הכנסת אישרה: העלאת דמי ביטוח הלאומי והקפאת קצבאות הילדים; כמה תשלמו?
טבלת סכומי הביטוח הלאומי המעודכנים - קצבאות לילדים, קצבאות לנכים, אזרחים ותיקים ועוד
מליאת הכנסת אישרה ברוב של 55 תומכים מול 46 מתנגדים את פרק הביטוח הלאומי בחוק ההסדרים לשנת 2025. החוק כולל שני צעדים מרכזיים:
- העלאת דמי הביטוח הלאומי ב-1.6% לתקופה של שנתיים.
- עובדים ישלמו 40% מהתוספת.
- מעסיקים יישאו ב-60% מהתוספת.
- לדוגמה: עובד שמשתכר 7,522 ש"ח בחודש ישלם 48 ש"ח נוספים, והמעסיק יוסיף 72 ש"ח.
- הקפאת קצבאות הילדים והתוכנית "חיסכון לכל ילד" בשנת 2025.
כמה כסף החוק צפוי להכניס למדינה?
הצעת החוק צפויה להניב לקופת המדינה כ-5 מיליארד ש"ח בשנת 2025.
רקע פוליטי
הצעת החוק אושרה בוועדת העבודה והרווחה לפני כשלושה שבועות, אך יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, עיכב את הבאתה להצבעה במליאה במסגרת מחאתו נגד התקציב. הלילה, בעקבות הוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו להגיע להסכמות עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בנוגע לתקציב המשרד לביטחון פנים, הצביעו חברי עוצמה יהודית בעד החוק.
השפעה על הציבור
- עובדים: תוספת חודשית לדמי הביטוח הלאומי עשויה להכביד במעט על ההכנסה הפנויה.
- מעסיקים: יישאו בעלות גבוהה יותר בהשוואה לעובדים, מה שעלול להשפיע על העסקת עובדים חדשים.
- משפחות: ההקפאה בקצבאות הילדים ובתוכנית "חיסכון לכל ילד" עלולה לפגוע במשפחות רבות, במיוחד במשפחות גדולות או משפחות ממעמד נמוך.
מה הלאה?
- משרד האוצר: ימשיך במגעים עם יתר משרדי הממשלה בנוגע להשלכות הכלכליות של התקציב.
- ציבור העובדים והמעסיקים: ייתכן ונראה מחאות של ארגוני עובדים בשל הפגיעה בהכנסה.
- משפחות: ארגוני זכויות הילד צפויים להפעיל לחץ ציבורי לביטול הקפאת הקצבאות.
ההחלטה מהווה חלק מהמאמץ לצמצום הגירעון בתקציב, אך מעוררת ביקורת ציבורית רחבה על פגיעתה בשכבות החלשות
סכומי הביטוח הלאומי המעודכנים - נכים והורים לילדים נכים
- קצבאות הביטוח הלאומי לשנת 2025: מה הוקפא ומה נשאר צמוד?
- החזרת ההטבות להייטק: הכרחית למיצוב ישראל בשוק הגלובלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקצבה בגין אי כושר השתכרות ואי יכולת להשתכר עלתה ל-4,556 שקל, לעומת 4,291 שקל. 100% קצבת אי השתכרות מיועדת עבור מי שאינו מסוגל לעבוד בשום צורה ולמעשה איבד את יכולתו להתפרנס לחלוטין. בנוסף, יש לציין כי דרגת אי כושר הפחותה מ- 50% היא כזו שאינה מזכה את בעל הנכות בקבלת כל קצבה בשל אי כושר השתכרות.
אי כושר השתכרות יחד עם בן או בת זוג מזכה בקצבה של 6,024 שקל, לעומת 5,673 שקל.
גמלת ילד נכה עם 100% נכות תעלה ל-3,694 שקל, לעומת 3,479 שקל. גמלת ילד נכה משולמת על פי חוק לילדים מגיל 91 ימים (ולעתים מהלידה) עד גיל 18 שנים ו-3 חודשים, בהתאם לליקויים השונים ומידת התלות של הילדים בזולת.
גמלת ילד נכה המורדם ומונשם תעלה ל-10,421 שקל מ-9,813 שקל. הקצבה משולמת בתוספת לקצבת ילד נכה. יצויין כי ישנן רמות נכות הגבוהות מ-100% ומגיעות ל-235% נכות, הכל לפי תלות הילד בזולת. 235% נכות מבטא תלות מוחלטת בזולת (12 נקודות תלות במבחן התלות)
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
אזרחים ותיקים
קצבת אזרח ותיק ליחיד תעלה ל-1,795 שקל מ-1,736 שקל. לבני 80 ומעלה תהיה תוספת של 101 שקל.
ליחיד עם בן זוג שאינו מקבל קצבה זו, קצבת אזרח ותיק תעלה ל-2,697
שקל מ-2,609 שקל, עלייה של 88 שקל בלבד.
קצבת שארים, אלמן, אלמנה ויתום של תושב ישראל שהיה מבוטח ושילם ביטוח לאומי כחוק,
יעלו גם הם באופן יחסי בסכומים של עשרות שקלים.
גמלת סיעוד יכולה להינתן בכסף אך גם בשירותים רפואיים שונים כגון מטפלים סיעודיים, שירותי כביסה, לחצני מצוקה ועוד. אדם סיעודי ברמה 1 (המצב הרפואי הסיעודי הקל יותר באופן יחסי), שמקבל קצבה מלאה בכסף יקבל
1,475 שקל וברמה 6 (המצב הרפואי הקשה ביותר באופן יחסי) יקבל 6,437 שקל.
אדם סיעודי שיקבל חצי מהקצבה בכסף (והחצי השני בשירותים רפואיים) יקבל ברמה 1 – 738 שקל והשאר בשירותים, וברמה 6 יקבל 3,218 שקל והיתר בשירותים.
קצבאות ילדים וחיסכון לכל ילד
על פי חוק ההסדרים לשנת 2025 הקצבאות צפויות להיות מוקפאות, אך עד כה החוק עוד לא עבר ועל כן ביטוח לאומי פרסם נתונים כרגיל. אם החוק יעבור, הקצבאות יישארו כפי שהיו בשנת 2024 וינועו בין 169 שקל לילד הראשון ועבור הילד הרביעי – 214 שקל . אם יוחלט לא להקפיא את קצבאות הילדים לשנת 2025 סכומם יהיה 175 שקל עבור ילד ראשון ו- 221 שקל עבור ילד רביעי. יצוין, כי מהילד החמישי ואילך הסכום יורד לגובה הקצבה כפי שמקבלים עבור הילד הראשון.
מענק לידה עולה גם הוא בהסתמך על המדד ולא בהתאם לשכר הממוצע ומענק לידה עבור הילד הראשון יעלה ל-2,054 שקל מ-1,986 , עלייה של 68 שקל. מענק הלידה עבור ילד שני יעלה ל-924 שקל מ-894 שקל , עלייה של 30 שקל. עבור ילד שלישי ואילך הקצבה תעלה ל-616 שקל מ-596 שקל , עלייה של 20 שקל בלבד.
מענק ליולדת עבור תאומים יעלה ב-338 שקל ומ-9,930 שקל בשנת 2024, הקצבה תעלה ל- 10,268 שקל בשנת 2025.
קצבת הבטחת הכנסה
עד גיל 55 קצבת הבטחת הכנסה עולה בין 67 שקל ל-130 שקל בהתאם למצב המשפחתי. מגיל 55 ועד גיל פרישה הסכומים אומנם גבוהים יותר אך העלייה נעה בין 83 שקל ל-170 שקל בהתאם למצב וההרכב המשפחתי. יובהר, כי הביטוח הלאומי לא קובע את גובה הקצבאות אלא הכנסת. העדכון מתפרסם בכל שנה בהתאם לחקיקה שקובעת איזו קצבה מוצמדת לאיזה מדד - השכר הממוצע או מדד המחירים לצרכן.
- 1.אלי 14/01/2025 23:14הגב לתגובה זוחבל מאוד מדינת חלם נותנים כסף רק למחבלים
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
