הקול בטלפון נשמע בדיוק כמו הנכד: הבינה המלאכותית הפכה את הונאות הקשישים לתעשיית ענק

7.7 מיליארד דולר - זה הסכום שאיבדו אמריקאים בני 60 ומעלה להונאות ברשת ובטלפון בשנה האחרונה, כך עולה מהדוח השנתי של מרכז תלונות פשעי האינטרנט של ה-FBI. מדובר בזינוק של קרוב ל-60% בתוך שנה אחת, קצב שמזכיר תעשייה צומחת יותר מאשר פשיעה שולית. מאחורי הקפיצה עומד גורם מרכזי אחד: כלי בינה מלאכותית זמינים וזולים, שהופכים כל רמאי מתחיל למפעל התחזות משוכלל.

201 אלף תלונות של בני 60 ומעלה הצטברו במערכת בשנה אחת, וההפסד הממוצע לקורבן חצה את רף 38 אלף הדולר. אצל יותר מ-12 אלף מתלוננים הנזק עבר 100 אלף דולר לאדם, סכומים שמוחקים חסכונות של עשרות שנים בשיחת טלפון אחת. גורמי האכיפה מעריכים שפחות מקורבן אחד מכל 20 מדווח בכלל, בעיקר בגלל בושה, כך שההיקף האמיתי גבוה כנראה פי כמה. רשות הסחר הפדרלית רשמה במקביל שיא של 15.9 מיליארד דולר בהפסדי הונאה מדווחים בכל הגילים, וכלל פשעי האינטרנט בארה"ב הסבו בשנה האחרונה נזק של 20.9 מיליארד דולר.

שלוש שניות של הקלטה מספיקות היום לתוכנות שיבוט קול כדי לייצר חיקוי משכנע של בן משפחה. תרגיל ה"סבתא, הסתבכתי ואני צריך כסף דחוף" קיבל שדרוג מבהיל: הקול בטלפון נשמע בדיוק כמו הנכד, כולל המבטא וההיסוסים. ה-FBI רשם הפסדים של 893 מיליון דולר בתלונות שהזכירו במפורש שימוש בבינה מלאכותית, ו-352 מיליון דולר מתוכם הגיעו מקורבנות בני 60 ומעלה. גם הודעות הפישינג השתדרגו: שגיאות הכתיב שפעם הסגירו את הרמאים נעלמו, המיילים נראים כאילו יצאו מהבנק עצמו, ומודלים של שפה מאפשרים לרמאי אחד לנהל אלפי שיחות פיתוי במקביל, ברמה אישית שהייתה שמורה פעם לנוכלים מיומנים בלבד.

הונאות השקעה גרפו את הנתח הגדול ביותר מכספי המבוגרים, כ-3.5 מיליארד דולר, רובן סביב פלטפורמות קריפטו מזויפות שמציגות רווחים דמיוניים על המסך עד שהקורבן מנסה למשוך את הכסף. הונאות שמתחזות לתמיכת מחשבים, עם "נציג מיקרוסופט" שמשתלט על המסך מרחוק, הסבו נזק של יותר ממיליארד דולר, והונאות רומנטיות הוסיפו 584 מיליון דולר. מטבעות דיגיטליים היו מעורבים ב-4.35 מיליארד דולר מהפסדי הקשישים, ערוץ מועדף על העבריינים בזכות הקושי לאתר ולהחזיר את הכסף.

413 מיליון דולר נוספים נגרפו בהונאות התחזות לגורמי ממשל, ובהן תרגיל "ההאקר המדומה": שיחה מ"חוקר פדרלי" או מ"מחלקת ההונאות של הבנק" שמשכנעת את הקורבן להעביר את כספו ל"חשבון בטוח". בקשה כזאת היא סימן מובהק לעוקץ, שכן גורם רשמי אמיתי משאיר את הכסף במקומו. המבוגרים הם יעד מועדף משלוש סיבות: חסכונות של חיים שלמים, נימוס שמקשה לנתק שיחה, והיכרות חלקית עם כללי הזהירות הדיגיטליים.

גם בישראל: התחזות למוקד הבנק והשתלטות על קו הנייד

מוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי קיבל בשנה האחרונה כ-26.5 אלף דיווחים על אירועים, עלייה של 55% בתוך שנה, כשפישינג מוביל עם 13.7 אלף פניות. הנתונים משתלבים במגמה רחבה של פי 2.5 יותר איומי סייבר על ישראל, וגם כאן המבוגרים בכוונת: המשטרה חשפה השנה פרשה שבה רוקנו רמאים חשבונות של כ-70 קשישים בכמיליון שקל, אחרי שהתחזו לנציגי שירות והשתלטו על קווי הנייד של הקורבנות כדי ליירט קודים חד פעמיים מהבנק.

שיחות שמתחזות למוקד האבטחה של הבנק הפכו לתרחיש שכיח בשוק המקומי: המתקשר יודע את השם המלא ואת ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי, נשמע מקצועי ואדיב, ומזהיר מפני "עסקה חשודה בחשבון". משם הדרך קצרה לקוד אימות שנמסר בתמימות ולכרטיס שמצורף לארנק הדיגיטלי של הרמאי. מערך הסייבר מתריע שתוקפים מקליטים שיחות עם בני משפחה, ואז מזייפים את קולם בעזרת בינה מלאכותית ברמת דיוק גבוהה.

ההגנה המשפחתית מתחילה בכלל אחד: לנתק, ולחזור בשיחה יזומה למספר הרשמי של הבנק או של בן המשפחה. מומחי אבטחה ממליצים לקבוע מילת קוד משפחתית לשיחות חירום, כך שבקשת כסף בהולה בקול מוכר נבדקת מיד, וגם שאלה אישית שהתשובה עליה ידועה לבני המשפחה בלבד עושה את העבודה. צעד משלים הוא הוספת איש קשר מהימן לחשבון הבנק של ההורה המבוגר, כך שהבנק מתריע על פעולות חריגות, לצד מעקב קבוע אחרי דפי החשבון. הדלק של כל ההונאות האלה הוא תחושת דחיפות מלאכותית, ולכן כל דרישה לפעולה מיידית מצדיקה עצירה של דקה ושיחת אימות. הדקה הזאת שווה, לפי הממוצע האמריקאי, 38 אלף דולר.