הפסגה בבייג'ינג נדחתה: המלחמה באיראן משבשת את המגעים בין ארה"ב לסין

הבקשה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לדחות את ועידת הפסגה המתוכננת בבייג'ינג עם נשיא סין שי ג'ינפינג, מטילה צל על היחסים בין המדינות. המהלך מגיע בתקופה של יציבות יחסית מאז פגישתם האחרונה באוקטובר, אך נראה כי המלחמה באיראן טורפת את הקלפים ומשנה את סדרי העדיפויות של הממשל בוושינגטון.

הדחייה עוצרת את המומנטום שנבנה בשיחות הסחר בפריז, שהסתיימו ביום שני האחרון. השיחות נועדו להניח את התשתית לביקורו של טראמפ בסין, שתוכנן במקור לסוף החודש. ברקע עומדת גם החלטת בית המשפט העליון בארה"ב מהחודש שעבר, שביטלה חלק משמעותי מהמכסים הגלובליים שהטיל טראמפ, לאחר שקבע כי נעשה שימוש לא תקין בסמכויות חירום. בתגובה, וושינגטון כבר פועלת לייצר מסלול חלופי, כולל פתיחת חקירות חדשות נגד פרקטיקות סחר של מדינות שונות, ובראשן סין, במטרה לבסס מחדש את מדיניות המכסים באמצעים משפטיים אחרים.

בפועל, מדיניות המכסים ממשיכה להשתנות במהירות. בתחילת השנה אף הוטלו מכסים רוחביים של כ-10%, אך הם צפויים להיות זמניים בלבד, בעוד הממשל מנסה לבסס צעדים קבועים יותר. במקביל, הכנסות ממכסים בארה"ב זינקו בשנה האחרונה והגיעו לעשרות מיליארדי דולרים, מה שממחיש עד כמה הכלי הזה נותר מרכזי במדיניות הכלכלית של טראמפ.

יחסי הסחר בין שתי המדינות עדיין משמעותיים, אבל אפשר לראות מגמה של שינוי. ב-2025 הסתכם היבוא האמריקאי מסין בכ-308 מיליארד דולר, בעוד היצוא לסין עמד על כ-106 מיליארד דולר, כך שגירעון הסחר האמריקאי מול סין עומד על כ-202 מיליארד דולר - ירידה חדה לעומת שנים קודמות ואף לרמה הנמוכה ביותר מזה יותר משני עשורים.

• טראמפ מבקש להזיז את פסגת ארה"ב-סין והשווקים בודקים את המחיר
• ארה"ב ומקסיקו פותחות מחדש את הסכם הסחר הצפון־אמריקאי - החשש: טראמפ ידרוש שינויים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הירידה בגירעון לא נובעת רק מהתחזקות היצוא האמריקאי, אלא גם מירידה בהיקפי הסחר הישיר עם סין, לצד הסטת שרשראות אספקה למדינות אחרות באסיה. במקביל, סין ממשיכה לשמור על עודף סחר כולל גבוה במיוחד, שהתקרב ל-1.2 טריליון דולר ב-2025, מה שמעיד על תלותה ביצוא גם בתקופה של מתיחות מול ארה"ב.

חקלאות ומחצבים על הפרק

למרות אי הוודאות הפוליטית, במישור הכלכלי נרשמה התקדמות מסוימת. מקורות המעורבים בשיחות בפריז מציינים כי סין הפגינה פתיחות להגדלת הרכש של מוצרים חקלאיים מארה"ב, הכוללים בקר, עופות וגידולים שאינם פולי סויה. בנוסף, הצדדים דנו בניהול אספקת המינרלים הנדירים (Rare Earths), תחום שבו לסין יש שליטה כמעט מלאה בשוק העולמי.

תחום המתכות הנדירות גם הוא נדון בין הצדדים. מדובר בקבוצה של 17 יסודות כימיים, בהם נאודימיום, פרסאודימיום ודיספרוזיום, שמשמשים כחומרי גלם קריטיים בתעשיות מתקדמות. בפועל, כמעט כל מוצר טכנולוגי מודרני נשען עליהם במידה כזו או אחרת - החל משבבים ומסכים, דרך רכבים חשמליים וסוללות, ועד מערכות ביטחוניות, לוויינים ומערכות נשק מתקדמות. גם תחום האנרגיה הירוקה תלוי בהם, למשל בייצור טורבינות רוח ומנועים יעילים. הייחוד של השוק הזה הוא לא רק בחשיבות שלו, אלא גם בריכוזיות. סין מחזיקה לפי הערכות בכ-70% מהכרייה העולמית של מתכות נדירות, אבל החלק המשמעותי יותר הוא שלב העיבוד והזיקוק, שם השליטה שלה מגיעה לכ-85%-90%.

• חברת הרחפנים שמזנקת יותר מ-300% ביום המסחר הראשון שלה
• מורגן סטנלי מעלה המלצה ללמונייד - המניה מזנקת 14%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סטארט-אפ ביטחוני ששווה 60 מיליארד דולר וההזמנה הגדולה מצבא...

המשמעות היא שגם כאשר חומר הגלם נכרה במדינות אחרות כמו אוסטרליה או ארה"ב, הוא לעיתים קרובות נשלח לסין לצורך עיבוד לפני שהוא חוזר לשוק העולמי כמוצר שימושי. התלות הזו יוצרת צוואר בקבוק אמיתי בשרשרת האספקה, במיוחד עבור חברות טכנולוגיה ויצרניות תעשייתיות במערב.

השיחות מתמקדות בין היתר בהגדלת רכישות של תוצרת חקלאית אמריקאית, תחום שהיה במוקד גם בסבבי הסחר הקודמים, וכן בגישה למשאבי מתכות נדירות. מדובר בקבוצת חומרים קריטיים לייצור שבבים, רכבים חשמליים ומערכות ביטחוניות, כאשר סין שולטת ברוב שרשרת האספקה העולמית. המשמעות היא שלבייג'ינג יש מנוף לחץ משמעותי, בעיקר מול חברות טכנולוגיה ותעשייה בארה"ב ובאירופה.

בעיתון הממשלתי "צ'יינה דיילי" הגדירו את המגעים כ"בונים", אך שלחו מסר תקיף לוושינגטון: "אין לפרש את הפתיחות הסינית ככניעה". בבייג'ינג מבהירים כי צעדים חד-צדדיים כמו מכסים נוספים או חקירות מגבילות רק יזריקו חוסר יציבות למערכת הכלכלית העולמית.

בין המצר לאינטרס הכלכלי

המסרים שמגיעים מוושינגטון לגבי סיבת הדחייה נותרו מעורבים. טראמפ רמז כי הדחייה קשורה לצורך בעזרה סינית בפתיחת מצרי הורמוז, בעוד ששר האוצר, סקוט בסנט, הבהיר כי מדובר בשיקולי לו"ז בלבד עקב הצורך בתיאום המאמץ המלחמתי.

עבור הכלכלה הסינית, שנשענת במידה רבה על ייצוא, היציבות מול ארה"ב היא בעדיפות עליונה. האנליסטים מעריכים כי בייג'ינג מעדיפה את הדחייה על פני פסגה לא מוכנה שתסתיים ללא תוצאות קונקרטיות. בסין חוששים מהפכפכות הממשל האמריקאי ומחפשים סביבה עסקית צפויה יותר, במיוחד כאשר הם נדרשים לתמרן בין השותפות האסטרטגית שלהם עם איראן לבין הצורך לשמור על קשר תקין עם הבית הלבן.

נכון לעכשיו, התקשורת בין המדינות לגבי מועד חדש נמשכת. בבייג'ינג מדגישים כי הדיפלומטיה בין ראשי המדינות היא הכלי המרכזי למניעת הידרדרות, אך הלחצים המאקרו-כלכליים והצבאיים מבטיחים כי הדרך להסכם סחר מקיף נותרה רצופת מכשולים.