עד 25 אלף דולר בונוס: EY משלמת לעובדים על מה שה-AI עדיין לא יודע לעשות
ענקית הייעוץ וראיית החשבון מקצה 100 מיליון דולר לתגמול עובדים שמפגינים שיקול דעת, הסתגלות, מנהיגות וחדשנות; אחרי המרוץ ללמוד להשתמש ב-AI, החברות מתחילות להבין שהיתרון האנושי נמצא דווקא במקום שבו המכונה נעצרת
בשנים האחרונות המסר לעובדים היה: תלמדו להשתמש בבינה מלאכותית או שתישארו מאחור. עכשיו מגיע השלב הבא. EY, אחת מארבע פירמות ראיית החשבון והייעוץ הגדולות בעולם, מקצה 100 מיליון דולר לתוכנית בונוסים בארצות הברית שתתגמל עובדים דווקא על הכישורים האנושיים שלהם - שיקול דעת, הסתגלות לשינויים, הבנה עסקית, מנהיגות, שיתוף פעולה ויכולת להפיק מהטכנולוגיה תוצאות של ממש.
EY לא אומרת לעובדים להפסיק להשתמש ב-AI - להפך. גם שימוש נכון בטכנולוגיה יהיה חלק מהתגמול. אבל המסר הוא שהיכולת להשתמש בצ'אטבוט, לכתוב פרומפט או להפיק מצגת בעזרת AI כבר לא מספיקה. כשהכלים נעשים זמינים לכולם, מה שמבדיל בין עובדים הוא היכולת להבין מה נכון לעשות, לזהות מתי המערכת טועה, לדבר עם לקוח, להוביל צוות ולקבל החלטה כשאין תשובה אחת ברורה.
עד 25 אלף דולר לעובדים ולצוותים
התוכנית כוללת שלוש רמות של תגמול. עובדים יוכלו לקבל פרסים נקודתיים של עד 500 דולר על פעולות יומיומיות שמבטאות מנהיגות, למידה, ניסוי ושיתוף פעולה.
במקרים משמעותיים יותר יחולקו מענקים על חדשנות ושינויים שהביאו לתוצאות מדידות. בדרגה הגבוהה ביותר, עובדים וצוותים שיוצרים השפעה מהותית ומתמשכת על הפירמה יוכלו לקבל פרסים של עד 25 אלף דולר. בסך הכול EY מקצה לתוכנית 100 מיליון דולר.
מאחורי המהלך עומדת שאלה שמעסיקה יותר ויותר מעסיקים: מה הופך עובד לבעל ערך כאשר ה-AI משתפר במהירות במשימות שבעבר נחשבו למקצועיות - כתיבה, סיכום מסמכים, ניתוח נתונים, בניית מצגות, כתיבת קוד ואפילו חלקים מעבודתם של רואי חשבון, עורכי דין ויועצים.
ה-AI יודע לייצר תשובה - מישהו עדיין צריך לבדוק אותה
ככל שה-AI מבצע יותר מהעבודה הטכנית, המשקל עובר למה שקורה לפני ואחרי הפעולה שלו: מי מגדיר את הבעיה, מי בודק את התוצאה, מי מזהה טעות ומי לוקח אחריות על ההחלטה.
בניתוח של יותר מ-100 אלף שיחות עם Copilot נמצא שכמחצית מהשימוש קשור כבר לעבודה קוגניטיבית כמו ניתוח, פתרון בעיות, הערכה וחשיבה יצירתית. כשעובדים נשאלו אילו כישורים אנושיים נעשו חשובים יותר בגלל הבינה המלאכותית, 50% הצביעו על היכולת לבצע בקרת איכות לתוצרי AI ו-46% על חשיבה ביקורתית. בנוסף, 86% מהעובדים אמרו שהם מתייחסים לתוצר של AI כנקודת פתיחה ולא כתשובה סופית. המשמעות היא שהערך של העובד אינו בהכרח ביכולת לבצע בעצמו יותר מהעבודה, אלא ביכולת לגרום למערכת לעבוד עבורו - ואז להבין אם התוצאה נכונה, שימושית ורלוונטית.
גם הפורום הכלכלי העולמי מגיע למסקנה דומה. AI וביג דאטה הם אמנם מהכישורים שהביקוש להם צומח בקצב המהיר ביותר, אבל לצד הטכנולוגיה נמצאים גם כישורים אנושיים כמו חשיבה אנליטית, יצירתיות, גמישות, עמידות לשינויים, סקרנות ומנהיגות. שבע מכל עשר חברות עדיין מגדירות חשיבה אנליטית ככישור מרכזי לעובדים.
דווקא כשה-AI משתפר, שיקול הדעת מקבל יותר משקל
במשך תקופה ארוכה החשש היה ש-AI יהפוך עובדים מקצועיים לפחות חשובים. אלא שככל שחלק גדול יותר מהעבודה השגרתית נעשה זול ומהיר, עובדים שיודעים להפעיל שיקול דעת, להבין אנשים ולזהות בעיה לפני שהלקוח עצמו ניסח אותה עשויים דווקא להפוך לחשובים יותר.
- ארנסט אנד יאנג מגיעה להכנסות של 57 מיליארד דולר - עסקי ה-AI מזנקים ב-49%
- יובל גנני ונעם קנטי ימונו למנכ"לים משותפים של EY
במקצועות כמו ייעוץ וראיית חשבון זה בולט במיוחד. תוכנה יכולה לעבור במהירות על אלפי מסמכים או לאתר חריגות במספרים. היא מתקשה הרבה יותר להבין למה מנכ"ל מהסס לבצע עסקה, איך להעביר ללקוח חדשות רעות, מתי מספר שנראה תקין למעשה צריך להדליק נורה אדומה, או איך לנהל צוות בתוך שינוי ארגוני. לכן EY וחברות נוספות בענף משקיעות מחדש בהכשרת עובדים בכישורים כמו חשיבה ביקורתית, אמפתיה ויצירתיות. גם העבודה מהמשרד חוזרת בחלק מחברות הייעוץ לקבל חשיבות, בין היתר משום שחברות מגלות שקשה יותר ללמד עובדים צעירים את הכישורים האלה כשהם עובדים לבדם מול מחשב.
לדעת להשתמש ב-AI הופך בהדרגה לדרישת בסיס, בדומה ליכולת לעבוד עם אקסל או לכתוב מייל. היתרון התחרותי עובר למי שיודע לשאול את השאלה הנכונה, להפעיל שיקול דעת, לעבוד עם אנשים ולקחת אחריות על התוצאה. 100 מיליון הדולר ש-EY מקצה לתוכנית הם דרך מוחשית לומר שהכישורים האלה כבר אינם סתם עוד סעיף בקורות החיים - יש להם ערך כלכלי.
