ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הכנסת אישרה: העלאת דמי ביטוח הלאומי והקפאת קצבאות הילדים; כמה תשלמו?

טבלת סכומי הביטוח הלאומי המעודכנים - קצבאות לילדים, קצבאות לנכים, אזרחים ותיקים ועוד

חיים בן הקון | (1)

מליאת הכנסת אישרה ברוב של 55 תומכים מול 46 מתנגדים את פרק הביטוח הלאומי בחוק ההסדרים לשנת 2025. החוק כולל שני צעדים מרכזיים:

  1. העלאת דמי הביטוח הלאומי ב-1.6% לתקופה של שנתיים.
    • עובדים ישלמו 40% מהתוספת.
    • מעסיקים יישאו ב-60% מהתוספת.
    • לדוגמה: עובד שמשתכר 7,522 ש"ח בחודש ישלם 48 ש"ח נוספים, והמעסיק יוסיף 72 ש"ח.
  2. הקפאת קצבאות הילדים והתוכנית "חיסכון לכל ילד" בשנת 2025.

כמה כסף החוק צפוי להכניס למדינה?
הצעת החוק צפויה להניב לקופת המדינה כ-5 מיליארד ש"ח בשנת 2025.


רקע פוליטי

הצעת החוק אושרה בוועדת העבודה והרווחה לפני כשלושה שבועות, אך יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, עיכב את הבאתה להצבעה במליאה במסגרת מחאתו נגד התקציב. הלילה, בעקבות הוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו להגיע להסכמות עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בנוגע לתקציב המשרד לביטחון פנים, הצביעו חברי עוצמה יהודית בעד החוק.


השפעה על הציבור

  • עובדים: תוספת חודשית לדמי הביטוח הלאומי עשויה להכביד במעט על ההכנסה הפנויה.
  • מעסיקים: יישאו בעלות גבוהה יותר בהשוואה לעובדים, מה שעלול להשפיע על העסקת עובדים חדשים.
  • משפחות: ההקפאה בקצבאות הילדים ובתוכנית "חיסכון לכל ילד" עלולה לפגוע במשפחות רבות, במיוחד במשפחות גדולות או משפחות ממעמד נמוך.

מה הלאה?

  • משרד האוצר: ימשיך במגעים עם יתר משרדי הממשלה בנוגע להשלכות הכלכליות של התקציב.
  • ציבור העובדים והמעסיקים: ייתכן ונראה מחאות של ארגוני עובדים בשל הפגיעה בהכנסה.
  • משפחות: ארגוני זכויות הילד צפויים להפעיל לחץ ציבורי לביטול הקפאת הקצבאות.

ההחלטה מהווה חלק מהמאמץ לצמצום הגירעון בתקציב, אך מעוררת ביקורת ציבורית רחבה על פגיעתה בשכבות החלשות



סכומי הביטוח הלאומי המעודכנים - נכים והורים לילדים נכים



הקצבה בגין אי כושר השתכרות ואי יכולת להשתכר עלתה ל-4,556 שקל, לעומת 4,291 שקל. 100% קצבת אי השתכרות מיועדת עבור מי שאינו מסוגל לעבוד בשום צורה ולמעשה איבד את יכולתו להתפרנס לחלוטין. בנוסף, יש לציין כי דרגת אי כושר הפחותה מ- 50% היא כזו שאינה מזכה את בעל הנכות בקבלת כל קצבה בשל אי כושר השתכרות.

אי כושר השתכרות יחד עם בן או בת זוג מזכה בקצבה של 6,024 שקל, לעומת 5,673 שקל.

גמלת ילד נכה עם 100% נכות תעלה ל-3,694 שקל, לעומת 3,479 שקל. גמלת ילד נכה משולמת על פי חוק לילדים מגיל 91 ימים (ולעתים מהלידה) עד גיל 18 שנים ו-3 חודשים, בהתאם לליקויים השונים ומידת התלות של הילדים בזולת.

גמלת ילד נכה המורדם ומונשם תעלה ל-10,421 שקל מ-9,813 שקל. הקצבה משולמת בתוספת לקצבת ילד נכה. יצויין כי ישנן רמות נכות הגבוהות מ-100% ומגיעות ל-235% נכות, הכל לפי תלות הילד בזולת. 235% נכות מבטא תלות מוחלטת בזולת (12 נקודות תלות במבחן התלות)

קיראו עוד ב"בארץ"


אזרחים ותיקים


קצבת אזרח ותיק ליחיד תעלה  ל-1,795 שקל מ-1,736 שקל. לבני 80 ומעלה תהיה תוספת של 101 שקל.

 ליחיד עם בן זוג שאינו מקבל קצבה זו, קצבת אזרח ותיק תעלה ל-2,697 שקל מ-2,609 שקל, עלייה של 88 שקל בלבד.

 קצבת שארים, אלמן, אלמנה ויתום של תושב ישראל שהיה מבוטח ושילם ביטוח לאומי כחוק, יעלו גם הם באופן יחסי בסכומים של עשרות שקלים.

גמלת סיעוד יכולה להינתן בכסף אך גם בשירותים רפואיים שונים כגון מטפלים סיעודיים, שירותי כביסה, לחצני מצוקה ועוד. אדם סיעודי ברמה 1 (המצב הרפואי הסיעודי הקל יותר באופן יחסי), שמקבל קצבה מלאה בכסף יקבל 1,475 שקל וברמה 6 (המצב הרפואי הקשה ביותר באופן יחסי) יקבל 6,437 שקל.

 אדם סיעודי שיקבל חצי מהקצבה בכסף (והחצי השני בשירותים רפואיים) יקבל ברמה 1 – 738 שקל והשאר בשירותים, וברמה 6 יקבל 3,218 שקל והיתר בשירותים.

קצבאות ילדים וחיסכון לכל ילד



 על פי חוק ההסדרים לשנת 2025 הקצבאות צפויות להיות מוקפאות, אך עד כה החוק עוד לא עבר ועל כן ביטוח לאומי פרסם נתונים כרגיל. אם החוק יעבור, הקצבאות יישארו כפי שהיו בשנת 2024 וינועו בין 169 שקל לילד הראשון ועבור הילד הרביעי – 214 שקל . אם יוחלט לא להקפיא את קצבאות הילדים לשנת 2025 סכומם יהיה 175 שקל עבור ילד ראשון ו- 221 שקל עבור ילד רביעי. יצוין, כי מהילד החמישי ואילך הסכום יורד לגובה הקצבה כפי שמקבלים עבור הילד הראשון.

מענק לידה עולה גם הוא בהסתמך על המדד ולא בהתאם לשכר הממוצע ומענק לידה עבור הילד הראשון יעלה ל-2,054 שקל  מ-1,986 , עלייה של 68 שקל. מענק הלידה עבור ילד שני יעלה  ל-924 שקל מ-894 שקל , עלייה של 30 שקל. עבור ילד שלישי ואילך הקצבה תעלה ל-616 שקל  מ-596 שקל , עלייה של 20 שקל בלבד.

מענק ליולדת עבור תאומים יעלה ב-338 שקל ומ-9,930 שקל בשנת 2024, הקצבה תעלה ל- 10,268 שקל בשנת 2025.

קצבת הבטחת הכנסה


 עד גיל 55 קצבת הבטחת הכנסה עולה בין 67 שקל ל-130 שקל בהתאם למצב המשפחתי. מגיל 55 ועד גיל פרישה הסכומים אומנם גבוהים יותר אך העלייה נעה בין 83 שקל ל-170 שקל בהתאם למצב וההרכב המשפחתי. יובהר, כי הביטוח הלאומי לא קובע את גובה הקצבאות אלא הכנסת. העדכון מתפרסם בכל שנה בהתאם לחקיקה שקובעת איזו קצבה מוצמדת לאיזה מדד - השכר הממוצע או מדד המחירים לצרכן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלי 14/01/2025 23:14
    הגב לתגובה זו
    חבל מאוד מדינת חלם נותנים כסף רק למחבלים
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.