הנפגע הלא צפוי של המלחמה באיראן: מחירי הפיסטוק בשיא של שנים

מחירי הפיסטוק בעולם רשמו בחודשים האחרונים עלייה חדה, על רקע שילוב של שיבושים לוגיסטיים והתחזקות הביקוש. ההתפתחויות האחרונות במזרח התיכון, ובעיקר העימות סביב איראן, הוסיפו שכבת סיכון נוספת לשוק שכבר היה מתוח עוד קודם לכן.

איראן מהווה שחקן מרכזי בענף הפיסטוקים העולמי, עם נתח משמעותי מהייצור ומהיצוא. לפי הנתונים, חלקה בייצור העולמי עומד על כ־20%, ובשנים מסוימות אף מגיעה ל־25%–30% מהיצוא הגלובלי. לכן, כל פגיעה ביכולת שלה לשנע סחורה לשווקים הבינלאומיים משפיעה באופן ישיר על מחירים וזמינות. העימות באזור פוגע בנתיבי השינוע המרכזיים, במיוחד סביב מיצרי הורמוז ונמלי היצוא של איראן. חברות ספנות בינלאומיות החלו לבטל הפלגות או לשנות מסלולים, מה שמוביל לעיכובים בשרשרת האספקה ולהתייקרות בעלויות ההובלה.

גם לאחר הפסקות אש זמניות, חוסר היציבות נמשך, כאשר חסימות ימיתיות והגבלות תנועה עדיין משפיעות על היקף המסחר. עבור שוק הפיסטוקים, התלות בנתיבים אלו גבוהה במיוחד, שכן חלק גדול מהסחורה עובר דרך מדינות מעבר באזור.

ההיצע היה נמוך עוד לפני המלחמה

עוד לפני ההסלמה הביטחונית, צד ההיצע כבר הראה סימני חולשה. יבולים בשנת 2025 בארה"ב, טורקיה ואיראן היו נמוכים מהצפוי, מה שצמצם את המלאים הזמינים בשוק הבינלאומי. במקרה האיראני, תנאי בצורת פגעו ישירות בתפוקה החקלאית, והקטינו את היקף היבול. לכך נוספו מגבלות מבניות, כולל סנקציות כלכליות ואתגרים פנימיים, שהקשו על יצואנים לפעול בצורה רציפה ויעילה.

הקשיים לא הסתכמו רק בייצור ובהובלה. יצואנים מדווחים כי השבתות אינטרנט תקופתיות בתוך איראן פגעו ביכולת לנהל תקשורת שוטפת עם לקוחות בינלאומיים, דבר שהאט את קצב העסקאות והוסיף חוסר ודאות. המלחמה עצמה לא יצרה את הבעיות הללו, אלא החמירה אותן. גורמים בענף מציינים כי מדובר בהצטברות של לחצים - לוגיסטיים, חקלאיים ופוליטיים - שמגבילים יחד את היצע הסחורה.

הביקוש לפיסטוקים בעלייה

במקביל לצמצום ההיצע, הביקוש לפיסטוקים נמצא במגמת עלייה. בשנים האחרונות נרשמה עלייה בצריכת מוצרים מבוססי פיסטוק, כולל ממרחים, גלידות וקינוחים שונים. אחד הגורמים לביקוש הוא טרנד גלובלי של מוצרי שוקולד ממולאים בקרם פיסטוק, שצבר פופולריות ברשתות החברתיות מאז 2023. מגמה זו הרחיבה את השימוש בפיסטוק כחומר גלם בתעשיית המזון.

השילוב בין ביקוש חזק להיצע מוגבל דחף את המחירים כלפי מעלה. לפי נתוני שוק, המחיר הגיע לכ־4.57 דולר לפאונד, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2018. גם בצד היצוא, נרשמו שיבושים משמעותיים. נמל בנדר עבאס, אחד מצירי היצוא המרכזיים של איראן, נפגע מהמצב הביטחוני, מה שהוביל לירידה ביעילות השינוע דרך הים.

כחלופה, יצואנים פונים לנתיבים יבשתיים. משלוחים להודו, למשל, עוברים דרך נמל מרסין בטורקיה ותעלת סואץ, מסלול ארוך ויקר יותר. משלוחים לסין נעשים לעיתים באמצעות רכבת, אך גם כאן מדובר בתהליך מורכב. המעבר לנתיבים חלופיים מתבטא בעלויות גבוהות יותר ובזמני אספקה ארוכים יותר, מה שמקשה על הספקים לעמוד בדרישות השוק. לפי נתונים עדכניים, היקף היצוא האיראני ירד בכ־30% בחודשים האחרונים לעומת התקופה המקבילה.

בשל המחסור, קונים בינלאומיים מנסים להגדיל רכישות ממדינות אחרות, בעיקר מארה"ב, שמחזיקה בכ־40% מהייצור העולמי. עם זאת, גם שם המלאים מוגבלים בעקבות יבול חלש. בנוסף, יש הבדלים באיכות המוצר בין המדינות. פיסטוקים מאיראן נחשבים לעשירים יותר בשמן, תכונה שמשפיעה על הטעם ועל השימושים בתעשיית המזון, במיוחד במוצרים אפויים.

יצרנים בתחום המזון מציינים כי המעבר לספקים אחרים אינו פשוט. במקרים מסוימים, החלפת מקור הפיסטוקים פוגעת בתוצאה הסופית של המוצר, ולכן אינה מהווה פתרון מלא. כל עוד חוסר היציבות באזור נמשך והבעיות הלוגיסטיות לא נפתרות, השוק צפוי להישאר תנודתי. היכולת של איראן לחזור ליצוא בהיקפים רגילים תהיה גורם מרכזי בקביעת כיוון המחירים בעתיד.