"אתה מקבל מתנה וזהו, לא חוזר לפה יותר"

יהלום מעיפה מבט אל השעון בקיר מולה, שעודנו בשעון חורף; המעבר לשעון קיץ היה בזמן המלחמה, ומעירה: "ביקשתי מירון לכוון את השעון". בא כוח החייב: "אני יכול לסדר". יהלום: "לא, לא. אם תעלה על הספסל וחלילה יקרה משהו, זה עלי. יש איש תחזוקה שזה התפקיד שלו, בטח עושים ביחד לכל הבניין".

יהלום יוצאת עד לדיון הבא, וכעת מתנהל באולם מו"מ מפורט בין החייב, בא כוחו, הנאמן ובאת כוח הממונה. ברגע מסוים נראה שאין לו תוחלת ובאת כוח הממונה אומרת שצריך לפנות ליהלום. אבל לבסוף מושגות הסכמות המוכתבות לקלדנית - בהיעדרה של יהלום. אך כאשר יהלום חוזרת, מתברר שהקלדנית העבירה לה את המידע: "כשאני עשיתי את החשבון על השקל, הגעתי ל-85,000 שקל, אז 80,000 שקל זה סביר, בסדר גמור, אני מאשרת. שימו לב שהילדים יהיו בני תשע, צהרונים, זו התקופה".

יהלום ממשיכה: "אנחנו נתקדם, כי התעכבתם ואנחנו בפיגורים. [בתיק] רומי לא נראה לי שצריך לדבר, כי תביעות החוב שאושרו הן רק 85,000 שקל, אז הוא ישלם הכל ושיעשה מה שהוא רוצה". אבל מתברר שיש בעיה: עיריית ירושלים תובעת חוב ארנונה ואין בתיק אישור מסירה המלמד שהיא יודעת על ההליך.

• תביעה ב-50 מיליון שקל על התנהלותו של יזם ההיי-טק רן פוליאקין
• אילן שילוח יוכל לעיין בתיק על בוררות בין מיכאל מירילשוילי לאחיו
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• החברה כבר לא פעילה - הבעלים ישלם 3.1 מיליון ש' מכיסו

"יש לאדוני אישור מסירה לעיריית ירושלים?", שואלת יהלום את בא כוח החייב. "תציג לי רק את האסמכתא". - אין לו. "אז תמציא את זה לנאמן. זה משהו מהשבוע האחרון או לפני כמה חודשים? עכשיו יש הארכת מועדים [בגלל המלחמה]. כמה החוב המדווח לעיריית ירושלים? אני לא מצליחה לראות את הדוח, שינו לי משהו בתצוגה ואני לא רואה את הצרופות.

"קודם כל אני רוצה לשבח את היחיד שהוא עובד וממצה את כושר השתכרותו, לפחות הוא משתכר היטב. ראיתי שאשתו נכה; הוא לא זכאי להנחה בארנונה? למה אתם לא מנהלים הליך מול העירייה על הנחה בארנונה?" יהלום פונה לחייב: "למה אתם לא הולכים לעירייה לבקש הנחה? לנכים יש הנחה. לשנת 2026 הגשתם בקשה להנחה? כמה אתה משלם? 80% הנחה, נכון? אתה לא יוצר חובות חדשים, זה כבר טוב. ההכרה בנכות של אשתך היא אחורה?"

יהלום חוזרת אל עורכי הדין: "אז בואו נעשה את התוכנית, בואו נעבוד מסודר. 36 חודשים לא יהיה, כי זה הליך שני, זה יהיה יותר. אם צריך 48 חודשים או 50 זה לא issue, אלא מה יהיה התשלום. אם העירייה לא הגישה תביעת חוב, זה יותר מ-100% [החזר] וזה ודאי לא יהיה.

"בואו נהיה פרקטיים. שיתחיל לשלם 2,000 שקל בחודש, ואם תוך חודשיים העירייה לא תגיש תביעת חוב, נישאר עם אותם 80,000 שקל. רציתי להגיע למספר חודשים ולהסדר חודשי שהוא יעמוד בו. הוא אומר ש-2,650 שקל זה גבוה".

כעת מתברר שהחייב פוטר. יהלום: "אפשר שבשלושת החודשים הקרובים הוא ישלם פחות, ניתן לו תקופה למצוא עבודה והוא ישלים בסוף התקופה. אין סיבה שלא תמצא עבודה". החייב: "אולי לא". יהלום: "בטוח שכן". היא חוזרת לצדדים: "מה אתם מציעים? איך אנחנו מתקדמים?" הנאמן מציע 50 תשלומים של 2,000 שקל כל אחד. יהלום: "אני לא יכולה פחות מזה, כי זה הליך שני. הוא לא ישלם יותר מ-100% בכל מקרה. נתחיל מהנחה שתוגש תביעת חוב [בידי העירייה]. אם לא תוגש - מה טוב, נקצר את התקופה".

היא פונה לחייב: "תחפש עבודה. אם לא תמצא, תפנה לנאמן. פסק הדין שאנחנו נותנים עכשיו הוא לא סופי. יש שינויים - נולד ילד, יש ירושה, מתגרשים ויש מזונות. יש לממונה סמכות לשנות את ההליך. אני תמיד אומרת: לא לנתק קשר עם ההליך, אלא לפנות לנאמן ולממונה, ואם לא מצליח - לבית המשפט. אני לא רוצה לשמוע סתם שלא מצאת עבודה, אלא לאן הלכת, איפה התראיינת. אני רוצה לראות התגייסות".