חוק ההסדרים הוא כינוי לחוק המובא לאישור הכנסת יחד עם חוק התקציב השנתי, וכולל שינויי חקיקה במגוון תחומים הנדרשים, לשיטת הממשלה, ליישום מדיניותה הכלכלית והתקציבית. החוק מאפשר לקדם שינויים רגולטוריים וכלכליים משמעותיים במסגרת מזורזת יחסית, הצמודה למועד
אישור התקציב. מקורו של המנגנון בשנות ה-80 של המאה הקודמת, בתקופת התכנית לייצוב המשק הישראלי.
חוק ההסדרים עורר לאורך השנים ביקורת מצד חברי כנסת, ארגוני חברה אזרחית וגורמים משפטיים, בטענה שהוא כולל סעיפים רבים ומגוונים שאינם קשורים בהכרח לתקציב
עצמו, ומקשה על בחינה ציבורית ופרלמנטרית מעמיקה של כל סעיף. תומכי המנגנון טוענים כי הוא מאפשר לממשלה לקדם רפורמות כלכליות הדרושות למשק. בשנים מסוימות עורר חוק ההסדרים גם מחאות ציבוריות, בעיקר כאשר כלל שינויים הנתפסים כפוגעניים כלפי קבוצות אוכלוסייה
מסוימות.
בכל שנת תקציב נכללים בחוק ההסדרים נושאים משתנים, ובהם רגולציה בענפי התחבורה, הבריאות, התקשורת והדיור, ולעיתים גם שינויים במיסוי ובדמי ביטוח לאומי. הליך אישור התקציב וחוק ההסדרים הנלווה אליו נמשך לרוב חודשים אחדים, וכולל דיונים
בוועדות הכנסת ומשא ומתן קואליציוני בין מפלגות הממשלה.
החוק מרכז שינויי חקיקה רבים בהליך מזורז אחד, ולכן הוא שנוי במחלוקת מבחינת עומק הדיון הפרלמנטרי. סעיפיו נדונים בוועדות הכנסת
במקביל לאישור תקציב המדינה, ונוגעים למיסוי, לרגולציה ולשוק העבודה.
לרפורמה שעברה בדיוני חוק ההסדרים בכנסת נוסף משפט אחד קטן, שיאפשר לתקן עוול של עשרות שנים ולהקים בישראל בנק חברתי. זו הזדמנות היסטורית; אם נפספס אותה, זו תהיה בכייה לדורות
התוכנית משנת 2018 הגידרה יעד של 15 אלף הנדסאים או טכנאים מוסמכים בכל שנה. בפועל - יש רק 10 אלף כל שנה וללא שיפור לאורך השנים הללו. מה יהיה בחוק ההסדרים הקרוב והאם זה עשוי לסייע לפריפריה?
מחירי הדיור זינקו וכעת הם בבלימה, כעת המדינה מנסה, באמצעות חוק ההסדרים, להעניק תמריצים לרשויות שידפיסו היתרים בקצב גבוה. איך זה קורה? גם באמצעות שינוי סיווג הארנונה, אבל בעיקר דרך תמריצים: מזומן על כל דירה חדשה שנבנית. כך זה קורה
במשרד האוצר רוצים לאפשר לרשויות חזקות להפחית את הארנונה לעסקים בעד 5% ובמקביל להעלות את הארנונה למגורים, אבל לא ברור איך זה מסתדר עם הצהרת נתניהו להקפיא את הארנונה; עוד מקווים לקדם באוצר - חובת דיווח למשכירי דירות גם אם אינם חייבים בתשלום מס. מנגד - מי שמשכיר וגם שוכר ייהנה מהטבת מס
כלי רכב חשמלי אמנם מורידים את זיהום האוויר אך לא את העומסים (גודש) בכבישים. מדובר בסופו של דבר בכלי רכב נוסף על הכביש וגם זה מזיק לכל משתמשי הדרך. מס נסועה הוא נכון יותר מאשר מס בלו. חשוב להחיל אותו רק באזורים פקוקים
אין הצדקה מוסרית או סביבתית לכך שמשתמשי התחבורה הציבורית ישלמו על משאב שממנו נהנים רק בעלי רכבים - במקום לתת חניה חינם אפשר לתת הנחה בארנונה. בצורה כזו מי שלא מחזיק רכב ייהנה מארנונה זולה יותר וישתלם יותר לא להחזיק רכב במרכז הארץ הצפוף ממילא
כך לפי טיוטת הפרק הפיסקאלי של חוק ההסדרים המתגבש. כיום משכירי דירה שפעילותם זו אינה מוגדרת כעסק פטורים ממס בהיקף של עד 5,000 שקל מהכנסות מדמי שכירות. ההצעה לגבי חובת הדיווח תחול על כלל החוזים, גם בסכומים נמוכים יותר
משרד האוצר פרסם את חוק ההסדרים, במסגרתו הגופים שמעניקים הכשרות מקצועיות יתמזגו לקבוצה אחת, ויתנהלו תחת משרד אחד; הרגולציה במשרדים הממשלתיים צפויה להצטמצם
