החרגה בפוליסה לביטוח רכב כבד (תמונת AI)
החרגה בפוליסה לביטוח רכב כבד (תמונת AI)

אושרה בקשה לייצוגית ב-63 מיליון שקל נגד מנורה על נזקי רכב

דוד מאיר טען שהחברה החריגה ירידת ערך לכלי רכב כבדים מן הפוליסה -בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון. המחוזי: את טענות מנורה יש לברר בהליך העיקרי


איתמר לוין |

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, יעל מושקוביץ, אישרה הגשת תביעה ייצוגית ב-63 נגד חברת מנורה-מבטחים, בטענה שאינה מפצה מלוא הנזק לכלי רכב כבדים (מעל 3.5 טון) בתאונות דרכים. השאלה שבמחלוקת היא חובתה של החברה לפצות על ירידת ערך, אשר הוחרגה בפוליסה.

רכבו של דוד מאיר נפגע בתאונה בשנת 2017, הוא טען לנזק של 51,000 שקל (מתוכם 17,000 שקל ירידת ערך), אך מנורה אישרה 43,000 שקל בלבד (מתוכם 14,000 שקל בגין ירידת ערך, אותם לא שילמה). בפוליסה אותה רכש מהיר, הוחרג בין היתר "נזק תוצאתי, לרבות ירידת מחיר הרכב המבוטח בשוק, הנובעת מטעמים מסחריים בלבד, ושאינם קשורים לאי תיקון מלא של הרכב".

מאיר טען, כי החרגה זו נוגדת את פסיקת בית המשפט העליון משנת 1994 (הלכת מוריאנו), ולפיה ירידת ערך הרכב היא נזק מוחשי ולא תוצאתי, ולכן הוא מכוסה. מנורה טענה, כי אין מקום להרחבה משפטית של גבולות הפוליסה, מדובר בפוליסה שאינה זו התקנית וכי מאיר מבקש לקבל כיסוי תמורתו לא שילם.

האם ההלכה נוגעת רק לפוליסה התקנית

מושקוביץ אומרת, כי נראה לכאורה שטענתו של מאיר הולמת את הלכה מוריאנו. בשלב זה לא ניתן לקבל את גישתה של מנורה, ולפיה ההלכה נגעה רק לפוליסה התקנית ולא לחוזה מסחרי פרטני כמו הפוליסה שרכש מאיר. עוד היא אומרת, כי כרגע לא הוכיחה מנורה שהמפקח על הביטוח אישר את נוסח הפוליסה שלה והיא תוכל לעשות זאת בהליך העיקרי.

מושקוביץ מזכירה תביעה דומה נגד מגדל שהסתיימה אשתקד בפשרה, ובה הייתה עמדת היועצת המשפטית לממשלה שמדובר בתביעה איתנה שטובים הסיכויים שתתקבל. באותו מקרה אמר בית המשפט המחוזי מרכז, כי עילת התביעה הייתה חזקה וכי היה סיכוי של ממש שהיא הייתה מתקבלת. דברים דומים נאמרו בהליכים קודמים.

לדברי מושקוביץ, "אני סבורה כי יש לאשר את ניהולה של בקשת האישור בטענה לפיה, נוכח לשון הוראת סעיף  56לחוק חוזה הביטוח בשילוב עם הוראת סעיף  64לחוק חוזה הביטוח, יש לבחון את חוקיות החרגתה של ירידת הערך בפוליסה מושא בקשת האישור. מטבע הדברים, בשלב ניהול ההליך, תוכל המשיבה להביא את מלוא טענותיה המשפטיות והעובדתיות, ובכללן ראיות נוספות בדבר נסיבות מתן האישור שעל פי הטענה ניתן על ידי הרגולטור".

מושקוביץ מוסיפה: "הטענה לפיה חברת הביטוח חישובה את הנתונים האקטואריים בהתאם לפרשנותה את הפוליסה, יפה לכל מחלוקת בין חברת הביטוח לבין המבוטח בנוגע לפרשנות הפוליסה, ולכאורה, קבלת הטענה, תביא לכך שלעולם לא תתקבל פרשנות המבוטח. מכל מקום, אין בטענה זו בכדי לשלול, לצורך שלב זה של בקשת האישור את טענת המבקש".

קיראו עוד ב"משפט"

האם קיימת ירידת ערך טכנית

מאיר טען לחילופין, כי ההחרגה אינה חלה על ירידת ערך טכנית - זו שהיא על הנייר ולא בפועל במצב הרכב; מנורה טענה שלא קיימת ירידת ערך שכזאת. הצדדים לא היו חלוקים על כך ששמאים אינם מפרידים בין ירידת ערך מסחרית לירידת ערך טכנית, ומושקוביץ אומרת שמדובר בשאלה שמאית מורכבת, ושלב אישור הבקשה אינו המתאים לברר אותה.

"לאור העמימות הלשונית בסעיף ההחרגה ומעמד המשיבה כמנסחת החוזה, סבורני, כי לצורך שלב זה הונחה תשתית ראייתית ומשפטית מספקת וכי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות תוכרענה לטובת חברי הקבוצה אף ביחס לטיעון החלופי המוצע", קובעת מושקוביץ.

מנורה חויבה בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. את מאיר ייצגו עוה"ד שירה בלום-וולף ועמית בן-ארויה, ואת מנורה - עו"ד דני כביר.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה