מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא. קרדיט: רשתות חברתיות
מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא. קרדיט: רשתות חברתיות
היום לפני...

פרטיהם של מיליוני משתמשי הרשת החברתית נחשפים ושוד האמנות הגדול אי פעם מתרחש

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-18 במרץ



עמית בר |


19 במרץ 2018 - נתונים של עשרות מיליוני משתמשי פייסבוק נחשפים, המניה צונחת

ב-18 במרץ 2018 מתפרסמים פרטים רחבים על שימוש בנתוני משתמשים של פייסבוק על ידי חברת קיימברידג' אנליטיקה, חברת ייעוץ פוליטי שהתמקדה בניתוח מידע ובהשפעה על בוחרים באמצעות פרסום ממוקד. החברה פעלה בקמפיינים פוליטיים, כולל בארה"ב ובבריטניה, והשתמשה במודלים של פרופיל פסיכולוגי כדי למקד מסרים לקבוצות אוכלוסייה שונות.

לפי המידע שנחשף, נתונים של כ-50 מיליון עד 87 מיליון משתמשים נאספו באמצעות אפליקציה חיצונית בפלטפורמה של פייסבוק. האפליקציה אספה מידע לא רק מהמשתמשים עצמם אלא גם מחבריהם, וכך נבנה מאגר רחב של נתונים, לרבות תחומי עניין, העדפות ודפוסי שימוש. המידע הועבר לקיימברידג' אנליטיקה ושימש לבניית קמפיינים פוליטיים מבוססי נתונים.

פייסבוק, ששווי השוק שלה עמד על כ-500 מיליארד דולר באותה תקופה, ניצבה מול לחץ כבד מצד רגולטורים ומשקיעים. בתוך ימים ירדה המניה בכ-15%, כשהיא מוחקת מעל 70 מיליארד דולר משווי החברה. במקביל, נפתחות חקירות בארה"ב ובאירופה, והחברה נדרשת להציג שינויים במדיניות פרטיות, לרבות הגבלות על גישה לנתונים והידוק הפיקוח על אפליקציות צד שלישי.

בד בבד, חברות טכנולוגיה נוספות מתחילות לבחון מחדש את מדיניות השימוש בנתונים, ורגולטורים מגבירים פיקוח על פעילות פלטפורמות דיגיטליות. מדובר באירוע שמוביל להקשחת כללים סביב פרטיות, לרבות דרישות שקיפות, הסכמה מפורשת של משתמשים והגבלות על שיתוף מידע עם גורמים חיצוניים.

18 במרץ 2008 - הפד מוריד ריבית בחדות במהלך משבר הסאב פריים

ב-18 במרץ 2008 הפדרל ריזרב מוריד את הריבית ב-0.75% לרמה של 2.25%, במהלך חד יחסית שנועד להתמודד עם החרפה במשבר הפיננסי. מדובר בהמשך ישיר לסדרת הורדות ריבית, כאשר בתוך פרק זמן של כשנה וחצי הריבית ירדה מ-5.25% ל-2.25%, ירידה מצטברת של 3%.

הורדה בשיעור כזה נחשבת חריגה יחסית, והיא מתבצעת בעיקר בתקופות של לחץ חריג על המערכת הפיננסית. מהלכים דומים נרשמו במספר מצומצם של מקרים בעבר, לרבות בתחילת 2008 ובתקופות משבר נוספות, כאשר הבנקים המרכזיים נדרשו לפעול במהירות כדי לייצב שווקים ולשמור על נזילות.

ההחלטה התקבלה על רקע הפסדים של עשרות מיליארדי דולרים במוסדות פיננסיים, בעיקר בנכסים מגובי משכנתאות. שוק האשראי הצטמצם, המרווחים בין ריביות התרחבו, והבנקים צמצמו מתן הלוואות. במקביל, הפד הפעיל כלים נוספים להזרמת נזילות, לרבות הרחבת מסגרות אשראי לבנקים ולגופים פיננסיים, והקלות בגישה למימון קצר טווח.

קיראו עוד ב"היום לפני"

מדדי הבנקים בארה"ב רשמו ירידות חדות, כאשר חלק מהמניות איבדו עשרות אחוזים מתחילת השנה. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, במיוחד בטווחים הקצרים, והמשקיעים הגדילו חשיפה לנכסים בטוחים. שוקי המניות הגיבו בתנודתיות גבוהה סביב ההחלטה, כאשר מדדים מרכזיים נעו בין עליות לירידות חדות במהלך ימי המסחר.

במקביל, שוק המט"ח הגיב לשינוי במדיניות המוניטרית, כאשר הדולר הציג תנודתיות מול מטבעות מרכזיים. הבנקים המרכזיים בעולם עקבו אחרי ההתפתחויות, וחלקם נערכו לצעדים דומים.

18 במרץ 1990 - שוד האמנות הגדול בהיסטוריה

ב-18 במרץ 1990 התרחש שוד במוזיאון איזבלה סטיוארט גארדנר בבוסטון, כאשר שני אנשים מחופשים לשוטרים נכנסו למוזיאון בשעות הלילה, כפתו את המאבטחים ונטרלו את מערכות האבטחה. במהלך האירוע נגנבת 12 יצירות אמנות מרכזיות, כולל עבודות של רמברנדט, ורמיר, דגה ומאנה.

שווי היצירות שנגנבו מוערך בכ-500 מיליון דולר, מה שופך את האירוע לשוד האמנות הגדול ביותר בתולדות ארה"ב ובהיסטוריה בכלל. בין היצירות שנלקחו נמצאת "הסערה בים הגלילי" של רמברנדט ו"הקונצרט" של ורמיר, הנחשבות ליצירות נדירות במיוחד. למרות חקירה ממושכת של הרשויות, כולל ה-FBI, והצעת פרס של עד כ-10 מיליון דולר למידע, היצירות לא נמצאו עד היום.

החקירה התמקדה לאורך השנים בכמה כיוונים, לרבות קשרים לפשע מאורגן באזור בוסטון. עלו חשדות למעורבות של ארגוני פשיעה מקומיים, והתקבלו עדויות חלקיות על מיקום אפשרי של חלק מהיצירות, אך ללא ממצאים שמובילים להשבה בפועל. במקביל, הרשויות פרסמו מעת לעת פרטים על היצירות והחשודים בניסיון לעודד קבלת מידע נוסף.

בד בבד, האירוע הוביל להעמקת שיתופי פעולה בין רשויות אכיפה בינלאומיות, לרבות האינטרפול וגופי חקירה פדרליים, בניסיון לאתר יצירות אמנות גנובות. נבנו מאגרי מידע ייעודיים ליצירות חסרות, והוגבר המעקב אחרי שוקי אמנות, מכירות פומביות וסוחרים פרטיים. במקביל, מוזיאונים רבים החלו לתעד בצורה מדויקת יותר את האוספים שלהם, כולל צילום, רישום דיגיטלי וסיווג מפורט, כדי לאפשר זיהוי מהיר במקרה של גניבה.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה