות יותר במקום אחד ופחות במקום אחר. מי שמסתכל על המחיר לפני שהוא קונה, נשאר עם יותר מטבעות בכיס.
הכסף שמתחבא בתוך הכרטיס
הרבה פעמים אמא בכלל לא מוציאה מטבעות. היא מצמידה כרטיס פלסטיק למכשיר קטן, נשמע צפצוף, וזהו. אז איפה הכסף? הכסף של אמא ואבא שמור בבנק. הבנק הוא כמו קופה ענקית ושמורה מאוד, ולכל משפחה יש בה תא משלה. הכרטיס הוא המפתח לתא הזה. כל צפצוף אומר לבנק: תוציאו מהתא של אמא 30 שקלים ותעבירו אותם למכולת.
הכרטיס הוא לא קסם. אחרי הצפצוף יש בתא של אמא פחות כסף, בדיוק כאילו נתנה שטר של 20 ועוד מטבע של 10. גם כשאבא משלם עם הטלפון זה אותו דבר, וגם הכספומט ברחוב לא מייצר כסף: הוא מוציא מהתא של אבא כסף שאבא כבר הרוויח. כשהכסף בתא נגמר, הכרטיס מפסיק לעבוד. בשביל זה מבוגרים בודקים כל כמה ימים כמה נשאר. ילדים גדולים יותר מקבלים לפעמים כרטיס נטען משלהם שההורים ממלאים בכסף, ואז גם הם צריכים לבדוק כמה נשאר בו.
מאיפה הכסף מגיע? מהעבודה
בבוקר, כשאת הולכת לגן, אמא ואבא הולכים לעבודה. אחד מרפא אנשים, אחת מלמדת ילדים, אחד נוהג באוטובוס, אחת בונה אפליקציות. בסוף כל חודש הם מקבלים משכורת: כסף בשביל העבודה שעשו. המשכורת נכנסת ישר לתא שלהם בבנק. ממנה משלמים על הבית, על החשמל שמדליק את האור, על המים במקלחת, על האוכל, על הגן שלך ועל הדלק לאוטו. מה שנשאר הולך לדברים כיפיים: טיול, מתנה, גלידה.
לכן לא היום זה משהו אחר מאשר אין. הכסף של החודש הוא כמו עוגה שכבר חתכו לפרוסות. פרוסה לבית, פרוסה לאוכל, פרוסה לגן. אם קונים היום צעצוע, נשארת פרוסה קטנה יותר לטיול בשבת. אמא ואבא בוחרים איזו פרוסה חשובה יותר, ולפעמים הבחירה היא לחכות. גם אתה תבחר, כבר בעמוד הבא.
הקופה השקופה שלך
עכשיו תורך. בקש מאמא או מאבא צנצנת שקופה, כזאת שרואים מה יש בתוכה. קופה עם חור שרק בולעת מטבעות היא פחות טובה, כי הכסף נעלם בפנים. בצנצנת שקופה רואים את הערמה גדלה, וזה בדיוק העניין. כל מטבע שסבתא נותנת, כל שטר מיום ההולדת, כל מטבע שמצאת בין כריות הספה (אחרי ששאלת אם מותר) נכנס לצנצנת.
- האם כדאי לתת לילדים דמי כיס ומה זה מלמד אותם על כסף?
- כרטיס אשראי לילד: מה מותר בגיל 14, מה בגיל 16 וכמה זה עולה
הכי טוב לחסוך למשהו. תבחר דבר אחד שאתה רוצה, למשל פאזל שעולה 25 שקלים, ותדביק על הצנצנת ציור שלו. פעם בשבוע שופכים את המטבעות על השולחן וסופרים ביחד. תגלה ששני מטבעות של 5 שקלים הם בדיוק כמו מטבע אחד של 10, ושחמישה מטבעות של שקל הם כמו מטבע אחד של 5. וכשמגיעים ל-25, הולכים לחנות ואת משלמת בעצמך, מטבע אחרי מטבע. זה מרגיש אחרת לגמרי מלראות את אמא משלמת.
יש דבר אחד שכדאי לדעת מראש: באמצע הדרך יבוא רגע שבו תרצה להוציא את הכסף על משהו קטן, ארטיק או מדבקות. זה בסדר לרצות. השאלה היא רק מה חשוב לך יותר, הארטיק עכשיו או הפאזל בעוד שלושה שבועות. אין תשובה נכונה, יש בחירה, וזאת בדיוק הבחירה שאמא ואבא עושים בסופר.
משחק החנות
הדרך הכי טובה להבין כסף היא לשחק בו. המשחק לוקח רבע שעה ומספיקים בשבילו דברים מהבית:
- אוספים חמישה או שישה דברים: בננה, ספר, בובה, קופסת דגנים, כדור.
- מדביקים על כל דבר פתק עם מחיר: 1, 2, 5 או 10 שקלים. מי שכבר יודע לכתוב מספרים כותב אותם בעצמו.
- הילד מקבל 20 שקלים במטבעות אמיתיים. אפשר גם מטבעות של משחק, אבל אמיתיים מלמדים יותר.
- הילד הוא הקונה. הוא בוחר מה לקנות, סופר, משלם ומקבל עודף. ההורה הוא המוכר, ואומר בקול כמה עולה וכמה נשאר.
- מתחלפים. עכשיו הילד הוא המוכר וצריך לחשב כמה עודף להחזיר.
- הסיבוב הכי חשוב: הכסף נגמר, ויש עוד דבר על המדף שרוצים. מה עושים? מחכים לסיבוב הבא, או מחזירים משהו למדף. זאת כל התורה בסיבוב אחד.
אחרי כמה פעמים אפשר להעלות מחירים, להוסיף שטר של 20, או לשחק שהמוכר טעה בעודף ולראות מי תופס. ובקנייה האמיתית הבאה בסופר, את יכולה לשלם בעצמך על דבר אחד קטן, עם המטבעות מהצנצנת.
להורים: קראו פרק אחד בערב, לא הכול בבת אחת. הגיל להתחיל הוא הרגע שבו הילד שואל למה לא, בסביבות 3 עד 4; הרגלי הכסף הבסיסיים מתגבשים עד גיל 7. במקום "אין לנו כסף", שהילד רואה אחר כך שאינו נכון, אמרו "בחרנו לא לקנות את זה היום"; במקום "הכרטיס משלם", אמרו "הכרטיס לוקח כסף מהחשבון שלנו". תנו לו לשלם בקופה על פריט אחד במטבעות. דמי כיס קבועים מגיעים בערך בגיל 6, ואפשר לקרוא מה דמי כיס מלמדים ילדים ומה הורים בישראל נותנים בפועל. ובינתיים למדינה כבר יש חיסכון על שמו: בתוכנית חיסכון לכל ילד מופקדים מדי חודש כמה עשרות שקלים עד גיל 18, וההורים יכולים להוסיף סכום זהה. איפה זה נכנס בסדר העדיפויות מול קרן חירום, דירה ופנסיה, מוסבר במדריך על סדר המטרות שלהן חוסכים קודם.
