רשות המיסים עשויה לדרוש מיליארדים נוספים בעסקת Wiz - בשל הקניין הרוחני

האם רשות המיסים תדרוש עוד מיליארדי דולרים ממכירת Wiz, בנוסף לקרוב ל-2.7 מיליארד דולר שהיא צפויה לגבות מבעלי המניות בחברה? חשש שכזה בהחלט קיים - אומרת עו"ד ורו"ח רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת וראש מחלקת המיסים במשרד עמית-פולק-מטלון, בעקבות האקזיט הגדול ביותר בתולדות המדינה, בו רכשה גוגל ב-32 מיליארד דולר את החברה העוסקת בהגנת מחשוב ענן.

היבט המס של Wiz הוא ייחודי, משום שמדובר בחברה אמריקנית לה יש מרכז מו"פ בישראל, ושארבעת מייסדיה ובעלי המניות הגדולים בה (אסף רפפורט, עמי לוטבק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק) הם ישראלים. גם בכך שונה עסקה זו מרכישת Waze בידי גוגל: שם החברה הייתה ישראלית.

המייסדים לא יכלו לשלם פחות מ-30%

נתחיל במישור בעלי המניות. ארבעת המייסדים מחזיקים בכ-30% ממניות Wiz, כך שהתמורה שיקבלו תהיה כ-9.6 מיליארד דולר. בהנחה שאיש מהם אינו מחזיק ביותר מ-10% מהמניות, הם ישלמו מס רווחי הון של 25% ומס יסף של 5% - דהיינו 2.88 מיליארד דולר. עובדי החברה צפויים לקבל כ-2.5 מיליארד דולר, כ-20% מהם ישראלים והם צפויים לשלם שיעור מס רווח הון דומה שיכול להגיע לכ-150 מיליון דולר נוספים. המשקיעים הישראלים בקרנות המחזיקות בחברה יחויבו גם הם במס רווחי הון של 25% ומס יסף של 5%. ההערכה היא, שסכום המס הכולל בישראל יגיע ל-11-8 מיליארד שקל.

"המייסדים תושבי ישראל לא יוכלו לשלם מס נמוך מ-30% כל עוד הם תושבי ישראל", אומרת גוז-לביא. "אם אתה חי בישראל ומקים חברה זרה, מחזיק בה 100% ומנהל אותה מישראל ו/או מקבל בה הכנסות פאסיביות, עדיין על פי מבחני השליטה והניהול היא נחשבת לישראלית, או חברה נוכרית זרה שרואים את רווחיה כאילו חלוקה כדיבידנד לבעל מניותיה, בהתאמה. המהות הכלכלית הייתה גוברת על הרישום בחו"ל ואותו בעל מניות ישלם מס בישראל. מס של 25% לא נחשב למאוד גבוה בקנה מידה עולמי".

קיימת גם שאלה של שער חליפין

שתי שאלות משמעותיות בתחום המס עדיין מצפות למענה, ממשיכה גוז-לביא. החשובה שבהן היא האם ניתן לטעון שבמסגרת העסקה גוגל רכשה קניין רוחני, היוצא כעת מישראל לחברה זרה. הסיבה: Wiz היא כאמור חברה אמריקנית ומרכז המו"פ שלה בישראל. רשות המיסים יכולה תיאורטית לנסות לטעון, כי כעת יוצא המו"פ לארה"ב - לידי גוגל - ולכן צריך לשלם מס בישראל על מכירה זו.

חוזר של רשות המיסים שפורסם בנובמבר אשתקד קובע, כי חברות היי-טק ישראליות המוכרות קניין רוחני לחברות זרות, יכולות (בתוך 180 יום מסגירת העסקה), בתנאים מסוימים, לבקש לקבוע ש-85% מהתמורה, בכפוף להתאמות, תיחשב ככזו ששולמה בעד הקניין הרוחני. אם רשות המיסים תבקש להחיל כלל זה על עסקת Wiz, המשמעות היא שכ-27 מיליארד דולר ייחשבו כתשלום תמורת הקניין הרוחני, והיא תדרוש מס בהתאם בישראל בשיעור מס חברות.

"אם ייקבע שאכן בעסקה הזאת מכרו את הקניין הרוחני, אלה היקפים מטורפים", ממשיכה גוז-לביא. "רשות המיסים יכולה לפנות ל-Wiz ולומר: חברה יקרה, יצא מכאן נכס לבעלי המניות, נא לשלם בהתאם. גוגל תיכנס לתמונה וכנראה יערבו גם את רשות המיסים האמריקנית, שמן הסתם תטען שהקניין הרוחני ממילא שייך לחברה האמריקנית. אם תרחיש שכזה יתממש אי-אפשר לדעת כיצד זה ייגמר, כי מדובר באירוע חסר תקדים".

רחלי גוז-לביא (צילום: אייל טואג)

השאלה השנייה היא שער החליפין לפיו ישלמו הבעלים את המס. הם מקבלים את התמורה בדולרים, ואם היו צריכים להמיר בבת אחת 3 מיליארד דולר לשקלים כדי לשלם את המס - ההמרה הייתה עלולה להביא להתחזקות נוספת של המטבע המקומי. לכן, הסכימה רשות המיסים שהמס ישולם בדולרים. אבל לפי איזה שער?

העסקה עם גוגל נחתמה במארס 2025, והושלמה בשבוע שעבר - ובינתיים ירד שער הדולר בכ-19% לעומת השקל. ככלל, כאשר חברה נרכשת בדולרים והמס משולם בשקלים, תשלום המס נעשה לפי שער החליפין של המטבע ביום הקלוזינג ומשולם בשקלים. אבל כאן התשלום הוא בדולרים, ולכן מתנהל כעת דיון בין הצדדים לגבי השער שייקבע לתשלום המס.