רת"א דרשה להעיף מנהל בתוך 4 ימים - ותפצה אותו
בלי בירור עובדתי, בלי שימוע ובלי לבחון סנקציה מתונה יותר: כך קבע בית משפט השלום בתל אביב שרשות התעופה האזרחית פעלה כשהורתה לטמיר נתיבי אוויר להדיח טייס ותיק מתפקידו כממונה על מבצעים - וזה עלה לה ביוקר, אחרי שנקבע כי תשלם לו 195 אלף שקל
טייס ותיק, שכיהן כשמונה שנים בתפקיד הממונה על המבצעים בחברת התעופה טמיר, מצא את עצמו מודח מתפקידו בתוך ימים ספורים, בעקבות מכתב אחד מרשות התעופה האזרחית (רת"א). עכשיו, שבע שנים אחרי, קבע בית משפט השלום בתל אביב-יפו שההחלטה התקבלה בניגוד לכל כללי היסוד של המשפט המנהלי, וחייב את הרשות לשלם לו 195 אלף שקל.
התובע, ליאור פרג, טייס בהכשרתו ששירת שנים בחיל האוויר ובתעשייה האווירית, מונה ב-2011 לשמש ממונה על המבצעים בטמיר נתיבי אוויר - חברת מונית אוויר קטנה (חברת תעופה קטנה יחסית המפעילה מטוסים קטנים או בינוניים, בדרך כלל בטיסות לא-סדירות או בהיקף מוגבל) המפוקחת על ידי רת"א. במסגרת התפקיד הזה הוא היה אחראי על הבטיחות, הרגולציה והתפעול של טיסות החברה, ואף חיבר בעצמו את ספר העזר למבצעים (סע"מ) המסדיר את פעילותה.
הכל התחיל ממחלוקת פרשנית שנראתה שולית. בפברואר 2019 ביקש פרג לאשר לטייס בחברה לבצע מבחן נתיב - מבחן מיומנות הנדרש מכל טייס - באמצעות סימולטור ולא בטיסה בפועל. רת"א דחתה את הבקשה, אך פרג לא ויתר וכתב במייל: "לאחר שקראתי את התקנה העוסקת במבחן נתיב, לא מצאתי כל מניעה לביצוע המבחן בסימולטור, על פי העיקרון שמה שהחוק אינו אוסר - מותר". רת"א בחנה את הטענה ודחתה אותה שוב, בנימוס, בלי שום רמז לבעיה חמורה יותר.
שבעה חודשים אחר כך, בספטמבר 2019, פנה פרג לרת"א בבקשה נוספת - הפעם לאשר לטייסי החברה הכשרה בגישות ניווט לוויניות, תוך שהוא מדגיש בכתב שהטייסים לא יבצעו את הפעולה בפועל "אלא רק לאחר קבלת אישור רת"א". הפנייה נותרה ללא מענה ענייני. כעבור ארבעה ימים בלבד שיגרה רת"א לטמיר מכתב חד וברור: יש להעביר את פרג מתפקידו, מכיוון ש"מר פרג הוכיח כי אינו מכיר את סע"מ החברה ואת הוראות הדין הרלוונטיות". טמיר, שהופעלו עליה איומים בעיכוב הליכי הרישוי שלה אם לא תיענה, נאלצה לפטר את פרג כעבור כשבועיים, אף שמנכ"ל החברה תמך בו וכתב שהוא "מנהל מבצעים מצוין". פרג ניסה להיאבק על המשך העסקתו, שלח לרת"א מכתב מפורט שהפריך לטענתו כל אחת מהטענות נגדו, אך תגובת הרשות הסתכמה בהודעה קצרה: "אנו מצפים לטיפול מיידי בנושא". לא ניתן לו יום בירור, לא נערכה לו כל שיחה, ולטענתו גם לא הוצג לו מעולם הבסיס האמיתי להחלטה. במשפט העבודה, כללי השימוע לפני פיטורים קובעים מתי ההליך חובה ואילו מצבים פטורים ממנו.
"סעד דרקוני חסר הצדקה"
בדיון שנפרש על פני שתי ישיבות, התברר שגם ברת"א עצמה לא ברור מה בדיוק קרה מאחורי הקלעים. זיו רייש, המפקח מטעם רת"א על טמיר, שהיה למעשה מקור המידע לכל ההחלטה, העיד שלא זכר שנכח בישיבה שבה הוחלט להדיח את פרג. מנגד, מיכאל גיל, מי שחתם על מכתב הפיטורים, טען שכן התקיימה ישיבה שכזו, אך כשנשאל למה לא הוצג פרוטוקול שלה, הוא השיב בפשטות: "לא יודע... לא אני הייתי האינסטנציה הבכירה שניהלה את הישיבה". פרוטוקול שכזה מעולם לא נמצא.
בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע כי זכות העובד לשימוע לפני פיטורים אינה תלויה בהתנהגותו. השופט רונן אילן לא חסך בביקורת. הוא כתב כי ההחלטה "התקבלה בלי עדות לדיון ענייני ברת"א עצמה... בלי לאפשר זכות שימוע טרם ההחלטה ובלי בחינה של התגובה לאחר ההחלטה - בסתירה מוחלטת לעיקרי הצדק הטבעי". לדבריו, אף שלרת"א יש כמובן זכות וחובה לפקח על בטיחות הטיסה, במקרה הזה בחרה הרשות "לנקוט בסעד דרקוני חסר הצדקה, באדישות לתוצאות הדרמטיות על התובע". השופט אף ציין כי ההחלטה התקבלה על רקע יחסים עכורים בין פרג לזיו - עובדה שלטעמו "מחייבת מידה נוספת של זהירות" בבחינת שיקולי הרשות.
בשורה התחתונה קבע בית המשפט שרת"א התרשלה כלפי פרג והפרה את חובת הזהירות שחלה עליה כרגולטור. מתוך ה-865 אלף שקל שדרש פרג, נפסקו לו 150 אלף שקל עבור הפסד השתכרות ו-45 אלף שקל נוספים עבור עוגמת נפש - ובסך הכל 195 אלף שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. רת"א חויבה גם לשאת באגרת בית המשפט ובשכר טרחת עורך דינו של פרג בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן בשכר טרחת עורכי הדין של טמיר בסכום של 40 אלף שקל, אחרי שההודעה לצד שלישי שהגישה נגד החברה נדחתה במלואה.
