שיא של 485.6 מיליארד שקל בתיקים המיועצים בבנקים - ומספר היועצים ירד בפעם הרביעית ברציפות

הציבור ממשיך להזרים יותר כסף לחשבונות השקעה שמקבלים ייעוץ מהבנקים. שווי הנכסים בחשבונות המיועצים הגיע בסוף 2025 לכ-485.6 מיליארד שקל, עלייה של 16% בתוך שנה והמשך של מגמת הצמיחה זה השנה השלישית ברציפות. במקביל, מספר החשבונות המיועצים עלה בכ-7,775 והגיע ל-337,255. ברשות ניירות ערך מסבירים כי העלייה בשווי נבעה גם מעליית ערך הנכסים, גם מכניסת כסף חדש וגם מגידול במספר החשבונות.

אבל מתחת לגידול המרשים בהיקף הכסף נמצא נתון מעניין נוסף: מספר יועצי ההשקעות הפעילים בבנקים דווקא ממשיך לרדת. ב-2025 פעלו בבנקים 1,068 בעלי רישיון ייעוץ השקעות, לעומת 1,149 ב-2024 ו-1,360 ב-2021. כלומר, בתוך ארבע שנים מספר היועצים בבנקים ירד ביותר מ-20%, בזמן שהיקף הכסף שעליו הם מייעצים גדל משמעותית. ועדיין, הבנקים ממשיכים להיות הגורם המרכזי בענף - אותם 1,068 יועצים מהווים כ-70% מכלל יועצי ההשקעות הפעילים בישראל.

יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר, אומר כי "נתוני שנת 2025 מצביעים על התרחבות בנפח שוק הייעוץ הבנקאי. הצמיחה בשווי הנכסים המיועצים, המלווה בגידול במספר החשבונות, משקפת את העמקת הפעילות והמעורבות של ציבור המשקיעים בשוק ההון".

החשבון הממוצע כבר שווה 1.44 מיליון שקל

הצמיחה בנכסים הייתה מהירה בהרבה מהצמיחה במספר הלקוחות, ולכן השווי הממוצע של חשבון מיועץ עלה ל-1.44 מיליון שקל - עלייה של כ-13% לעומת סוף 2024. במקביל, מספר החשבונות הקטנים, שבהם עד 300 אלף שקל, ירד בכ-10% ל-83 אלף. חשוב לסייג שחלק מהירידה לא נובע בהכרח מלקוחות שעזבו את שירותי הייעוץ: הרשות מציינת כי חלק מהחשבונות פשוט עלו בשווי ועברו לקטגוריות גבוהות יותר.

הפילוח מחדד את התמונה. במהלך 2025 נרשם גידול של 18,443 במספר החשבונות ששווים יותר מחצי מיליון שקל, ולעומת זאת קיטון של 10,668 במספר החשבונות שמתחת לרף הזה. בסך הכול נוספו כאמור 7,775 חשבונות נטו.

עוד עולה מהדוח כי לא כל מי שמקבל ייעוץ בהכרח פועל הרבה. בכ-29 אלף חשבונות מיועצים, כ-9% מהסך הכולל, כלל לא בוצעה פעולה במהלך 2025; מרביתם היו חשבונות קטנים של עד 300 אלף שקל. מנגד, בכ-47.7 אלף חשבונות בוצעו יותר מ-30 פעולות במהלך השנה, ורובם היו חשבונות בשווי של יותר ממיליון שקל.

היועצים עדיין מעדיפים את ישראל - ואת קרנות הנאמנות

למרות האפשרות הפשוטה יחסית כיום לקנות מניות וקרנות מעבר לים, מערכי הייעוץ בבנקים עדיין מוטים בצורה ברורה לשוק המקומי. כ-83% משווי הנכסים המיועצים נמצא בניירות ערך ובמוצרים פיננסיים ישראליים, ורק כ-17% במוצרים זרים. מתוך 485.6 מיליארד שקל, כ-312.5 מיליארד שקל מוחזקים בקרנות ישראליות ועוד כ-82.7 מיליארד שקל בניירות ערך ישראליים.

קרנות הנאמנות הן עדיין המכשיר המרכזי שבו משתמשים מערכי הייעוץ, אבל בתוך הקרנות נרשם שינוי בתמהיל. חלקן של הקרנות האקטיביות בפעילות המיועצת עלה ל-39.2%, לעומת 35.1% ב-2024. מנגד, חלקן של הקרנות הכספיות ירד ל-42.6%, לעומת 45.5% שנה קודם. הקרנות המחקות הפתוחות שמרו פחות או יותר על חלקן, סביב 15%, וקרנות הסל היוו קצת יותר מ-3% מהפעילות.

המעבר היחסי מהקרנות הכספיות לאפיקים אקטיביים אינו אומר שהכספיות נעלמו - רחוק מכך. הן עדיין מחזיקות בנתח הגדול ביותר מהפעילות בקרנות. אבל אחרי תקופה שבה הריבית הגבוהה הפכה אותן לאלטרנטיבה כמעט אוטומטית לפיקדון, הנתונים של 2025 מראים שהיועצים התחילו להפנות חלק גדול יותר מהפעילות בחזרה לקרנות שמנסות לייצר תשואה דרך בחירת נכסים אקטיבית.

• פיזור בין בנקים: מתי זה חכם ומתי מיותר
• הפיקדון התחדש אוטומטית? זה יכול לעלות לכם אלפי שקלים בשנה

גם בתוך הקרנות האקטיביות ניכרת העדפה ברורה לאג"ח. קרנות בקטגוריית "אג"ח בארץ - כללי" היו הפופולריות ביותר בקרב מערכי הייעוץ והיוו כ-17% מכלל הקניות המיועצות וכמחצית מהקניות המיועצות בקרנות האקטיביות. לעומת זאת, בתחום המניות בחו"ל קיימת העדפה ברורה דווקא לקרנות מחקות.

12 אלף מוצרים - אבל 50 מהם מרכזים 37% מהקניות

לכאורה, בפני יועצי ההשקעות עומד עולם כמעט בלתי מוגבל של אפשרויות. במהלך 2025 ניתנו המלצות קנייה בכ-12,080 מוצרי השקעה שונים. אלא שבפועל הפעילות מרוכזת הרבה יותר: 50 המוצרים המיועצים ביותר ריכזו קניות בהיקף של 51.5 מיליארד שקל - כ-37% מתוך 139 מיליארד שקל של קניות מיועצות במהלך השנה.

גם כאן הקרנות הכספיות תופסות מקום מרכזי. מתוך אותם 50 מוצרים מובילים, 21 היו קרנות כספיות וריכזו קניות בהיקף של כ-29.6 מיליארד שקל. עוד 21 היו קרנות אקטיביות, שריכזו כ-13.5 מיליארד שקל.

ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, אומרת כי "ייעוץ ההשקעות מהווה ציר מרכזי בהנגשת שוק ההון לציבור. פעילותנו מתמקדת בפתיחת השוק למתווכים חדשים ובשיפור נגישות השירות, כדי להבטיח פתרונות רלוונטיים המתאימים להתפתחות השוק".