מחיר עלילות השווא הקשות נגד התובעת העירונית: 240,000 שקל

סטניסלאב גולובין יפצה ב-200,000 שקל את עו"ד נופר לייבמן, תובעת עירונית בעיריית רמת השרון, וישלם לה הוצאות בסך 40,000 שקל בשל מסע ממושך של עלילות שווא, לאחר שניהלה נגדו תיק בנושא חניה. כך קובע שופט בית משפט השלום בבת-ים, יאיר חסדיאל.

חסדיאל פותח את פסק הדין בציטוט מתוך כתביו של א"א פו: "לסיפור הזה, הדמיוני מאין כמוהו, ועם זאת פשוט מאין כמוהו, שאני עומד להעלותו על הכתב, איני מצפה אף איני מבקש שיאמינו". גולובין קיבל בשנת 2023 דוח על חניה ללא תשלום וביקש להישפט. לאחר שהתיק נקבע להוכחות הוא שלח תדפיסים של איזי פארק, ולייבמן החליטה לבטל את כתב האישום מחמת הספק.

"יש לי תואר אקדמי בפרובוקציה"

בעקבות זאת יצא גולובין ל"למסע בלתי ייאמן של הוצאת שם רע כלפי התובעת", בלשונו של חסדיאל, וטען שהיא שיקרה ביודעין בהליך נגדו. הוא ביקש מבית המשפט לעניינים מקומיים לפסוק לו פיצוי ולפטר את לייבמן; הגיש תביעה קטנה נגד עיריית רמת השרון; התלונן נגד לייבמן ללשכת עורכי הדין; ופנה לנציב הביקורת על הפרקליטות, מנחם פינקלשטיין. בכל ההליכים הללו נדחו טענותיו, ופינקלשטיין אף הוסיף: "הנציבות רואה בחומרה ניסיון להלך אימים על תובע שעושה את עבודתו לטובת הציבור. טענותיך כנגד עו"ד גוטמן-לייבמן נדחו על ידי כלל הגורמים שפנית אליהם בנושא, לרבות הנציבות, ויהיה זה רק הוגן אם תחדל ממעשיך האמורים".

גולובין לא חדל ואף הבהיר ללייבמן שהוא מתכוון להמשיך, כאשר כתב לה בדוא"ל: "יש לי תואר אקדמי בפרובוקציה. יש לי ניסיון של 18 שנה בפרובוקציה". הוא פתח דף בפייסבוק, מימן את קידומו והעלה אליו שורה של פרסומים דיבתיים נגד לייבמן. הוא שב והאשים אותה בשקר מכוון, איים ש"הדברים האלה בסוף יגיעו ויפגעו בילדים שלך", הבהיר לה שעליה להתפטר או להתנצל (או "לקנות אקדח ולירות בי") כדי שיחדל ממעשיו, שלח דברי דיבה בתפוצה רחבה לאנשי עיריית רמת השרון מראש העירייה ומטה ואף הכפיש את לייבמן בפנייה לאביה.

• השתמשו בתמונתה בלי רשות - הפיצוי היה מפתיע
• בעל מפעל ישראלי כינה עובדת פלסטינית "שרמוטה" וישלם 100 אלף שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גולובין טען להגנות של "אמת דיברתי" ותום לב, על פי חוק איסור לשון הרע, אך חסדיאל דוחה מכל וכל את טענותיו. "אמת אין כאן ואף לא דילמה של אמת... התובעת לא שיקרה בדבריה בבית המשפט לעניינים מקומיים, לא ביקשה להטעותו, ובוודאי שלא פעלה 'בכוונה כדי להרשיע אזרח חף מפשע'", הוא קובע. חסדיאל דחה את התביעה לגבי הפניות ללשכת עורכי הדין (משום שהיא לא צורפה לתביעה) ולפינקלשטיין (משום שהוא הגורם המוסמך לבדוק תלונות כאלה), וקיבל אותה לגבי יתר הפרסומים.

"ביחס לפרסומים ברשת החברתית – כאן עבר הנתבע את הגבול והפליג אל ארצות אסורות בתכלית. בית המשפט לעניינים מקומיים, בית המשפט המחוזי, בית המשפט לתביעות קטנות, ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, כולם, בהחלטותיהם, כשבים וכמתריעים בפניו – הרף ידך ממשוגות הגותך, מאותה כפיית שווא של המציאות, והוא מצדו ממשיך להלך בשרירות תודעתו ומוסיף ומתבשם בצדקתו הסובייקטיבית עד דלא ידע בין מותר לאסור, תוך שהוא מגביה עוד ועוד את המתרסים באותו שדה קרב עם התובעת שדימה בנפשו", אומר חסדיאל.

"כוח להשחית הנתון בהאידנא לכל אוחז מקלדת"

חסדיאל מצטט את דבריה של לייבמן על הפגיעה בה: " למרבה הצער, הטענות המכוערות שעלו באותו עמוד הגיעו גם להיות חלק מהליכי הגירושין עברתי באותם ימים ושימשו כ'ראיות' נגדי שם...  הפרסומים שעשה הנתבע עוררו הדים רבים בקרב בני משפחתי, חברי לעבודה ומכרי באשר הם ואני קיבלתי אין ספור פניות שמטרתן קבלת הסבר לנכתב ע"י הנתבע, בבחינת 'אין עשן בלי אש'...  יושרתי היא בבסיס יכולתי להמשיך לשמש בתפקידי ולפרנס את ילדי".

• עבודה בצל האזעקות: שאלות ותשובות ביחסים בין המעסיקים לעובדיהם
• קנה רכב ב-17.5 אלף שקל - וגילה תקלה של 23 אלף: מה קבע בית המשפט?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האחים חילקו ביניהם דירות - העירייה דרשה כסף

חסדיאל מסכם: "התובעת החזיקה בידיה כוח ציבורי מסוים כלפי הנתבע מעצם תפקידה. היא הייתה נכונה לאחריות ולמחיר הנכונים לה בשל כך והפעילה אותו ביחס לנתבע באופן מבוקר וענייני. באון [הכוח] שהפעיל הנתבע כלפיה, ללא גבול, ללא מידה וללא שיווי משקל, כוח להשחית הנתון בהאידנא לכל אוחז מקלדת ולכל משמיץ בקיר, קלע עצמו הנתבע לכלל אותם העושים בכוח ככל העולה על רוחם.

"...על הכוח הציבורי השיפוטי להלום את פועלו של הנתבע באותה 'קפדנות גאומטרית' שנדרשת לשם עשיית משפט וצדק - בדיני הנזיקין הכלליים על מנת להשיב מצב לקדמותו ובדיני לשון הרע על מנת להשיג את תכליותיו המרובדות של החוק. התוצאה היא אסון משפטי מוצדק כלפי הנתבע הנושא בגמול מעשיו, והכל בגלל דו"ח חניה קטן". את לייבמן ייצגה עו"ד טלי בן-סימון.