300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית בתעשייה: מענקים חדשים בדרך למפעלים
המהלך נועד לסייע למפעלים להתמודד עם כניסתו של מס הפחמן - אך גם להפוך את ההתייעלות להזדמנות כלכלית שתשפר תחרותיות ותקטין עלויות.
איכות סביבה המדינה מרחיבה את המאבק בפליטות, והפעם דרך קו הייצור: משרדי האוצר, הכלכלה, האנרגיה והגנת הסביבה משיקים מחדש את מסלול הסיוע להתייעלות אנרגטית בתעשייה, עם תקציב כולל של 300 מיליון שקל לשלוש שנים. המהלך נועד לסייע למפעלים להתמודד עם כניסתו של מס הפחמן - אך גם להפוך את ההתייעלות להזדמנות כלכלית שתשפר תחרותיות ותקטין עלויות.
המסלול, שמופעל על ידי הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה, מהווה חלק מיישום החלטת הממשלה בנושא מס פחמן משנת 2024. לצד הפחתת פליטות גזי חממה, הדגש הוא על יצירת מנגנון תמיכה שמאפשר לתעשייה להיערך לשינוי - ולא להיפגע ממנו. היקף הסיוע יעמוד על עד 50%-25% מההשקעה בפרויקטים, עם תקרת מענק של עד 3.5 מיליון שקל לפרויקט. מדובר בתמריץ משמעותי עבור מפעלים לשדרג מערכות, להחליף ציוד מיושן ולעבור לשימוש באנרגיות נקיות ויעילות יותר.
הרחבת הזכאות: יותר ענפים נכנסים למשחק
במסגרת הקול הקורא החדש, המדינה מרחיבה את רשימת הענפים הזכאים למענקים. לראשונה יוכלו להגיש בקשות גם בתי קירור, מכבסות תעשייתיות, שירותי קייטרינג מוסדיים, מתקני טיפול בפסולת וענפי כרייה וחציבה. המשמעות: יותר מגזרים עתירי אנרגיה ופליטות יוכלו להשתלב במהלך ולהפחית עלויות תפעוליות. בנוסף, עודכנו דרישות הסף לשימוש בקררים (HFCs), כך שהתמיכה תינתן רק למערכות המבוססות על טכנולוגיות בעלות פוטנציאל התחממות נמוך – בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים ולמגבלות פרוטוקול מונטריאול.
פחות חסמים, יותר השקעות
אחד השינויים המשמעותיים הוא הקלה בדרישות לפרויקטים של הסבת דלקים. פרויקטים שמחליפים מזוט, גפ"מ או דלקים מזהמים אחרים בחשמל, מימן או גז טבעי דחוס - לא יידרשו לעמוד עוד בסף מינימלי של עלות להפחתת פליטות. בכך המדינה מאותתת שהיא מעדיפה מהלכים רחבי היקף, גם אם העלות הראשונית גבוהה יותר, כל עוד התוצאה היא הפחתה משמעותית בזיהום. שני מסלולי תמיכה מרכזיים התוכנית כוללת שני מסלולים עיקריים:
מסלול א': התייעלות בצריכת דלקים או הסבתם לחשמל, מימן או גז טבעי
מסלול ב': התייעלות בצריכת חשמל, כולל החלפת ציוד והטמעת טכנולוגיות חיסכון שני המסלולים יחד נועדו לייצר שינוי עומק בתשתיות האנרגיה של התעשייה המקומית.
דוגמאות מהשטח: מה כבר עובד במסגרת המחזור הקודם של התוכנית, אושרו מספר פרויקטים שממחישים את הפוטנציאל: מעדני יחיעם - מעבר ממזוט למערכות מבוססות משאבות חום והשבת חום דגת הארץ (קיבוץ ניר דוד) - שדרוג מערכות קירור לטכנולוגיה מתקדמת עם קרר בעל השפעה סביבתית נמוכה סלטי שמיר - הסבת דודי קיטור מגפ"מ לחשמל, בשיתוף חברת ESCO פרויקטים אלה לא רק מפחיתים פליטות, אלא גם משפרים יעילות תפעולית ומקטינים עלויות אנרגיה לאורך זמן.
יעד סביבתי עם היגיון כלכלי
המסר המרכזי של הממשלה ברור: התייעלות אנרגטית אינה רק יעד סביבתי אלא גם מנוע כלכלי. מענקי המדינה נועדו להפוך השקעות שבעבר נחשבו יקרות או מורכבות – לכדאיות בטווח הקצר והארוך.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ציין כי המענקים "יאפשרו למפעלים לפתוח פער טכנולוגי ולהיות מתקדמים יותר מהמתחרים בעולם", בעוד השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הדגישה כי מדובר במהלך שמחבר בין צמצום זיהום לחיזוק התעשייה.
הדד-ליין מתקרב - המפעלים יוכלו להגיש בקשות עד 25 במאי 2026. ההערכה היא כי הביקוש למסלול יהיה גבוה, במיוחד על רקע הלחצים הרגולטוריים והעלייה בעלויות האנרגיה.
