ביהמ"ש הורה לבן-גביר לקדם את רב-פקד סבן בתוך חמישה ימים

השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, חייב לחתום עד 23.3.26 על קידומה של רב-פקד רינת סבן לדרגת סגן-ניצב - קובע (18.3.26) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד גדעוני. עוד הוא קובע, כי אם בן-גביר לא ימלא את ההוראה - סבן תקודם אוטומטית ורטרואקטיבית מאפריל 2025.

סבן מיועדת לתפקיד עוזרת ראש אגף החקירות והמודיעין. בן-גביר כבר אישר את קידומה, הן בדרגה והן בתפקיד, שהיה מותנה בהשלמת קורס פו"ם של המשטרה - תנאי בו עמדה אשתקד. אולם, לאחר מכן סירב בן-גביר לחתום על ההעלאה בדרגה, בנימוק שעדותה במשפטו של בנימין נתניהו חשפה ליקויים בהתנהלותה. עוד טען, כי סבן גם הייתה שותפה לשימוש בלתי חוקי ברוגלות נגד יועציו של נתניהו, עופר גולן ויונתן אוריך. המפכ"ל, רב-ניצב דני לוי, והיועץ המשפטי דאז של המשטרה, תת-ניצב אלעזר כהנא, דחו את טענותיו של בן-גביר.

לאחר שבן-גביר עמד על סירובו, עתרה סבן לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובחודש שעבר קיבל גדעוני את עתירתה והורה לבן-גביר לחתום על הקידום. הוא נמנע מלעשות זאת וביקש עיכוב ביצוע לצורך הגשת ערעור לבית המשפט העליון (שטרם הוגש), אך בקשתו נדחתה. למרות זאת, בן-גביר לא חתם על הקידום וסבן ביקשה לאכוף זאת עליו על פי פקודת בזיון בית המשפט.

"לשונו ורוחו של פסק הדין היו ברורים"

גדעוני אומר: "מהטענות עולה כי לשיטת השר הוא רשאי שלא לקיים את פסק הדין עד שלא ימצה את זכותו לערעור. טענה זו אין לקבל. הגשת הליך ערעורי אין בה כשלעצמה כדי לעכב את הביצוע.  ביתר שאת, משנדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע, אין בכך שבכוונת השר להגיש הליך ערעורי כדי לעכב את הביצוע או כדי להצדיק שלא לקיים את פסק הדין. טענת השר חותרת במהותה תחת ההחלטה שניתנה לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע (זאת, אף בהתעלם מכך שככל שהשר סבר שיש בידו עילה לכך, היה עליו לפעול להגשת הליך ערעורי מתאים בלא כל דיחוי)".

• בהרב-מיארה מבקשת עוד שבועיים לדיונים עם בן-גביר על יחסיו עם המשטרה
• פצצת זמן: הפשיעה בחברה הערבית עולה לישראל 10 מיליארד שקל בשנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גדעוני מדגיש: "לשונו ורוחו של פסק הדין היו ברורים. יש לאשר את קידום הדרגה בלא דיחוי. לא בכדי הוסבר בפסק הדין שצו המורה לשר לאשר את קידום העותרת נדרש 'משכל שיהוי נוסף עלול להעצים את החשש לפגיעה בעצמאות המשטרה ובגורמים האמונים על החקירות'.  העובדה שהשר הזדרז לפנות בבקשה לעיכוב ביצוע כבר למחרת היום בו ניתן פסק הדין תומכת אף היא בכך שברור היה שיש לקיים את פסק הדין בהקדם, ושאם השר חפץ שלא לקיימו הוא נדרש להחלטה שיפוטית שתעכב את הביצוע".

גדעוני מוסיף, כי אין לבן-גביר הסבר מניח את הדעת או הצדקה להימנעותו מהקידום, המצריך פעולה פשוטה של חתימה. "'בלא דיחוי' אין פירושו עיכוב של למעלה מחודש ימים", מדגיש גדעוני, אם כי העובדה שבפסק הדין לא ננקב מועד - עשויה למנוע בשלב זה הליכי ביזיון. "ם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהשר אינו פועל למלא אחר פסק הדין באופן שגורר שיהוי נוסף שאינו עולה בקנה אחד עם הקביעות שבפסק הדין. ההתנהלות מעוררת קושי מיוחד בהינתן שמדובר בנושא משרה שלטונית, שר בממשלה, שעליו מוטלת 'עחובה כפולה ומכופלת' למלא אחר החלטות שיפוטיות". בן-גביר חויב בתשלום הוצאות בסך 2,500 שקל.

פסק הדין: חשש לשיקולים זרים

בפסק הדין בעתירה אמר גדעוני, כי אכן לשר יש סמכות בנושא המינויים במשטרה. "אלא שסמכות רחבה זו בתחום המינויים מעלה - כפי שנפסק לא אחת - חשש להשפעה פוליטית על עבודת המשטרה ולחדירת שיקולים פוליטיים לתחומי פעילותה השונים תוך פגיעה בעיקרון החשוב של עצמאות המשטרה". לכן קבע בג"ץ, כי ככלל על השר לקבל את המלצות מפכ"ל המשטרה ביחס לקידום קציני משטרה וכי דחיית מועמד של המפכ"ל מחייבת נימוקים כבדי משקל. 

• שני ההורים הפרו את הסדר הראייה: מי ישלם את המחיר?
• דנקנר מודה שאינו יכול לפרוע את חובותיו אך מתנגד לחדלות פרעון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים

גדעוני הדגיש: "עצמאות המשטרה בכלל, ועצמאות אגף החקירות במשטרה בפרט, הן נדבך חיוני לשמירה על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק. בית המשפט העליון עמד לא אחת על חשיבותו של עיקרון עצמאות המשטרה ועל כך שחדירת שיקולים פוליטיים לפעילות המשטרה עלולה להיות הרת אסון".

סירובו של בן-גביר מגיע לחוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבות, פסק גדעוני. "עמדתו של השר מנוגדת באורח קוטבי לעמדת גורמי המקצוע במשטרה וזאת בלא כל בסיס. השר - הלכה למעשה - מתעלם מעמדת גורמי המקצוע. הוא אינו נדרש אליה או מתייחס אליה באורח ממשי. הוא אינו מתמודד עימה לגופם של דברים, להוציא הדרישה שלא הונחה לה תשתית של ממש, לבחינת הדברים פעם נוספת בספ"כ. הדבר מקים קושי משמעותי".

גדעוני קבע: "בנסיבות העניין יש בכל מה שהובא לפני בית המשפט משום צֶבֶר של אינדיקציות שדי בו כדי ליצור ספק מהותי וממשי הנסמך על חשד סביר וממשי לכך שביסוד ההימנעות מקידומה של העותרת בדרגה עומדים שיקולים זרים ובלתי ענייניים נוכח מעורבותה בחקירות ראש הממשלה ויועציו. עמדנו לעיל על החשיבות של שמירת עצמאות המשטרה ועצמאות גורמי החקירה. החלטה ביחס לקידום קצין משטרה הנגועה בפגמים והמעלה חשש לשיקולים זרים עלולה לפגוע בעצמאות המשטרה ולהרתיע את חוקריה בכלל ואת אלה האמונים על חקירות אנשי ציבור בפרט".