מיליארדר קנדי נכנס לאקונומיסט: סטיבן סמית רוכש 27% ומחליף בעלים ותיקים

סטיבן סמית, מיליארדר קנדי מנכ"ל ומקים חברת האחזקות סמית פיננשל קורפ, חתם על הסכם לרכישת 26.9% ממניות קבוצת אקונומיסט, המוציאה לאור את המגזין היוקרתי The Economist. מדובר ברכישת נתח מיעוט, ללא זכויות שליטה תפעולית, אך עם השפעה פוטנציאלית על מבנה ההון של אחת מקבוצות המדיה הגלובליות הבולטות בעולם. 

המוכרים הם לין פורסטר דה רוטשילד, בני משפחתה והקרן המשפחתית, מה שהופך את העסקה להחלפת ידיים בין בעלי מניות קיימים, ללא הזרמת כסף חדש לחברה. המחיר לא פורסם, מה שמותיר שאלות על שווי הנתח והאם היא כוללת פרמיה על מניות פרטיות שאינן נסחרות בבורסה. העסקה תלויה בתנאי סגירה סטנדרטיים כמו אישורים רגולטוריים והשלמת מסמכים. בהודעה הרשמית הדגישו הצדדים כי העצמאות המערכתית תישמר והפעילות לא תשתנה. עם זאת, שוק המדיה יודע ששינויים בבעלות יכולים להשפיע על האסטרטגיה והממשל התאגידי.

נתח מיעוט גדול עם כוח להשפעה עקיפה

26.9% מהווה נתח משמעותי במיוחד במבנה בעלות מפוזר שבו בעלי מניות אחרים מחזיקים חלקים קטנים יותר. בעל מניות בסדר גודל כזה יכול להשפיע על מינויי דירקטוריון, מדיניות חלוקת דיבידנדים והחלטות אסטרטגיות גדולות. לכן יש לכך השפעה אדירה בייחוד בגוף מדיה בסדר גודל כמו האקונומיסט שמתבסס על מוניטין, אמון הציבור ושואף לשמור על עצמאות עריכתית. הצהרות על עצמאות עריכתית נפוצות בעסקאות כאלה, אבל בפועל הן נבחנות דרך תקציבים, מינויים והתערבויות יומיומיות. סמית, שמגיע מעולם האחזקות הפרטיות, עשוי להביא גישה פיננסית יותר, גם אם לא שליטה מלאה.  

 סמית בונה תיק השקעות מגוון דרך סמית פיננשל, עם דגש על נכסים יציבים לטווח ארוך, ולכן השקעה באקונומיסט מתאימם לפרופיל הזה: מודל עסקי שמבוסס על מנויים דיגיטליים שצמח ב-10%-15% בשנים האחרונות, לצד הכנסות מפרסום ומוצרים נלווים כמו פודקאסטים, מגזין 1843 Magazine ואת Economist Intelligence Unit שמספקת ניתוחי שווקים לעסקים.

• לפי שווי של מיליארד דולר: משפחת רוטשילד תמכור את חלקה באקונומיסט
• 1.5 מיליארד גיוסים בחודש בבורסה; חשש בעולם מגל משטרים טוטליטרי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שינויים ומגמות בשוק המדיה

העסקה מגיעה ברגע שבו שוק המדיה עובר שינויים: ירידה בהכנסות פרסום מסורתי מול צמיחה במנויים פרימיום (ירידה של 20%-30% בהכנסות פרסום מודפס, אבל צמיחה של 15% בדיגיטל). אקונומיסט מצליחה להתבלט עם 2 מיליון מנויים משולמים, אבל מתמודדת עם תחרות מפלטפורמות כמו בלומברג, פייננשל טיימס ושירותי AI שמספקים מידע מהיר.

סמית כמשקיע פיננסי צפוי לתמוך בהשקעות בדיגיטל, הרחבת שווקים בארה"ב ובאסיה, ושיפור אפליקציות ואירועים וירטואליים, אך גם עשוי לדחוף ליותר יעילות שיכללו קיצוץ בעלויות, העלאת שולי רווח והחזרת רווחים לבעלים. המתח הזה קיים בכל גוף מדיה: בין השקעה בתוכן איכותי לבין לחץ תזרימי.

המוכרים ממשפחת דה רוטשילד, שהחזיקו בנתח ותיק, כנראה מחליפים דור או משנים סדרי עדיפויות, מה שמרמז על ביטחון בנכס, אך גם על פער מחירים שהוסכם במהירות. בשוק פרטי, עסקאות כאלה הן בדרך כלל נדירות בגלל חוסר נזילות, והעובדה שהיא יצאה לפועל מעידה על תמחור סביר.

• ברייט סמארט מזנקת 47% אחרי התקדמות בעסקה עם אנט
• מחירי האלומיניום עולים שוב על רקע השיבושים בשרשרת האספקה במפרץ
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סטארט-אפ ביטחוני ששווה 60 מיליארד דולר וההזמנה הגדולה מצבא...

מגמות רחבות יותר בשוק המדיה הפרטי

עסקאות דומות מראות מגמה של התכנסות למותגים חזקים. מיליארדרים מחפשים נכסים שמייצרים תדמית והשפעה לצד רווחים, כמו רכישות בפייננשל טיימס או בלומברג. אקונומיסט, עם שווי כולל מוערך ב-2-3 מיליארד דולר, נשארת אטרקטיבית בגלל נאמנות קהל והתאמה לעולם עסקי גלובלי.

בסופו של דבר, זו עסקה שמאותתת ביקוש לנכסי מדיה איכותיים בעולם משתנה. ההשלכות יתבררו בשנה-שנתיים הקרובות דרך דוחות כספיים, מינויים והתאמות אסטרטגיות. שוק המדיה ממשיך להתרכז סביב שחקנים שמצליחים לשלב תוכן עם טכנולוגיה, ואקונומיסט נמצאת בעמדה טובה להמשיך ככזו.