העבריין זגורי טען שאינו יכול לפצות את קורבנותיו; עמית קבע: חייב לשלם כעת

העבריין יניב זגורי חייב לשלם כעת את הפיצויים בסך 744,000 שקל בהם חויב למשפחות קורבנותיו, למרות טענתו שהוא חסר כל לאחר שנים רבות בכלא – קובע נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. הוא מוסיף, כי זגורי יכול לפנות למרכז לגביית קנסות בבקשה לפרוס או לדחות את התשלומים, על פי הכללים המקובלים.

זגורי נדון בינואר השנה לשלושה מאסרי עולם ועוד 15 שנות מאסר במצטבר, כך שהוא אמור לסיים את חייו בכלא. הוא הורשע אשתקד בשלוש עבירות של רצח, ארבע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (רצח), שלוש עבירות של ניסיון לרצח, חמש עבירות נשק, שיבוש הליכים ועוד.

"תיק זה משול לסרט פשע רע וקשה ביותר לצפייה, שעלילתו נכתבה בדם ע"י הרוע, הכעס והנקמה", אמר בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפסק הדין. זגורי היה "בעל הרעיון לתסריט הבלהות, המפיק, הבמאי וגם השחקן הראשי, הגם שאת מעשי הרצח לא ביצע בידיו אלא באמצעות עד המדינה והנאשמים 2, 6 ו-77 [אריק איטל, משה רובין ועמיר בן-שימול]".

"העלילה המורכבת מתרחשת בבאר שבע, רמת גן, חולון, אשקלון, נהריה, נתניה, תל אביב, אילת, אוקראינה, תאילנד וסין. לצערנו, לא בסרט מדובר אלא במציאות קשה ומזעזעת: דבורה הירש (קורקוס) ז"ל נרצחה לעיני ילדיה הקטנים בחניית בניין מגוריה בבאר שבע. אלישע סבח ז"ל נרצח בירי מטווח אפס בנתניה, בטבורה של עיר, לעיני עוברים ושבים. טל קורקוס ז"ל נרצח באשקלון באכזריות ממטען חבלה שהוצמד לרכבו. המטען הופעל, התפוצץ והצית את הרכב בו ישב טל שנשרף בעודו חי וזועק: 'אמא, אמא'".

• 48 שעות של הצתות ואיומים בצפון - גל הפרוטקשן מחריף
• מס הפחד: הפרוטקשן מתפשט בישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פרשה מדממת של נקמה

למרות שמדובר ב-17 אישומים, קבע בית המשפט, מדובר בפועל "בפרשה אחת גדולה ובבסיסה כעס גדול ורצון עז של הנאשם 1 לנקמה בכל מי שקשור, לדעתו, בפגיעה כלשהי בו, במעמדו, במשפחתו, במקורבים לו ובחבורה העבריינית שלו", בעקבות הרשעתו בתיק קודם על פי עדותו של קורקוס ונדון לשבע שנות מאסר.

בית המשפט המשיך: "מניע אחד מרחף על פני שלושת מקרי הרצח, וחוט השני המדמם שמקשר בין אירועי הרצח מושא ענייננו, הוא היותם של הנרצחים עדים במשפטים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. דבורה וטל העידו במשפטו הקודם של נאשם 1 ואילו אלישע העיד במשפטו של אדם איטל אחיו של נאשם 2, שניהם מקורבים לנאשם 1.

"נאשם 1 גמר אומר לבוא חשבון ולנקום, לאחר שחרורו ממאסרו, בכל מי שנתן יד בהפללתו ובהפללת מקורבו - אדם איטל, ועל כן, הורה ופעל עם שותפיו לפשעים, לגרום למותם של דבורה, אלישע וטל ובכך גם ביקש להעביר מסר ברור ומרתיע לבל יפעלו אחרים באופן דומה כלפיו או כלפי מי שמזוהה עמו ובכך יבנֶה ויגדיל את כוחו וכוחה של חבורתו העבריינית... שלושה אנשים נרצחו באופן מזעזע רק משום שהעזו להעיד מטעם התביעה בתיקים קודמים נגד הנאשם 1 או מי מהמקורבים לו".

• מחיר עלילות השווא הקשות נגד התובעת העירונית: 240,000 שקל
• עבודה בצל האזעקות: שאלות ותשובות ביחסים בין המעסיקים לעובדיהם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האחים חילקו ביניהם דירות - העירייה דרשה כסף

במסגרת גזר הדין חייב בית המשפט את זגורי לפצות ב-744,000 שקל את קרוביהם של שלושת הנרצחים, כפיצוי במסגרת ההליך הפלילי; הם יכולים לתבוע אותו בנפרד בהליך אזרחי. הוא הגיש בחודש שעבר ערעור על פסק הדין, בשלב זה ללא נימוקים; עו"ד אביגדור פלדמן, שהיה סניגורו האחרון במחוזי, ציין שלא ימשיך לייצגו וביקש למנות לו סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית.

זגורי לא הוכיח את טענתו

לצד זאת, הגיש זגורי (עדיין באמצעות פלדמן) בקשה לעיכוב תשלום הפיצויים, באומרו שהוא שוהה בכלא מאז נובמבר 2017 והוא חסר כל. המדינה התנגדה לבקשה, בנימוק שאין מקום לחרוג מן הכלל ולפיו הגשת ערעור אינה מעכבת תשלום פיצוי. לדבריה, זגורי לא הצביע על חשש לפיו לא יוכל לקבל בחזרה את כספו אם ערעורו יתקבל, ובהעדר נימוקים לערעור בשלב זה - טענותיו נגד הרשעתו הן כלליות בלבד. לשיטת המדינה, סיכויי הערעור נמוכים, משום שמדובר בפסק דין מנומק היטב לאחר מאות דיונים במשך שמונה שנים.

עמית אומר, כי על בקשה כזאת חלים הכללים שבבקשות עיכוב אזרחיות: להוכיח שסיכויי הערעור טובים ושדחייתה תגרום למבקש נזק בלתי הפיך אם הערעור יתקבל. הוא מצטט את הפסיקה, לפיה "נקודת המוצא היא שמימוש חיוב כספי אינו יוצר, ככלל, נזק בלתי הפיך. לפיכך, כלל מושרש הוא כי בבקשות מעין אלו, אין לעכב את ביצועו של פסק הדין, למעט במקרים חריגים בלבד, שבהם עולה חשש כי המערער ייתקל בקושי ממשי להשיב את סכום פסק הדין אם יזכה בערעור, או שמימוש פסק הדין יגרום לו להתמוטטות כלכלית".

טענתו היחידה של זגורי היא חוסר יכולת כספית, אך הפסיקה היא שמצב כלכלי כשלעצמו אינו מצדיק עיכוב פיצוי, וזגורי גם לא הוכיח את טענתו. הוא גם לא טען שייגרם לו נזק בלתי הפיך, ולכן אין צורך להידרש לסיכויי הערעור. "לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את עיכוב ביצוע התשלום לנפגעי העבירה", מסיים עמית.