בצלאל סמוטריץ משה גפני הכנסת
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בוועדת הכספים מתעלמים מהמציאות: אישרו את תקציב המדינה למרות שהאוצר מודה שחסר כסף

רק היום הכלכלנית הראשית באוצר נאלצה לחתוך את תחזית ההכנסות. יש בור של 16 מיליארד שקל, מאיפה יגיע הכסף? התקציב הדו שנתי בגובה 484 מיליארד שקל לשנת 2023, ו-514 מיליארד שקל לשנת 2024 יעבור לאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת 
נחמן שפירא | (4)

אחרי שבועות רבים של דיונים ואחרי סערות רבות על סעיפי חוק התקציב ועדת הכספים אישרה את הצעת חוק התקציב וחוק ההסדרים לשנים 2023 – 2024. לפי הצעת התקציב שאושר, תקציב המדינה יעמוד על סך 484 מיליארד שקל לשנת 2023, ו-514 מיליארד שקל לשנת 2024.

בקואליציה כמובן חוגגים. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הודה לכל מי שעסק בנושא התקציב, וציין כי הוא  "שמח שאחרי זמן יש תקציב למדינת ישראל, וכי יש לכך חשיבות עצומה לחברה ולכלכלה בישראל". בוועדה הודיעו כי מליאת הכנסת תתכנס בשבוע הבא לאישור התקציב בקריאה השנייה והשלישית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר היום -בצדק - לגבי האינפלציה שממשיכה לדהור כי "זה המס הכי גדול על אזרחי ישראל והמאבק באינפלציה הוא המאבק החשוב ביותר עבור אזרחי ישראל. אנחנו מגדילים את ההכנסה הפנויה לאזרחי ישראל. משפחה סטנדרטית עם ילדים תקבל מאתנו במצטבר כמעט 37 אלף שקל מדי שנה".

 

אז אם הכל כל כך טוב למה הכל כך כך רע?

שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים אומנם שמחים על אישור הצעת התקציב בוועדת הכספים אבל הם לא באים בידיים נקיות לציבור ואומרים את האמת: אין לנו באמת את הכסף הזה. ויהיו לנו הרבה בעיות בהמשך השנה ובשנה הבאה: ההכנסות מההייטק בצלילה, ההכנסות מנדל"ן נופלות גם הן. איך אפשר לומר ברצינות שעם היקף התקציב הזה הגירעון באמת יהיה רק 1%? אי אפשר לטעון את זה ברצינות והקואליציה לא אומרת את האמת לציבור.

כבר לפני שלושה חודשים התרענו בביזפורטל על הבעיה תקציבית, על העובדה כי תחזית לגירעון של 1% להשנה זה פשוט לא ריאלי. התרענו כי במשרד האוצר לא מחשבים נכון את הנתונים וחושבים כי תקבולי המיסים יהיו כמו בשנה שעברה. הם התבדו.

הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג פרסמה היום תחזית מעודכנת. במשרד האוצר  טוענים כי בשנת 2023 יעמדו הכנסות המדינה על 464 מיליארד שקל. ירידה של 5 מיליארד שקל. ואילו בשנת 2024 הירידה בהכנסות תעמוד כבר על 10 מיליארד שקל, גם זה כמובן עוד יכול לרדת. באוצר גם הורידו את תחזיות הצמיחה ל-2.7%. וגם העריכו שהאינפלציה לפי התחזית המעודכנת תעמוד על 3.2% בסוף שנת 2023, מעל תחום היעד של בנק ישראל.

אז השאלה הנשאלת היא - שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מאיפה תביא את הכסף?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דודו 19/05/2023 09:03
    הגב לתגובה זו
    הוא יביא את זה מהפנסיות של כולנו (גם מהפנסיות החדשות לא רק התקציבית). כשאנשים יתעוררו לנזק שהוא גרם לכל אחד ואחד מאיתנו זה יהיה מאוחר.
  • 3.
    זה לא פעם ראשונה ותמיד הסתדרו רק הפעם כואב הלב למתנגדים (ל"ת)
    שלמה 16/05/2023 22:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    החרדים ישדדו והחילונים ישלמו (ל"ת)
    צסים 16/05/2023 22:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יותם 16/05/2023 19:19
    הגב לתגובה זו
    בוזזים את הקופה הציבורית
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?