עד 25 אלף דולר בונוס: EY משלמת לעובדים על מה שה-AI עדיין לא יודע לעשות
ענקית הייעוץ וראיית החשבון מקצה 100 מיליון דולר לתגמול עובדים שמפגינים שיקול דעת, הסתגלות, מנהיגות וחדשנות; אחרי המרוץ ללמוד להשתמש ב-AI, החברות מתחילות להבין שהיתרון הגדול של העובד הוא דווקא במה שקשה למכונה להחליף
בשנים האחרונות המסר לעובדים היה: תלמדו להשתמש בבינה מלאכותית או שתישארו מאחור. עכשיו מגיע השלב הבא. EY, אחת מארבע פירמות ראיית החשבון והייעוץ הגדולות בעולם, מקצה 100 מיליון דולר לתוכנית בונוסים בארה"ב שתתגמל עובדים דווקא על הכישורים האנושיים שלהם - שיקול דעת, הסתגלות לשינויים, הבנה עסקית, מנהיגות, שיתוף פעולה ויכולת להפוך טכנולוגיה לתוצאה אמיתית.
EY לא אומרת לעובדים להפסיק להשתמש ב-AI - להפך. גם שימוש נכון בטכנולוגיה יהיה חלק מהתגמול. אבל המסר הוא שהיכולת לפתוח צ'אטבוט, לכתוב פרומפט או להפיק מצגת בעזרת AI כבר לא מספיקה. ככל שהכלים נעשים זמינים לכולם, מה שמבדיל בין עובדים הוא היכולת להבין מה נכון לעשות, לזהות מתי המערכת טועה, לדבר עם לקוח, להוביל צוות ולקבל החלטה כשאין תשובה אחת ברורה.
עד 25 אלף דולר לעובדים ולצוותים
התוכנית כוללת שלוש רמות של תגמול. עובדים יוכלו לקבל פרסים נקודתיים של עד 500 דולר על פעולות יומיומיות שמבטאות מנהיגות, למידה, ניסוי ושיתוף פעולה.
במקרים משמעותיים יותר יחולקו מענקים על חדשנות ושינויים שהביאו לתוצאות מדידות. בדרגה הגבוהה ביותר, עובדים וצוותים שיוצרים השפעה מהותית ומתמשכת על הפירמה יוכלו לקבל פרסים של עד 25 אלף דולר. בסך הכול EY מתכננת להזרים לתוכנית 100 מיליון דולר.
מאחורי המהלך מסתתרת בעיה שמעסיקה יותר ויותר מעסיקים. ה-AI משתפר במהירות במשימות שבעבר נחשבו למקצועיות - כתיבה, סיכום מסמכים, ניתוח נתונים, בניית מצגות, כתיבת קוד ואפילו חלקים מעבודתם של רואי חשבון, עורכי דין ויועצים.
ה-AI יודע לייצר תשובה - מישהו עדיין צריך לבדוק אותה
ככל שה-AI מבצע יותר מהעבודה הטכנית, המשקל עובר למה שקורה לפני ואחרי הפעולה שלו: מי מגדיר את הבעיה, מי בודק את התוצאה, מי מזהה טעות ומי לוקח אחריות על ההחלטה.
בניתוח של יותר מ-100 אלף שיחות עם Copilot נמצא שכמחצית מהשימוש קשור כבר לעבודה קוגניטיבית כמו ניתוח, פתרון בעיות, הערכה וחשיבה יצירתית. כשעובדים נשאלו אילו כישורים אנושיים נעשו חשובים יותר בגלל AI, 50% הצביעו על היכולת לבצע בקרת איכות לתוצרי AI ו-46% על חשיבה ביקורתית. בנוסף, 86% מהעובדים אמרו שהם מתייחסים לתוצר של AI כנקודת פתיחה ולא כתשובה סופית. המשמעות היא שהערך של העובד אינו בהכרח ביכולת לייצר יותר תוכן בעצמו, אלא ביכולת לגרום למערכת לעבוד עבורו - ואז להבין אם התוצאה נכונה, שימושית ורלוונטית.
גם הפורום הכלכלי העולמי מגיע למסקנה דומה. AI וביג דאטה הם אמנם מהכישורים שמציגים את הצמיחה המהירה ביותר בביקוש, אבל לצד הטכנולוגיה נמצאים גם כישורים אנושיים כמו חשיבה אנליטית, יצירתיות, גמישות, עמידות לשינויים, סקרנות ומנהיגות. שבע מכל עשר חברות עדיין מגדירות חשיבה אנליטית ככישור מרכזי לעובדים.
דווקא כשה-AI משתפר, שיקול הדעת מקבל יותר משקל
במשך תקופה ארוכה החשש היה ש-AI יהפוך עובדים מקצועיים לפחות חשובים. בפועל מתחיל להיווצר מצב מורכב יותר: חלק גדול מהעבודה השגרתית נעשה זול ומהיר יותר, אבל עובדים שיודעים להפעיל שיקול דעת, להבין אנשים ולזהות בעיה לפני שהלקוח עצמו ניסח אותה עשויים להפוך לחשובים יותר.
במקצועות כמו ייעוץ וראיית חשבון זה בולט במיוחד. תוכנה יכולה לעבור במהירות על אלפי מסמכים או לאתר חריגות במספרים. היא מתקשה הרבה יותר להבין למה מנכ"ל מהסס לבצע עסקה, איך להעביר ללקוח חדשות רעות, מתי מספר שנראה תקין למעשה צריך להדליק נורה אדומה, או איך לנהל צוות בתוך שינוי ארגוני. לכן EY וחברות נוספות בענף משקיעות מחדש בהכשרת עובדים בכישורים כמו חשיבה ביקורתית, אמפתיה ויצירתיות. אפילו העבודה מהמשרד חוזרת בחלק מחברות הייעוץ לקבל חשיבות, בין היתר משום שחברות מגלות שקשה יותר ללמד עובדים צעירים את הכישורים האלה כשהם עובדים לבדם מול מחשב.
לדעת להשתמש ב-AI הופך בהדרגה לדרישת בסיס, בדומה ליכולת לעבוד עם אקסל או לכתוב מייל. היתרון התחרותי עובר למי שיודע לשאול את השאלה הנכונה, להפעיל שיקול דעת, לעבוד עם אנשים ולקחת אחריות על התוצאה. במילים אחרות, אחרי שנים שבהן עובדים ניסו ללמוד לעשות את מה שה-AI יודע לעשות, שוק העבודה מתחיל לתגמל אותם דווקא על מה שה-AI עדיין מתקשה לעשות כמוהם.
