רחפן ממולכד בלב נאט"ו: רוסיה כבר במלחמה, גרמניה עונה בדיפלומטיה
המטען שהתגלה צמוד למטוס תובלה אוקראיני בלייפציג כוון לעורק האספקה המרכזי של הברית, וברלין הגיבה בסגירת קונסוליה ובהגבלות כניסה. מאחורי האירוע עומד ציר ייצור רוסי-איראני שמוציא אלפי רחפנים בחודש, והפער בין הקצב התעשייתי הרוסי לתגובה האירופית הוא הדלק של ראלי מניות הביטחון
מטוס תובלה אוקראיני מדגם אנטונוב 124 עמד לפני כחודש בשדה התעופה לייפציג-האלה שבמזרח גרמניה, וצמוד אליו נמצא רחפן קטן נושא מטען נפץ מאולתר. המטען כשל, חבלנים השמידו את הכלי בפיצוץ מבוקר, וכעבור כעשרה ימים התגלה בשדה סמוך רחפן נוסף עם חומר נפץ. ההערכה בברלין ובוושינגטון מצביעה על המודיעין הצבאי הרוסי, ה-GRU, כמי שעומד מאחורי הניסיון לפוצץ מטוס על אדמת גרמניה.
שלושה שבועות חלפו עד שממשלת גרמניה הצביעה השבוע רשמית על מוסקבה, והתגובה שהוכרזה נקראת כמו סעיף בפרוטוקול: סגירת הקונסוליה הרוסית בבון עד אמצע החודש, סגירת מרכז התרבות הרוסי בברלין, הקשחת בדיקות הכניסה לאזרחים רוסים וצעדים נגד צי הצללים של הנפט הרוסי. שר החוץ יוהאן ואדפול הגדיר את רוסיה כמבצעת של תקיפה היברידית, ושר הפנים אלכסנדר דוברינדט אמר שהאירוע משתלב בדפוס פעולה רוסי מוכר. מדינה שמנסים לפוצץ בשטחה מטוס אמורה לדבר בשפה אחרת. ההיסטוריה של ההרתעה מלמדת שתגובה מדודה מדי מזמינה את הבדיקה הבאה, ומוסקבה בודקת את אירופה כבר שנתיים, מכבלים תת ימיים בים הבלטי ועד הצתות במחסני לוגיסטיקה.
לייפציג-האלה הוא הכתובת הרגישה ביותר שתוקף יכול לבחור באירופה. מאז שרוסיה השמידה ב-2022 את בסיס הבית של חברת התובלה האוקראינית אנטונוב בהוסטומל שליד קייב, מטוסי הענק שלה פועלים מהשדה הגרמני, ושם יושב גם מערך ההטסה האסטרטגית של נאט"ו, שמעביר כמעט מדי יום ציוד צבאי לאגף המזרחי של הברית ולאוקראינה. השדה הוא מהעמוסים באירופה בתחום המטענים ומשמש מרכז מיון מרכזי של DHL, כך שכל השבתה שם מתגלגלת ישר לתוך שרשרת האספקה העולמית. מי שכיוון לשם ידע בדיוק לאן הוא מכוון.
מינכן הושבתה בשנה שעברה פעמיים בתוך ימים אחדים בגלל רחפנים, קופנהגן ואוסלו עצרו טיסות, ונמל התעופה של ברלין הקפיא פעילות בערב שישי אחד. גרמניה והיבשת כולה נלחמות כבר חודשים ארוכים בתופעה שמשבשת את התעופה האזרחית באירופה, אבל האירועים ההם תויגו כהטרדה. לייפציג שינתה את הסיווג: מהטרדה לניסיון פיגוע בתשתית צבאית, עם חתימה של מדינה.
1.75 מיליארד דולר שילמה מוסקבה לטהרן ב-2023 על הזכות לייצר בשטחה את רחפני השאהד האיראניים, ומאז הפך מפעל אלבוגה שבמחוז טטרסטן לקו ייצור תעשייתי שמוציא, לפי הערכות המודיעין האוקראיני, יותר מ-5,000 כלים בחודש. השנה החלה הטכנולוגיה המשודרגת לזרום גם בכיוון ההפוך, חזרה לאיראן, כולל שיפורי ניווט ועמידות משופרת בפני לוחמה אלקטרונית. כך נראה ציר תעשייתי של מלחמה זולה: כלי טיס שעולה אלפי דולרים בודדים מחייב את המערב להפעיל נגדו מיירטים של מיליוני דולרים, והכלכלה הזאת עובדת בינתיים לטובת התוקף.
אלפי נוסעים נתקעו בטרמינלים במינכן בגלל רחפן אחד, וכל השבתה כזאת גוררת ביטולים של מאות טיסות, עיכובי מטענים ותביעות פיצוי. מבטחי התעופה מתמחרים מחדש את הסיכון בשמי היבשת, ובאיחוד האירופי מתגלגל דיון על חומת רחפנים, מערך גילוי ויירוט יבשתי בעלות של מיליארדי יורו. סביב הפרויקט הזה כבר מתנהל מירוץ של מיליארדים על השאלה מי יפתור את איום הרחפנים, והוא צפוי להאיץ אחרי לייפציג.
יותר מ-400% הוסיפו מניות הביטחון באירופה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, לעומת עלייה של כ-40% במדד האירופי הרחב. פסגת נאט"ו בהאג קבעה יעד הוצאה ביטחונית של 5% מהתוצר עד 2035, וההוצאה של מדינות אירופה בברית, שהוכפלה מאז 2019, צפויה לפי הערכות בשוק להתקרב ל-800 מיליארד יורו עד סוף העשור. ובכל זאת, 2026 מתנהלת כשנת התקררות: ריינמטאל ורנק הגרמניות נסחרות כ-10% מתחת לשיא, והשוק עבר מקנייה גורפת של הסקטור לבדיקה של כל חברה לגופה.
יירוט רחפנים, חיישנים, הגנה אווירית ולוחמה אלקטרונית הם הנישות שאליהן זז הכסף עכשיו, ותאלס הצרפתית וסאאב השוודית מזוהות איתן יותר מיצרניות התחמושת הקלאסיות. לחברות הישראליות יש כאן קלף חזק: אלביט מערכות ורפאל מגיעות עם מערכות יירוט שנבחנו בקרב אמיתי, בדיוק מה שאירופה מחפשת, והשאלה איך החברות הישראליות יכולות להרוויח מקפיצת תקציבי נאט"ו חוזרת לשולחן ביתר שאת. הסיכון עומד מנגד באותה עוצמה: מכפילים שמגלמים עשור של הזמנות מושלם, תלות בקצב החתימה של ממשלות איטיות, ורגישות חדה לכל כותרת על הפסקת אש באוקראינה. מי שנכנס לסקטור היום קונה תזה גיאופוליטית במחיר מלא.
סגירת קונסוליה מול 5,000 רחפנים בחודש, זה יחס הכוחות שנחשף בלייפציג. רוסיה פועלת בקצב תעשייתי, אירופה מגיבה בקצב דיפלומטי, ותעשיות הביטחון באירופה ובישראל הן הנהנות המרכזיות מהפער הזה. הקונסוליה הרוסית בבון תיסגר עד אמצע החודש; קו הייצור בטטרסטן ימשיך לעבוד גם ביום שאחרי.
