בצלאל סמוטריץ משה גפני הכנסת
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בוועדת הכספים מתעלמים מהמציאות: אישרו את תקציב המדינה למרות שהאוצר מודה שחסר כסף

רק היום הכלכלנית הראשית באוצר נאלצה לחתוך את תחזית ההכנסות. יש בור של 16 מיליארד שקל, מאיפה יגיע הכסף? התקציב הדו שנתי בגובה 484 מיליארד שקל לשנת 2023, ו-514 מיליארד שקל לשנת 2024 יעבור לאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת 
נחמן שפירא | (4)

אחרי שבועות רבים של דיונים ואחרי סערות רבות על סעיפי חוק התקציב ועדת הכספים אישרה את הצעת חוק התקציב וחוק ההסדרים לשנים 2023 – 2024. לפי הצעת התקציב שאושר, תקציב המדינה יעמוד על סך 484 מיליארד שקל לשנת 2023, ו-514 מיליארד שקל לשנת 2024.

בקואליציה כמובן חוגגים. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הודה לכל מי שעסק בנושא התקציב, וציין כי הוא  "שמח שאחרי זמן יש תקציב למדינת ישראל, וכי יש לכך חשיבות עצומה לחברה ולכלכלה בישראל". בוועדה הודיעו כי מליאת הכנסת תתכנס בשבוע הבא לאישור התקציב בקריאה השנייה והשלישית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר היום -בצדק - לגבי האינפלציה שממשיכה לדהור כי "זה המס הכי גדול על אזרחי ישראל והמאבק באינפלציה הוא המאבק החשוב ביותר עבור אזרחי ישראל. אנחנו מגדילים את ההכנסה הפנויה לאזרחי ישראל. משפחה סטנדרטית עם ילדים תקבל מאתנו במצטבר כמעט 37 אלף שקל מדי שנה".

 

אז אם הכל כל כך טוב למה הכל כך כך רע?

שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים אומנם שמחים על אישור הצעת התקציב בוועדת הכספים אבל הם לא באים בידיים נקיות לציבור ואומרים את האמת: אין לנו באמת את הכסף הזה. ויהיו לנו הרבה בעיות בהמשך השנה ובשנה הבאה: ההכנסות מההייטק בצלילה, ההכנסות מנדל"ן נופלות גם הן. איך אפשר לומר ברצינות שעם היקף התקציב הזה הגירעון באמת יהיה רק 1%? אי אפשר לטעון את זה ברצינות והקואליציה לא אומרת את האמת לציבור.

כבר לפני שלושה חודשים התרענו בביזפורטל על הבעיה תקציבית, על העובדה כי תחזית לגירעון של 1% להשנה זה פשוט לא ריאלי. התרענו כי במשרד האוצר לא מחשבים נכון את הנתונים וחושבים כי תקבולי המיסים יהיו כמו בשנה שעברה. הם התבדו.

הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג פרסמה היום תחזית מעודכנת. במשרד האוצר  טוענים כי בשנת 2023 יעמדו הכנסות המדינה על 464 מיליארד שקל. ירידה של 5 מיליארד שקל. ואילו בשנת 2024 הירידה בהכנסות תעמוד כבר על 10 מיליארד שקל, גם זה כמובן עוד יכול לרדת. באוצר גם הורידו את תחזיות הצמיחה ל-2.7%. וגם העריכו שהאינפלציה לפי התחזית המעודכנת תעמוד על 3.2% בסוף שנת 2023, מעל תחום היעד של בנק ישראל.

אז השאלה הנשאלת היא - שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מאיפה תביא את הכסף?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דודו 19/05/2023 09:03
    הגב לתגובה זו
    הוא יביא את זה מהפנסיות של כולנו (גם מהפנסיות החדשות לא רק התקציבית). כשאנשים יתעוררו לנזק שהוא גרם לכל אחד ואחד מאיתנו זה יהיה מאוחר.
  • 3.
    זה לא פעם ראשונה ותמיד הסתדרו רק הפעם כואב הלב למתנגדים (ל"ת)
    שלמה 16/05/2023 22:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    החרדים ישדדו והחילונים ישלמו (ל"ת)
    צסים 16/05/2023 22:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יותם 16/05/2023 19:19
    הגב לתגובה זו
    בוזזים את הקופה הציבורית
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).