אנגלמן: לא ייתכן שעדיין אין מתווה פיצויים לעסקים על המלחמה באיראן
המבקר בסיור ביישובי הצפון, חודשיים לאחר שקבע שלשליש מתושבי המדינה אין גישה למיגון: זו המערכה השלישית ברציפות שאין מגנה מבעוד מועד לעורף; נתניהו חייב להידרש לכך
מלחמה באיראן "באזורים שהם צמודי גדר, הממשלה חייבת לתת את המענה, הן במיגון מבעוד מועד - והן בתשומת לב מיוחדת בתקופת המלחמה. לא יכול להיות שבעלי עסקים, בחלוף שבועיים וחצי לתוך המלחמה, לא יודעים מהו מתווה הפיצויים המגיעים להם וכי טרם גובש ומומש מתווה פיצויים. זו מערכה שלישית ברצף שלא ניתן מענה מבעוד מועד לעורף. לצד ניהול המערכה הצבאית על ראש הממשלה להידרש לניהול העורף". כך אומר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בסיור ביישובי הצפון הסופגים מזה שבועיים אש כבדה מצד חיזבאללה.
תושבים עימם נפגש, טענו באוזני אנגלמן: "לא מרגישים שהממשלה נוכחת באירוע". הוא אמר: "מבצע 'שאגת הארי' ממחיש את חשיבות המיגון וחיוניותו להגנה על חיי התושבים, בפרט ביישובי הצפון", אמר המבקר בסיור היום. "אנחנו במשגב עם, מקום שאין בו התראה לפני אזעקה - והדבר מקשה לקיים שגרת חיים.
"התושבים פה איתנים ובעלי חוסן, אך לצד זאת חובת המדינה להשלים את פרויקט המיגון. במשגב עם הוצג לפנינו שרק שליש מפרויקטי המיגון שתוקצבו כבר לפני שנים, בוצעו. משמעות הדבר היא סיכון חיים. הממשלה חייבת להגדיר את נושא המיגון כפרוייקט לאומי ולהשלים את המיגון בכל האזורים בסיכון גבוה. לא יכול להיות שפערי המיגון משמעותיים כל כך".
אנגלמן פרסם בחודש ינואר, במסגרת סדרת הדוחות על מלחמת חרבות ברזל, דוח ובו קבע, כי ל-3 מיליון תושבים - כשליש מתושבי המדינה - אין גישה לממ"ד או למקלט. הוא הצביע על ליקויים במיגון בתי החולים, מוסדות החינוך והרשויות המקומיות, והדגיש שמדובר בכשלים הנמשכים שנים רבות למרות שורה של החלטות ממשלה לתיקון המצב. הממשלה לא הגיבה על הדוח, לא קיימה דיון בממצאיו ולא גיבשה מענה כלשהו בעקבותיו.
- המספר היומי - 5,050 דולר לאונקיית זהב. למה הפעם המחיר כמעט לא זז?
- מדינות המפרץ איבדו את הביטחון - איך הן יחזירו את התיירות ואיך זה קשור לישראל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-12% מהמקלטים הציבוריים לא ניתן לשהות
בדוח ציין אנגלמן, כי נכון לינואר אשתקד, ל-3.2 מיליון תושבים אין מיגון תקני, ובכללם 42,575 תושבים המתגוררים ביישובים הנמצאים במרחק של 20-7 ק"מ מרצועת עזה. "פער זה מתחדד לאור המציאות הביטחונית המשתנה שבה יש איומים בלתי פוסקים של ירי טילים מחזיתות שונות", הדגיש אנגלמן.
במקום להתמודד עם הכשלים בגיבוש המענה לפערי המיגון שעלו כבר בשנת 2018, בחר פיקוד העורף להקפיא את ביצועו של השלב השני בתוכנית המיגון הרשותית (תמי"ר, גיבוש המענה על-ידי הרשויות המקומיות), ולא להמשיך להטמיעו באופן רחב ויזום ברשויות המקומיות, וזאת מבלי לדאוג לתוכנית חלופית. אף אחת מהרשויות המקומיות שנבדקו אינה יודעת על הקפאה זו. בנוסף לכך קבע פיקוד העורף בשנת 2018, כי לא יאושרו תוכניות תמי"ר של הרשויות המקומיות. המשמעות הייתה שההיערכות למיגון התושבים נותרה להחלטה וולונטרית של הרשויות המקומיות וללא הנחיות ברורות של פיקוד העורף בנושא המצוי באחריותו.
עוד מצא אנגלמן, כי ב-11.7% מהמקלטים הציבוריים לא ניתן לשהות. על-פי נתוני פיקוד העורף, רק 37 מתוך 11,775 (0.3%) המקלטים הציבוריים נמצאים בשטחן של רשויות מקומיות של החברה הערבית, למרות שמדובר ב-20% מתושבי ישראל; שמונה מביניהם אינם כשירים. נכון למארס 2024, לפי הנתונים שבידי משרד החינוך, 466,000 תלמידים שהו בבית הספר באופן יומיומי בלא מיגון תקני.
