אינסטגרם
צילום: FREEPIK
היום לפני...

העסקה שהוסיפה לפייסבוק מנוע צמיחה ענק וטיסת הבכורה של המטוס הפופולרי

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-9 באפריל

עמית בר |


9 באפריל 2012 - פייסבוק רוכשת את אינסטגרם בעסקת ענק 

ב-9 באפריל 2012 הודיע מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, על רכישת אינסטגרם, שנוסדה על ידי קווין סיסטרום ומייק קריגר, בעסקה בהיקף של כ-1 מיליארד דולר. העסקה כללה כ-300 מיליון דולר במזומן וכ-23 מיליון מניות של פייסבוק. אינסטגרם פעלה אז עם כ-13 עובדים בלבד, אך הגיעה לכ-30 מיליון משתמשים רשומים, כאשר השקת גרסת אנדרואיד ימים קודם לכן הביאה לצמיחה חדה במספר המשתמשים. החברה לא הציגה הכנסות מהותיות ולא הפעילה מודל פרסומי בשלב זה.

פייסבוק, שהייתה בעיצומו של תהליך לקראת הנפקה לפי שווי של כ-100 מיליארד דולר, הציגה בשנת 2011 הכנסות של כ-3.7 מיליארד דולר ורווח נקי של כ-1 מיליארד דולר. צוקרברג הוביל את המהלך מתוך הבנה שהשימוש ברשתות חברתיות עובר למובייל, בעוד פעילות פייסבוק נשענה עדיין במידה רבה על דסקטופ. אינסטגרם סיפקה מוצר מבוסס מובייל בלבד, עם רמת מעורבות גבוהה ושימוש יומיומי.

העסקה בוצעה ישירות מול המייסדים, ללא מכרז רחב, ובקצב מהיר יחסית. פייסבוק התחייבה להשאיר את אינסטגרם כפלטפורמה עצמאית, עם הנהלה נפרדת. תנאי העסקה כללו גם התאמות לשווי המניות במקרה של שינוי במחיר מניית פייסבוק עד להשלמתה.

מעבר להיקף הכספי, מדובר במהלך חריג ביחס לשוק באותה תקופה, שכן אינסטגרם לא ייצרה הכנסות ולא הציגה רווחיות. ההחלטה לשלם סכום כזה התבססה על נתוני שימוש, קצב צמיחה והיקף פעילות משתמשים. בנוסף, העסקה חסמה אפשרות לרכישה מצד מתחרות, לרבות טוויטר, שניהלה מגעים קודמים עם החברה. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם נכס דיגיטלי נרכש בעיקר על בסיס פוטנציאל שימוש ולא על בסיס תזרים קיים.

במקביל, העסקה השפיעה גם על שוק ההון הפרטי והציבורי. חברות סטארטאפ בתחום האפליקציות החברתיות החלו להיסחר לפי מכפילים גבוהים יותר, ומשקיעים העניקו משקל גבוה יותר למדדי משתמשים פעילים. 

נכון להיום אינסטגרם היא אחת הפלטפורמות המרכזיות בתוך מטא, לצד פייסבוק ו-וואטסאפ, ומדובר במנוע פעילות משמעותי במיוחד בתחום המובייל והווידאו הקצר. לפי הערכות עדכניות, מספר המשתמשים הפעילים החודשיים של אינסטגרם חצה את רף 2 מיליארד, כאשר חלק גדול מהפעילות מתרכז בסטוריז, רילס ותוכן מבוסס יוצרים. 

החברה אינה מפרסמת נתונים רשמיים נפרדים לגבי הכנסות אינסטגרם, אך לפי הערכות של גופי מחקר, הפלטפורמה אחראית לכ-3030%-40% מהכנסות הפרסום של מטא, סדר גודל של עשרות מיליארדי דולרים בשנה מתוך הכנסות כוללות של מעל 130 מיליארד דולר. אינסטגרם נחשבת לפלטפורמה עם שיעורי מעורבות גבוהים יותר מפייסבוק, במיוחד בקרב קהלים צעירים, והיא מהווה מוקד מרכזי לפרסום מבוסס וידאו ומסחר חברתי, אם כי התחרות מול טיקטוק ממשיכה להשפיע על אסטרטגיית התוכן והאלגוריתם.

קיראו עוד ב"היום לפני"

9 באפריל 2001 - אמריקן איירליינס רוכשת את TWA ומתרחבת לשיא פעילות

ב-9 באפריל 2001 השלימה אמריקן איירליינס את רכישת נכסיה של Trans World Airlines במסגרת הליך פשיטת רגל. העסקה כללה רכישת נכסים בכ-742 מיליון דולר במזומן, לצד נטילת התחייבויות והסכמים תפעוליים. TWA, שנוהלה בעבר על ידי דמויות בולטות כמו הווארד יוז ובהמשך קרל אייקן, נקלעה להפסדים מתמשכים ולחובות של מיליארדי דולרים, לאחר שנים של תחרות גוברת, מבנה עלויות כבד ושחיקה בפעילות.


מטוס אמריקן איירליינס
מטוס אמריקן איירליינס - קרדיט: יח"צ, באדיבות החברה


המהלך כלל העברת צי של כ-190 מטוסים, לצד קווי טיסה ונכסים אסטרטגיים, לרבות מרכז פעילות מרכזי בסנט לואיס. בנוסף, אמריקן איירליינס קלטה עשרות אלפי עובדים, כולל צוותי אוויר ותחזוקה, והחלה בתהליך מורכב של שילוב מערכות, צי מטוסים והסכמי עבודה.

לאחר השלמת העסקה, הפעילה אמריקן איירליינס צי של יותר מ-900 מטוסים והובילה תנועת נוסעים שנתית של עשרות מיליונים, מה שהפך אותה לחברת התעופה הגדולה בעולם לפי היקף פעילות. המהלך שיפר את פריסת הקווים של החברה והרחיב את נוכחותה בשדות תעופה מרכזיים.

העסקה בוצעה בתקופה שבה ענף התעופה בארה"ב התמודד עם לחצי מחירים, עלויות דלק גבוהות ותחרות מצד חברות לואו קוסט. רכישת נכסי TWA אפשרה לאמריקן איירליינס להגדיל קיבולת ולהרחיב פעילות במהירות יחסית, ללא הצורך בהזמנות ייצור חדשות.

9 באפריל 1967 - דגם 737 של בואינג מבצע את טיסת הבכורה 

ב-9 באפריל 1967 ביצע מטוס הבואינג 737 את טיסת הבכורה שלו, במסגרת תוכנית פיתוח שהובלה על ידי הנהלת בואינג בראשות ויליאם אלן. הפיתוח החל באמצע שנות ה-60, בהשקעה של מאות מיליוני דולרים, במטרה להציע מטוס צר גוף לטיסות קצרות ובינוניות. הדגמים הראשונים, 737-100 ו-737-200, תוכננו לשאת בין כ-100 ל-130 נוסעים, עם טווח טיסה של כמה אלפי קילומטרים.

המטוס תוכנן עם מבנה נמוך שאפשר גישה ישירה מהקרקע, ללא צורך בגשרי עלייה, דבר שהקל על תפעול בשדות תעופה קטנים והפחית עלויות לחברות תעופה. המנועים מוקמו מתחת לכנפיים, והמבנה תוכנן לאפשר זמני סבב קצרים, מה שתמך בהגדלת ניצול המטוס לאורך היום.

חברת לופטהנזה הגרמנית הייתה הלקוח הראשון והזמינה עשרות מטוסים עוד לפני טיסת הבכורה. בהמשך אותה שנה נכנס המטוס לשירות מסחרי, והחל להשתלב בציי חברות תעופה באירופה ובארה"ב.

לאורך השנים הפכה סדרת 737 לאחת הנמכרות ביותר של בואינג. החברה פיתחה גרסאות מתקדמות יותר, לרבות סדרות קלאסיק, Next Generation ובהמשך דגמי MAX, תוך הגדלת קיבולת הנוסעים לכ-200 נוסעים בדגמים המאוחרים ושיפור בטווח הטיסה ובצריכת הדלק. היקף ההזמנות המצטבר הגיע לעשרות אלפי יחידות לאורך השנים, והמטוס הפך למרכיב מרכזי בהכנסות בואינג בתחום התעופה האזרחית.

מעבר להיקף המכירות, ה-737 הפך לפלטפורמה תפעולית עבור חברות תעופה רבות, שאימצו צי אחיד לצורך חיסכון בעלויות הדרכה, תחזוקה ותפעול. בואינג ביססה סביב הדגם מערך שירותים, חלפים ותמיכה טכנית, שתרמו להכנסות נוספות לאורך זמן. בנוסף, קצב הייצור של המטוס הגיע למאות יחידות בשנה בתקופות מסוימות, והוא היווה חלק מרכזי בתזרים המזומנים של החברה.



הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה