תכנון בנייה
צילום: FREEPIK
חוק ההסדרים

התוכנית הקודמת כשלה - האם הפעם תהיה בשורה בלימודי ההנדסאים?

התוכנית משנת 2018 הגידרה יעד של 15 אלף הנדסאים או טכנאים מוסמכים בכל שנה. בפועל - יש רק 10 אלף כל שנה וללא שיפור לאורך השנים הללו. מה יהיה בחוק ההסדרים הקרוב והאם זה עשוי לסייע לפריפריה? 
נתנאל אריאל | (6)

החלטת ממשלה משנת 2018 רצתה לעודד לימודי הנדסאי וטכנאי מוסמך וקבעה יעד של 15 אלף מסיימים ומקבלי תעודה בשנה, אבל בפועל המספרים רחוקים מכך ומדי שנה מסיימים רק כ-10 אלף תלמידים וללא שיפור בשנים האחרונות. לא מדובר על תואר מהנדס, שאותו לומדים במשך 4 שנים, אלא הסמכה שאותה מקבלים לאחר שנתיים. יש כמובן יתרונות בלהיות מהנדס, אבל הנדסאי יכול גם להיכנס לשוק אחרי שנתיים ולצבור ניסיון. מעבר לכך, זה פתרון אפשרי עבור אנשים שאולי לא מסוגלים להשלים את התואר האקדמי. 

על פי נתוני ארגון המכללות הטכנולוגיות "מדובר במקצוע מבוקש בישראל כאשר השוק סובל ממחסור חמור בכוח אדם ומתת-תקצוב של המדינה לכל סטודנט. אם נכון להיום כל ילד בגן במערכת החינוך הישראלית מתוקצב על ידי המדינה ב-16,284 שקל וכל סטודנט לתואר במדעי הרוח מתוקצב ב-23,600 שקל, הסטודנטים להנדסאות מתוקצבים רק בסכום של 15,104 שקל וזאת מתחת ליעד שהצביעה הרפורמה המקורית שעמד על 19,500 שקל".

כעת, במסגרת חוק ההסדרים החדש, המדינה מתכננת להגדיל את התקציב למכללות שמכשירות הנדסאים וטכנאים מוסמכים, גם על פי הגידול במספר הסטודנטים, וגם בצורה דיפרנציאלית על פי המגמות. אבל כמה בדיוק? עדיין לא ברור. המספרים לא מפורטים בטיוטה. 

 

בטיוטת החוק מדברים גם על רצון לדאוג ליותר השכלה טכנולוגית לצעירים בפריפריה כך שמכללות שיש להן מעל 1,000 סטודנטים יוכלו לפתוח שלוחות מתוקצבות וכך למעשה להנגיש את ההשכלה הטכנולוגית. מכללות הטכנולוגיות מברכים את האוצר על כך ואומרים כי ה"מהלך צפוי להגדיל באופן מיידי את כמות הסטודנטים הלומדים הנדסאות ואלו יוכלו להשתלב בשוק העבודה בתוך שנתיים-שלוש ולמלא את המחסור הגדול בתחום במשק".

 

ומה לגבי שילוב חרדים? אם אכן הסעיפים בנושא יכללו בחוק ההסדרים הסופי ויאושרו בכנסת ב-3 קריאות, אפשר יהיה לתקצב מכללות חרדיות שבהן לפחות 80% מהסטודנטים יהיו חרדים, גם אם לומדים במכללה פחות מ-800 סטודנטים.

 

אייל קרמר, מייסד ויו"ר ארגון המכללות הטכנולוגיות: "מדובר בצעד מבורך וחשוב מאוד של האוצר, בדרך לחיזוק ההכרחי של ההשכלה הטכנולוגית בישראל. חשוב מאוד להנגיש את ההשכלה הטכנולוגית בפריפריה וטוב עשה האוצר שהגדיר שרק מכללות גדולות עם אחוזי דפלום ואיכות פדגוגית גבוהה יהיו רשאיות לפתוח שלוחות – יש כאן איזון נכון בין הרצון לפתוח את השערים לציבור גדול לבין הזהירות ההכרחית".

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נתפס לא יוקרתי מספיק (ל"ת)
    אלון 22/02/2023 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הנדסאי מצטיין עדיף על מהנדס ממוצע (ל"ת)
    ש.א 19/02/2023 21:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חוצפנים 19/02/2023 20:20
    הגב לתגובה זו
    היום כל הנדסאי מתחזה למהנדס ואדריכל צריך קנסות גבוהים עליהם ושלילת רשיון ההנדסאים ולא להכשיר את המתחזים האלה יותר
  • 3.
    מדינת מקושרים 19/02/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
    רק אחרי התואר וגם זה לקח זמן
  • 2.
    הנדסאי אלקט ומחשבים 19/02/2023 18:45
    הגב לתגובה זו
    נא לא לזלזל בהם!
  • 1.
    חיים 19/02/2023 17:57
    הגב לתגובה זו
    איך מכשירים הנדסאי (בתקופת הקורונה) , כאשר אין לו מושג מה זה חשבון אינפיניטסמלי, כלומר חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי. אלה עובדות שאני מכיר מקרוב! מישהו בחלונות הגבוהים הוריד את הרמה בכוונה? ע"מ להרחיק אותם אולי מהאקדמיה פעם אחת ולתמיד"?
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיות

דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם

הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת,  אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים

רן קידר |
נושאים בכתבה AI אינטרנט

המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות. 

עם זאת, למרות שכרגע הם אינם תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.

דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.

מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד. 

במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך, אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.