חבר הכנסת אביחי בוארון מהליכוד, יוזם הצעת החוק, קרדיט: דוברות הכנסת
חבר הכנסת אביחי בוארון מהליכוד, יוזם הצעת החוק, קרדיט: דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה את החוק לשינוי תקציב תאגיד השידור

ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק שתעביר את תקציב תאגיד השידור לקביעה שנתית של הממשלה במסגרת תקציב המדינה. תקציב התאגיד עמד ב-2024 על כ-855 מיליון שקל, לעומת כ-835 מיליון שקל ב-2023, כאשר התומכים מדברים על פיקוח תקציבי והמתנגדים מזהירים מפגיעה בעצמאות השידור הציבורי
הדס ברטל |

ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, אישרה היום את הצעת החוק לשינוי אופן התקצוב של תאגיד השידור הציבורי "כאן" לקריאה ראשונה. מדובר בהצעת חוק פרטית של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, שמבקשת לשנות את אחד המנגנונים המרכזיים שנועדו להבטיח את עצמאותו של התאגיד מאז הקמתו: התקציב הקבוע בחוק.

לפי הודעת הוועדה, הצעת החוק קובעת בעיקרה כי הסכום המרכזי שמרכיב כיום את תקציב התאגיד לא יהיה עוד מעוגן בחוק. במקום סכום קבוע מראש, התקציב ייקבע מדי שנה על ידי הממשלה בהחלטת ממשלה, וכל החלטה כזו תעוגן במסגרת חוק התקציב השנתי. המשמעות היא שהתאגיד, שכיום נהנה ממנגנון תקציבי נפרד יחסית, ייכנס למעשה לתוך מסלול התקצוב השנתי של הממשלה.

תקציב תאגיד השידור הציבורי עומד כיום על כ-800 מיליון שקל בשנה. התקציב הזה מממן את פעילות הטלוויזיה, הרדיו, הדיגיטל, מערך החדשות וההפקות המקוריות של התאגיד, כולל כאן 11, כאן ב', כאן גימל, מכאן בערבית ותחנות נוספות. חלק מהותי מהתקציב מופנה להפקות מקור ולעובדי התאגיד, שמעסיק סביב 1,000 עובדים.

החקיקה הנוכחית מגיעה על רקע מהלכים רחבים יותר שמקדמת הממשלה בשוק התקשורת בשנים האחרונות. בין היתר עלו הצעות לשינוי מדידת הרייטינג, שינוי מבני בחברות תקשורת ובעלות על ערוצים, ביטול או צמצום מגבלות על מעורבות בעלי ערוצים בתוכן חדשותי, וכן מהלכים שנתפסו על ידי מבקרי הממשלה כהטבות לערוץ 14. בתוך ההקשר הזה, ההצעה הנוגעת לתאגיד נתפסת על ידי מתנגדיה כחלק ממהלך רחב יותר לשינוי יחסי הכוחות בשוק התקשורת.

התומכים בהצעת החוק, ובהם יוזם ההצעה ח"כ בוארון, שר התקשורת שלמה קרעי ויו"ר ועדת הכספים ח"כ מילביצקי, טוענים כי המצב הקיים הוא חריג מבחינה ניהולית ותקציבית. לדבריהם, אין הצדקה לכך שגוף ציבורי המתוקצב מכספי ציבור ייהנה ממנגנון תקציבי מוגן, שאינו נבחן מדי שנה כחלק מסדרי העדיפויות של הממשלה והכנסת.

בדיונים בוועדה נטען כי החרגת תקציב התאגיד מבסיס תקציב המדינה היא "אנומליה" ניהולית שאין לה מקבילה בגופים ציבוריים אחרים. התומכים בחוק הדגישו כי הדבר בולט במיוחד בתקופת מלחמה, שבה המדינה מבצעת קיצוצים במשרדי החינוך, הרווחה והבריאות, בעוד התאגיד אינו משתתף, לטענתם, באותו מאמץ תקציבי. במילים שבהן השתמשו חלק מהדוברים, התאגיד אינו נכנס "תחת האלונקה" הכלכלית. אבל הטיעון התקציבי הוא רק חלק מהדיון. חברי קואליציה שתומכים בהצעה העלו בדיונים גם טענות קשות נגד תכני התאגיד. לטענתם, השידור הציבורי סובל מהטיה פוליטית, מחוסר גיוון ומאחידות דעות שאינה משקפת חלקים רחבים בציבור. חלק מהדוברים אף האשימו את התאגיד בתעמולה ובהסתה. לפי גישה זו, הניסיון ליצור גוף שידור ציבורי המנותק כמעט לחלוטין מהדרג הפוליטי לא הוביל לאיזון ולגיוון, אלא להפך, יצר מערכת שאינה מחויבת מספיק לציבור שמממן אותה.

שר התקשורת, שלמה קרעי וחנוך מילביצקי, יו

מנגד, חברי אופוזיציה, הנהלת התאגיד, נציגי ארגוני עיתונאים, יוצרים וגורמים נוספים מזהירים כי מדובר במהלך שעלול לפגוע בצורה קשה בעצמאות התאגיד. הטענה המרכזית של המתנגדים היא פשוטה: ברגע שתקציבו של גוף חדשותי ייקבע מדי שנה על ידי הממשלה, נוצרת תלות מובנית בדרג הפוליטי שאותו הוא אמור לסקר ולבקר.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"


לפי המתנגדים, מערכת חדשות שיודעת שתקציבה תלוי בהחלטות ממשלה עלולה להירתע מביקורת חריפה על פוליטיקאים ושרים. מבחינתם, גם אם החוק אינו נוגע ישירות בתוכן המשודר, השליטה בתקציב היא כלי השפעה משמעותי לא פחות. תלות תקציבית שנתית, הם טוענים, יכולה להפוך את התאגיד מגוף שידור ציבורי עצמאי לגוף זהיר ומרוסן יותר מול הממשלה.

מנכ"ל התאגיד טען בדיונים כי בניגוד לטענות הקואליציה, התאגיד דווקא ביצע קיצוצים בתקופת המלחמה, וכי עובדיו נשאו בנטל. לדבריו, התאגיד ביקש להיכנס "תחת האלונקה", אבל ההצעה הנוכחית אינה עוסקת רק בהתייעלות תקציבית אלא בשינוי יסודי של מנגנון העצמאות שלו.

בדיונים נשמעו גם טענות מצד גורמים בענף היצירה, שלפיהן התאגיד הוא אחד העוגנים המרכזיים של ההפקה המקורית בישראל. מבחינתם, פגיעה בתקציב התאגיד עלולה לפגוע לא רק בחטיבת החדשות אלא גם בפרנסתם של אלפי יוצרים, מפיקים, שחקנים, עורכים, אנשי הפקה ועובדים נוספים בתעשיית הטלוויזיה והרדיו. נוסף לכך נטען כי השידור הציבורי הוא אחת הפלטפורמות הבודדות שמאפשרות קידום תחקירים על קשרי הון-שלטון, מונופולים וגופים חזקים במשק, דווקא משום שהוא אינו תלוי בפרסום מסחרי.


גם הייעוץ המשפטי הציג קשיים משמעותיים ביחס להצעה. נציגי הייעוץ המשפטי של הכנסת ושל ועדת הכלכלה, לצד המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, הדגישו כי ההצעה אינה עומדת, לעמדתם, באמות המידה החוקתיות הנדרשות. בין היתר נטען כי היא אינה מוגבלת לשעת חירום, אינה קובעת תקציב מינימום שיבטיח פעילות תקינה של התאגיד, ואינה כוללת מנגנונים מספקים לשמירה על עצמאות השידור הציבורי.


אחת הטענות המשפטיות המרכזיות שנשמעו היא שהרקע להצעה אינו רק תקציבי אלא גם תוכני. כלומר, מאחר שבדיונים עצמם עלו טענות מצד התומכים ביחס לתכני התאגיד, להטיה פוליטית ולחוסר גיוון, מתעוררת שאלה האם מטרת החוק היא באמת הסדרת מנגנון תקציבי או יצירת מנוף השפעה על גוף תקשורת ציבורי. מבחינת היועצים המשפטיים, זו נקודה שמחייבת זהירות מיוחדת.


יו"ר ועדת הכספים ח"כ מילביצקי אמר במהלך הדיונים כי הוא מוכן לשקול את המלצת פרופ' חנן מלצר, נשיא מועצת העיתונות והתקשורת, שלפיה החוק ייכנס לתוקף רק אחרי הבחירות הבאות לכנסת. המשמעות של דחייה כזו, אם אכן תוכנס לנוסח החוק בהמשך, היא שהממשלה הנוכחית לא תהיה זו שתיהנה מהשינוי במנגנון התקצוב. הנושא צפוי להידון במסגרת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, אם וכאשר תעבור בקריאה ראשונה במליאה.


בשלב זה, האישור בוועדת הכספים אינו מהווה אישור סופי של החוק. ההצעה צריכה לעבור במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, ולאחר מכן לחזור לדיונים בוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית. שם צפויים להתחדד כמה מהשאלות המרכזיות: האם ייקבע תקציב מינימום לתאגיד, האם הממשלה תוכל לשנות סעיפים פנימיים בתקציבו, האם תישמר עצמאות חטיבת החדשות, והאם מועד תחולת החוק יידחה עד לאחר הבחירות.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה