ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות הביטוח הלאומי לשנת 2025: מה הוקפא ומה נשאר צמוד?

כמידי ינואר בכל שנה ושנה מפרסם הביטוח הלאומי את הקצבאות השונות המוצמדות למדדים שונים- חלקם למדד המחירים לצרכן וחלק לשכר הממוצע במשק; הקצבאות שעלו הכי פחות הן אלו של האזרחים הותיקים

חיים בן הקון | (5)

המוסד לביטוח לאומי פרסם את נתוני הקצבאות המעודכנים לשנת 2025, כמדי שנה בחודש ינואר. על אף הדיונים אודות גזירות ההקפאה במסגרת חוק התקציב וחוק הסדרים הנלווה אליו, כמעט כל גזרות ההקפאה הנוגעות לביטוח הלאומי בוטלו, זאת בעקבות לחץ שהופעל בדיוני הוועדות בכנסת.

חלק מהקצבאות צמודות למדד המחירים וחלק צמודות לשכר הממוצע במשק. קצבאות הנכות, שבכללן קצבאות נכות כללית, שירותים מיוחדים וקצבת ילד נכה הן הקצבאות היחידות המוצמדות לשכר הממוצע השנה. זאת לאור הרפורמה בנכות שעברה בשנת 2021, שהעלו את גובה הקצבאות. השכר הממוצע עלה בשיעור גבוה השנה של 6.2%


סכומי הביטוח הלאומי המעודכנים - נכים והורים לילדים נכים



הקצבה בגין אי כושר השתכרות ואי יכולת להשתכר עלתה ל-4,556 שקל, לעומת 4,291 שקל. 100% קצבת אי השתכרות מיועדת עבור מי שאינו מסוגל לעבוד בשום צורה ולמעשה איבד את יכולתו להתפרנס לחלוטין. בנוסף, יש לציין כי דרגת אי כושר הפחותה מ- 50% היא כזו שאינה מזכה את בעל הנכות בקבלת כל קצבה בשל אי כושר השתכרות.

אי כושר השתכרות יחד עם בן או בת זוג מזכה בקצבה של 6,024 שקל, לעומת 5,673 שקל.

גמלת ילד נכה עם 100% נכות תעלה ל-3,694 שקל, לעומת 3,479 שקל. גמלת ילד נכה משולמת על פי חוק לילדים מגיל 91 ימים (ולעתים מהלידה) עד גיל 18 שנים ו-3 חודשים, בהתאם לליקויים השונים ומידת התלות של הילדים בזולת.

גמלת ילד נכה המורדם ומונשם תעלה ל-10,421 שקל מ-9,813 שקל. הקצבה משולמת בתוספת לקצבת ילד נכה. יצויין כי ישנן רמות נכות הגבוהות מ-100% ומגיעות ל-235% נכות, הכל לפי תלות הילד בזולת. 235% נכות מבטא תלות מוחלטת בזולת (12 נקודות תלות במבחן התלות)


אזרחים ותיקים


קצבת אזרח ותיק ליחיד תעלה  ל-1,795 שקל מ-1,736 שקל. לבני 80 ומעלה תהיה תוספת של 101 שקל.

 ליחיד עם בן זוג שאינו מקבל קצבה זו, קצבת אזרח ותיק תעלה ל-2,697 שקל מ-2,609 שקל, עלייה של 88 שקל בלבד.

 קצבת שארים, אלמן, אלמנה ויתום של תושב ישראל שהיה מבוטח ושילם ביטוח לאומי כחוק, יעלו גם הם באופן יחסי בסכומים של עשרות שקלים.

גמלת סיעוד יכולה להינתן בכסף אך גם בשירותים רפואיים שונים כגון מטפלים סיעודיים, שירותי כביסה, לחצני מצוקה ועוד. אדם סיעודי ברמה 1 (המצב הרפואי הסיעודי הקל יותר באופן יחסי), שמקבל קצבה מלאה בכסף יקבל 1,475 שקל וברמה 6 (המצב הרפואי הקשה ביותר באופן יחסי) יקבל 6,437 שקל.

 אדם סיעודי שיקבל חצי מהקצבה בכסף (והחצי השני בשירותים רפואיים) יקבל ברמה 1 – 738 שקל והשאר בשירותים, וברמה 6 יקבל 3,218 שקל והיתר בשירותים.

קיראו עוד ב"בארץ"

קצבאות ילדים וחיסכון לכל ילד



 על פי חוק ההסדרים לשנת 2025 הקצבאות צפויות להיות מוקפאות, אך עד כה החוק עוד לא עבר ועל כן ביטוח לאומי פרסם נתונים כרגיל. אם החוק יעבור, הקצבאות יישארו כפי שהיו בשנת 2024 וינועו בין 169 שקל לילד הראשון ועבור הילד הרביעי – 214 שקל . אם יוחלט לא להקפיא את קצבאות הילדים לשנת 2025 סכומם יהיה 175 שקל עבור ילד ראשון ו- 221 שקל עבור ילד רביעי. יצוין, כי מהילד החמישי ואילך הסכום יורד לגובה הקצבה כפי שמקבלים עבור הילד הראשון.

מענק לידה עולה גם הוא בהסתמך על המדד ולא בהתאם לשכר הממוצע ומענק לידה עבור הילד הראשון יעלה ל-2,054 שקל  מ-1,986 , עלייה של 68 שקל. מענק הלידה עבור ילד שני יעלה  ל-924 שקל מ-894 שקל , עלייה של 30 שקל. עבור ילד שלישי ואילך הקצבה תעלה ל-616 שקל  מ-596 שקל , עלייה של 20 שקל בלבד.

מענק ליולדת עבור תאומים יעלה ב-338 שקל ומ-9,930 שקל בשנת 2024, הקצבה תעלה ל- 10,268 שקל בשנת 2025.

קצבת הבטחת הכנסה


 עד גיל 55 קצבת הבטחת הכנסה עולה בין 67 שקל ל-130 שקל בהתאם למצב המשפחתי. מגיל 55 ועד גיל פרישה הסכומים אומנם גבוהים יותר אך העלייה נעה בין 83 שקל ל-170 שקל בהתאם למצב וההרכב המשפחתי. יובהר, כי הביטוח הלאומי לא קובע את גובה הקצבאות אלא הכנסת. העדכון מתפרסם בכל שנה בהתאם לחקיקה שקובעת איזו קצבה מוצמדת לאיזה מדד - השכר הממוצע או מדד המחירים לצרכן.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    isi 11/01/2025 12:03
    הגב לתגובה זו
    למה לחברי הכנסת הנבחרת עי העם לא חלים אותם התנאים....
  • 1.
    שלוימה 10/01/2025 00:51
    הגב לתגובה זו
    הפרזיטים לומדים תורה
  • לימוד תורה אין שכר בצידו להבדיל מנושאי לימוד אחרים שכן מייצרים משרות ושכר (ל"ת)
    אלי 12/01/2025 09:40
    הגב לתגובה זו
  • ןןןן 10/01/2025 16:13
    הגב לתגובה זו
    0
  • מנדלה 10/01/2025 11:20
    הגב לתגובה זו
    רטרואקטיבי מאז שנולדו והיוון קדימה עד גיל 99
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".