הבלטית שנשארה מאחור: ניקתה את הבנקים מכסף רוסי, איבדה רבע מתושביה - ועכשיו מוציאה על הצבא כמעט 5% מהתוצר

חוק חירום שעבר שתי קריאות וועדה ביום אחד אושר השבוע בסיימה, הפרלמנט הלטבי, והוא מסמיך את הממשלה להשקיע כ-30 מיליון יורו נוספים באיגרות החוב של אייר בולטיק (airBaltic), חברת התעופה הלאומית. ימים אחדים קודם הסכימו יותר מ-75% ממחזיקי האג"ח של החברה להוון את תשלומי הריבית של אוגוסט ונובמבר ולדחות אותם קדימה, מהלך שנועד להרחיק תרחיש של חדלות פירעון. ההנפקה בבורסה, שתוכננה במקור ל-2025 ונדחתה שוב ושוב, הוקפאה רשמית; לופטהנזה הגרמנית, שרכשה 10% תמורת 14 מיליון יורו, בחרה להישאר בעמדת משקיף; והממשלה, שמחזיקה כ-88%, מנהלת מגעים עם משקיע אסטרטגי שזהותו נשמרת בסוד, עם תנאי אחד גלוי - המרכז התפעולי יישאר בריגה. כך נראה קיץ 2026 בלטביה: מדינה של 1.8 מיליון תושבים נאבקת על חברת הדגל שלה שבועות ספורים לפני הבחירות.

ארנו הילדן, שהגיע מחברת התעופה הסקנדינבית SAS, מנהל את אייר בולטיק מדצמבר, אחרי שסיים את עידן מרטין גאוס הממושך, וזכה בריגה לשבחים על גישה מציאותית. המשימה שלו כפולה: לייצב חברה עמוסת חוב שנשענת על ריגה כמרכז טיסות אזורי, ובמקביל להחזיק אותה עצמאית מספיק עד שיימצא משקיע. הממשלה מצדה כבולה: כללי הסיוע האירופיים אוסרים עליה להזרים הון לבדה, ולכן כל השקעה ממשלתית חייבת להגיע יחד עם כסף פרטי - מה שהופך את המשא ומתן עם המשקיע האסטרטגי לקריטי כפליים.

2.1% צמיחה רשמה הכלכלה הלטבית ב-2025, ותחילת 2026 הביאה האצה לכ-2.5% לעומת השנה שעברה, בזכות השקעות, כספי האיחוד האירופי וההוצאה הביטחונית. התחזיות קדימה נחלקות: הנציבות האירופית צופה האטה ל-1.4% השנה על רקע הגיאופוליטיקה והמלחמה במזרח התיכון, הבנק המרכזי הלטבי מדבר על 2.8%, ומשרד האוצר בריגה העלה בחורף את התחזית שלו. התוצר מסתכם בכ-43 מיליארד יורו, כ-23.4 אלף יורו לנפש - 71% מהממוצע האירופי במונחי כוח קנייה, קרוב לתחתית האיחוד לצד בולגריה ויוון. את הדרך המוסדית לטביה כבר השלימה מזמן: היא אימצה את היורו ב-2014, הצטרפה ל-OECD ב-2016, וכיום כל שאלת הריבית והמטבע שלה מוכרעת בפרנקפורט.

האינפלציה, שהגיעה בספטמבר 2022 לשיא של 22.2% - מהרמות הגבוהות שנרשמו אז באירופה - נרגעה כמעט לגמרי: ביולי ירד המדד השנתי ל-2.6% לעומת 3.4% ביוני, מתחת לממוצע גוש היורו של 2.9%, בעיקר בזכות ירידה של 3.1% במחירי המזון. בליטא השכנה, לשם השוואה, האינפלציה עומדת דווקא על 5.4%, מהגבוהות בגוש. הריבית של הבנק המרכזי האירופי, שמחליט גם עבור ריגה, עומדת על 2.25% אחרי העלאה ביוני, הראשונה מאז 2023, בעקבות התייקרות האנרגיה סביב העימות במזרח התיכון.

שוק העבודה מציג אבטלה של 6.7% נכון לסוף 2025, והנציבות צופה ממוצע של 6.9% השנה, מעל הממוצע בגוש היורו. השכר לעומת זאת מטפס מהר: התגמול לעובד עלה 8.4% ב-2025 וצפוי להוסיף כ-7% השנה, הרבה מעל קצב המחירים. החוב הציבורי, 46.9% מהתוצר, נמוך בהשוואה אירופית, אבל הכיוון התהפך: הגירעון צפוי להתרחב מ-2.5% ל-3.3% השנה ול-4.3% ב-2027, בעיקר בגלל ההצטיידות הביטחונית, והחוב יטפס לפי התחזית ל-53.8% מהתוצר בתוך שנתיים.

ליטא ברחה קדימה, אסטוניה קפאה - ולטביה בתווך

12.5% צמיחה ריאלית צברה ליטא בין 2019 ל-2024, לטביה הסתפקה ב-7.6%, ואסטוניה יצאה משלוש שנות מיתון עם 0.7% בקושי. התוצר הליטאי במחירים שוטפים כבר כמעט כפול מזה של כל אחת מהשכנות, בשכר נטו מציעה ליטא את כוח הקנייה הגבוה בבלטיות, ולטביה נשארה עם ההכנסה לנפש הנמוכה מבין השלוש - 71% מהממוצע האירופי מול 79% באסטוניה. המטבע, הריבית והרגולציה זהים בשלושתן; ההבדל נעוץ במודל הכלכלי שכל אחת בנתה אחרי 1991.

המודל הלטבי נשען עשרות שנים על תיווך בין מזרח למערב: נמלי ריגה, ונטספילס וליפאיה שינעו פחם, נפט ודשנים מרוסיה ומבלארוס, מסילות הברזל התפרנסו מהטרנזיט, וענף התחבורה ייצר כעשירית מהערך המוסף במשק. המלחמה באוקראינה והסנקציות קטעו את הזרימה: תרומת הענף צנחה לפחות מ-6%, שינוע עפרת המנגן פסק כליל, ונמל ריגה טיפל ב-2025 בכ-16.7 מיליון טונות - ירידה של יותר מ-22% לעומת 2020, עם צניחה דומה בוונטספילס. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 עברו דרך ריגה 12.3 מיליון טונות, דרך ונטספילס 6.5 מיליון ודרך ליפאיה 5.1 מיליון - 23.9 מיליון טונות בסך הכול לשלושת הנמלים הגדולים. הטרמינלים בונים עכשיו מודל חדש של יבוא, אחסון ועיבוד במקום מעבר גרידא, והמחצית הראשונה של 2025 הביאה לוונטספילס התאוששות של 14.5% ל-4.5 מיליון טונות.

רייל בלטיקה, מסילת המהירות שאמורה לחבר את טאלין, ריגה, וילנה וורשה, נועדה להחליף את הטרנזיט הרוסי בעוגן מערבי - ובינתיים הפכה לפרויקט הבעייתי של האזור. האומדן המקורי, 5.8 מיליארד יורו לשלוש המדינות, תפח לכמעט 24 מיליארד; ללטביה חסרים כ-3.7 מיליארד יורו להשלמת הקטע שלה; בניית הגשר מעל נהר הדאוגבה מתעכבת יותר משנה; והנציבות האירופית שוקלת לבטל בעקבות זאת מענק של 51.5 מיליון יורו. באסטוניה כבר מזהירים שהעיכוב הלטבי ידחה את השלמת הקו כולו מ-2030 ל-2032 לפחות, ובריגה מקווים למימון מקרן הביטחון האירופית החדשה SAFE, עם החזר פרוס על 45 שנה.

הניקיון שעלה ביוקר

8 מיליארד יורו של פיקדונות זרים שכבו בבנקים הלטביים בתחילת 2018, הרבה מהם כסף מרוסיה, מאוקראינה וממרכז אסיה שחיפש שער למערב. בפברואר של אותה שנה האשים משרד האוצר האמריקאי את ABLV, הבנק השלישי בגודלו במדינה, בהלבנת הון ממוסדת; בתוך ימים ברחו המפקידים, הבנק המרכזי האירופי קבע שסיכויי ההתאוששות אפסיים, והבנק נכנס לפירוק. עד סוף אותו רבעון הצטמקו הפיקדונות הזרים ל-5.9 מיליארד יורו, והמדינה עברה רפורמת פיקוח מקיפה: ב-2020 חמקה לטביה מהרשימה האפורה של מוניוול, גוף מועצת אירופה למאבק בהלבנת הון, וב-2024 מחקה וושינגטון רשמית את הסיווג של ABLV אחרי שקבעה שהמערכת עברה שינוי יסודי.

המחיר היה ענף שלם שנעלם. ריגה של העשור הקודם שיווקה את עצמה כמרכז הפיננסי של הבלטיות, ובשיא היוו הפיקדונות הזרים קרוב למחצית מהמערכת הבנקאית; היום שולטות בבנקאות המקומית קבוצות סקנדינביות, הפעילות מול לקוחות זרים הצטמקה לשוליים, והעמלות השמנות על כסף נודד התחלפו בבנקאות קמעונאית שגרתית. הוויתור הזה, שנכפה מבחוץ, הוא שאיפשר למדינה להישאר חברה מכובדת בגוש היורו וב-OECD בעידן שבו כל טרנזקציה רוסית נבחנת בזכוכית מגדלת.

גבול, צבא ובחירות

2.16 מיליארד יורו מקצה תקציב 2026 לביטחון, 4.73% מהתוצר, ולפי חוק שאישרה הסיימה במרס תעמוד ההוצאה מ-2027 על 5% לפחות - מהשיעורים הגבוהים בנאט"ו, בשורה אחת עם ליטא ואסטוניה. הגבולות עם רוסיה ועם בלארוס מתמלאים ביצורים, מכשולים וגדרות, כספי האיחוד מוסטים לתשתיות צבאיות, ובבורסות אירופה מניות הביטחון כמו ריינמטאל וסאאב מזנקות על גל ההזמנות שמייצרות מדינות כמו לטביה.

• בירת אירופה עם החוב שמטפס ל-115% תוצר: בלגיה חיה מהמוסדות, מהנמל ומהבירה של העולם
• כלכלת מקסיקו בצל טראמפ: 80% מהיצוא לשכן אחד, פסו בשיא של שנתיים וקרטלים שגובים 11% מהתוצר

אנדריס קולברגס, איש הרשימה המאוחדת, מכהן כראש ממשלה מסוף מאי בראש קואליציה של ארבע מפלגות, אחרי שקודמתו אוויקה סילינה התפטרה על רקע מחלוקות סביב תקריות כטב"מים בגבול עם רוסיה והתפרקות הקואליציה שלה. הבחירות לסיימה ה-15 ייערכו בתחילת אוקטובר, והסקרים מצביעים על פיצול עמוק: הרשימה המאוחדת עם 19.2%, מפלגת לטביה תחילה הפופוליסטית עם 14.8% והפרוגרסיבים עם 14.3% - שלושה גושים שכל אחד מהם רחוק מרוב, במדינה שבה כרבע מהתושבים דוברי רוסית. גורל אייר בולטיק, גובה ההוצאה הביטחונית והיחס למיעוט הרוסי עומדים במרכז הקמפיין.

1.823 מיליון תושבים נותרו בלטביה בתחילת 2026, אחרי שנה עם 11,637 לידות מול 25,677 פטירות ואובדן כולל של כ-14 אלף איש. מאז 1990 התכווצה האוכלוסייה ב-28% - כ-740 אלף בני אדם שהיגרו מערבה או הלכו לעולמם - מהצניחות הדמוגרפיות החדות בעולם בעידן של שלום. הקצב הנוכחי, מינוס 0.77% בשנה אחת, חד מזה של אסטוניה (0.68%-) ושל ליטא (0.13%-), והוא מצמק את כוח העבודה ואת בסיס המס בדיוק כשהמדינה נדרשת לממן צבא ורכבת. שיעור הפריון, כ-1.36 ילדים לאישה, רחוק מרף ההחלפה הדורי של 2.1, כך שגם עצירת ההגירה תשאיר את המגמה שלילית עוד עשורים.

חצי מדינה מכוסה יער

יערות משתרעים על כמחצית משטחה של לטביה, והעץ הוא סחורת היצוא הלאומית: מוצרי היער גלגלו ב-2023 יצוא של 3.3 מיליארד יורו, 17.3% מסך יצוא הסחורות, כשבריטניה, גרמניה ודנמרק הן היעדים המרכזיים. כ-75% מתפוקת הענף נשלחים לחו"ל - לוחות, רהיטים, בתי עץ מוכנים ופלטים - וב-2024 הגיעו מוצרי העץ הלטביים ל-107 מדינות.

סך יצוא הסחורות טיפס ב-2025 ל-19.5 מיליארד יורו, עלייה של 3.7%, מול יבוא של 23.2 מיליארד שקפץ 6.9% - גירעון מסחרי מתרחב, בין השאר על רקע הרכש הביטחוני וגל ההשקעות. חמש השותפות הגדולות - ליטא, אסטוניה, גרמניה, בריטניה ושוודיה - מרכזות 47.4% מהיצוא: לשכנות הבלטיות נוסעים בעיקר מזון ומוצרים חקלאיים, לבריטניה ולשוודיה עץ.

בורסה קטנה מחברה בינונית בתל אביב

מדד OMX ריגה נסחר סביב 883 נקודות, עלייה של פחות מאחוז מתחילת השנה ושל כחצי אחוז ב-12 החודשים האחרונים, נכון לאוגוסט 2026 - וזאת בתקופה שבה מדדים אחרים במזרח אירופה מובילים את טבלאות התשואה העולמיות. ארבע החברות הגדולות בבורסת ריגה שוות יחד פחות מחצי מיליארד יורו, כמו חברה בינונית אחת בתל אביב, והסיבה מבנית: הנכסים הגדולים של המשק - חברת החשמל לטבנרגו, אייר בולטיק, תשתיות הנמלים - נמצאים בידי המדינה, והחברות הפרטיות המצליחות מעדיפות להישאר מחוץ לשוק.

אלווינג גרופ (Eleving), חברת מימון רכב והלוואות שפועלת בשווקים מאירופה ועד אפריקה, היא המניה הגדולה בבורסה עם שווי של כ-228 מיליון יורו, נכון לאוגוסט 2026, והיא נסחרת במקביל גם בפרנקפורט. ההכנסות עלו ב-2025 ב-15.4% ל-250 מיליון יורו, הרווח הנקי הגיע ל-29.2 מיליון - מכפיל רווח של כ-8 - והחברה מחלקת מרווחי השנה דיבידנדים של כ-9.2 מיליון יורו.

אינדקסו (Indexo), מנהלת קרנות פנסיה שהפכה לבנק, מגלגלת 1.7 מיליארד יורו בניהול פנסיוני ומשרתת 200 אלף לקוחות, בשווי שוק של כ-107 מיליון יורו. בתחילת 2026 השלימה החברה השתלטות על 71.5% מדלפין גרופ (DelfinGroup), מפעילת רשת האשראי והמשכונאות בנקנוטה ששווה בבורסה כ-74 מיליון יורו, והמיזוג הפך את הקבוצה לרווחית מהיום הראשון, עם צמיחה בהלוואות ובפיקדונות במחצית הראשונה של השנה. את רשימת הבולטות סוגרת וירשי (Virsi-A), רשת תחנות דלק וטעינה לרכב חשמלי בשווי כ-62 מיליון יורו.

מיקרוטיק (MikroTik) מריגה, יצרנית הראוטרים וציוד הרשתות שמוצריה מותקנים ברשתות תקשורת בכל העולם, היא הדוגמה הבולטת לחברות שנשארו בחוץ: מחזור של 327 מיליון יורו ב-2024 עם רווח נקי של כמעט 98 מיליון - שולי רווח של כ-30% - אחרי שנת שיא עם מחזור של 402 מיליון ב-2023. כבר ב-2022 חצתה החברה שווי מוערך של מיליארד יורו, הראשונה בהיסטוריה הלטבית, והיא נשארת בבעלות פרטית מלאה.

מחירי הדירות בריגה גבוהים בכ-7% נומינלית מהשנה שעברה, והתחזית המקובלת מדברת על עלייה של כ-6% ב-2026 כולה, בטווח של 3% עד 8%, נכון לאוגוסט 2026. יותר ממחצית משוק המגורים בבירה הן דירות טוריות מהתקופה הסובייטית בשכונות כמו אימנטה ובולדראיה, החלק הנזיל והזול של השוק; המחיר הממוצע לעסקה בלטביה נע סביב 125 אלף יורו והחציון קרוב ל-82 אלף, שבריר מהמחירים במערב אירופה. הריבית שעלתה ביוני מייקרת משכנתאות, אבל שכר שמטפס 7%-8% בשנה שומר על הדיור זול יחסית בהשוואה אירופית.

מס שמחכה לחלוקה - ואיך נחשפים מישראל

שיטת המס הלטבית מאמצת את המודל האסטוני: מס חברות של 20% חל בעת חלוקת רווחים בלבד, ורווח שנשאר בחברה לצורך השקעה חוזרת פטור ממס - מבנה שמושך חברות אחזקה ויזמים מכל האזור. מס ההכנסה ליחידים מדורג ומגיע בשיאו ל-36% על הכנסות גבוהות, המע"מ עומד על 21%, ורווחי הון ממוסים ב-25.5%. למשקיע הזר יש הקלה משמעותית: על דיבידנד, ריבית ותמלוגים לתושבי חוץ ממדינות מוסדרות חל ניכוי במקור אפסי, והשיעור קופץ ל-20% למי שיושב במקלטי מס.

חשיפה ישירה ללטביה דורשת מאמץ: מדדי MSCI הגדולים מדלגים על המדינה, קרן סל ייעודית על מדד ריגה בקושי קיימת, והדרך המעשית עוברת דרך ברוקרים בינלאומיים שמעניקים גישה לבורסות נאסד"ק בלטיק - שם נסחרות אלווינג, אינדקסו, דלפין גרופ ווירשי. המחזורים בבורסות הבלטיות דלים והמרווחים בין קנייה למכירה רחבים, כך שפקודת שוק גדולה מסוגלת להזיז מחיר של מניה שלמה. אלווינג נגישה גם דרך פרנקפורט, מי שמחפש את זווית התעופה ימצא את לופטהנזה (LHA) עם אחזקתה באייר בולטיק, וקרנות סל רחבות על מניות אירופה מקנות חשיפה עקיפה דרך הבנקים הסקנדינביים שפועלים בריגה. ובאשר לאייר בולטיק עצמה - בריגה הבטיחו הכרעה על עתידה עוד הקיץ, לפני שהבוחרים יגיעו לקלפי בתחילת אוקטובר.