טראמפ נואם
טראמפ נואם

השיחות עם איראן בפקיסטן קורסות עוד לפני ההמראה: טראמפ מבטל את שליחיו

המסר של טראמפ: "אם הם רוצים לדבר - שיתקשרו ישירות"

ענת גלעד | (2)

המאמץ הדיפלומטי לחדש את המגעים בין וושינגטון לטהראן מתפרק במהירות. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י נחת באיסלאמבאד, נפגש עם ראש הממשלה שהבאז שריף, שר החוץ איסהאק דאר ומפקד הצבא, אבל עזב את פקיסטן לפני שהמשלחת האמריקאית בכלל יצאה לדרך. זמן קצר אחר כך הודיע דונלד טראמפ כי הוא מבטל את הנסיעה של סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר.

הניסוח של טראמפ היה חד וישיר: אין טעם לבזבז זמן על עוד נסיעות, יש יותר מדי עבודה על השולחן. הוא הוסיף מסר ברור לטהראן - אם רוצים לדבר, שיתקשרו ישירות. במילים אחרות, וושינגטון לא רודפת אחרי מפגשים. היא מעדיפה שהשיחה תתנהל בתנאים שלה, בלי תיווך ארוך ובלי טקסים מיותרים.

פקיסטן אמורה הייתה לשמש גשר נוח בין הצדדים, אבל בפועל הפכה לתחנה ריקה. עראקצ'י הגיע, קיים פגישות עם ההנהגה המקומית, העביר את עמדת טהראן - ויצא. המשלחת האמריקאית לא הספיקה להמריא. זה לא היה כישלון לוגיסטי בלבד. זה היה סימן ברור לפערים העמוקים שנותרו בין הצדדים. איראן שומרת על מראית עין של פתיחות, אבל בפועל לא מתחייבת למפגש ישיר. טראמפ, מצדו, סוגר את הדלת בפומבי ומשאיר את הכדור אצל טהראן.

להרחבה: המו"מ חוזר לפקיסטן, אבל טראמפ מהדק במקביל את המצור על הנפט האיראני

עם זאת, טראמפ לא נועל את כל האפשרויות. הוא לא אומר שהשיחות נגמרו סופית. הוא אומר שמספיק עם הסבבים הארוכים. אם יש רצון אמיתי, הדרך הישירה פתוחה. זה דפוס מוכר אצלו – לחץ חזק מצד אחד, אבל השארת ערוץ ישיר פתוח מצד שני. בינתיים, התוצאה בשטח היא כישלון של המסלול שתוכנן.

במקביל, גם בגזרת לבנון נרשמת הסלמה. בתקשורת הלבנונית מדווחים על גל תקיפות ישראליות נרחב, בעוד שבצה"ל מציינים שהמטרות הן משגרי רקטות ומחבלי חיזבאללה. זה קורה למרות שהפסקת האש בין ישראל ללבנון הוארכה לאחרונה בשלושה שבועות בהודעת טראמפ עצמו. ההצהרות על יציבות לא מתיישבות לגמרי עם מה שקורה בשטח. חיזבאללה, שנתמך על ידי איראן, ממשיך להפר את ההבנות, וישראל מגיבה באופן ממוקד.


כל החזיתות האלה קשורות זו לזו. השיחות עם איראן לא מתנהלות בחלל ריק. הן קשורות ישירות למצב במצר הורמוז, ליצוא הנפט, לחסימות הימיות וליכולת של טהראן להפעיל לחץ דרך שלוחותיה – כולל חיזבאללה בלבנון. כשהשטח מתחיל לזוז גם בים וגם בצפון, קשה לבנות אמון. קשה עוד יותר להחזיר את המו"מ למסלול יציב.

קיראו עוד ב"גלובל"

הקריסה המהירה של הניסיון בפקיסטן ממחישה את המציאות הנוכחית. אין כאן תהליך מסודר שמתקדם צעד אחר צעד. יש גישושים לא יציבים, לחץ הדדי ופערים גדולים שקשה לגשר עליהם בזמן קצר. טראמפ בוחר קו קשיח יותר – פחות סבלנות לטקסים דיפלומטיים ויותר דרישה לתוצאות מהירות.


בשורה התחתונה, הניסיון להחזיר את וושינגטון וטהראן לשולחן דרך פקיסטן נגמר עוד לפני שהתחיל. עראקצ'י עזב, טראמפ ביטל את הנסיעה, והמסר מוושינגטון ברור: פחות נסיעות, יותר עבודה ישירה. במקביל, ההסלמה בלבנון מזכירה שהפסקות האש שבריריות והחזיתות האזוריות עדיין רחוקות מרגיעה. במקום פריצת דרך, האזור מקבל עוד הוכחה שהדרך להסדרה ארוכה ומלאת מכשולים.



הוספת תגובה
2 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בא 25/04/2026 22:47
    הגב לתגובה זו
    בקרוב
  • 1.
    עוז 25/04/2026 20:41
    הגב לתגובה זו
    מתי שהוא