מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כוללת אוניברסיטאות מחקר, מכללות אקדמיות ומוסדות מתוקצבים בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. עבור סטודנטים מדובר בהחלטה כלכלית לכל דבר: שכר לימוד, שנות היעדרות משוק העבודה
ותשואה עתידית שמשתנה מאוד בין תחומי לימוד.
יותר מתריסר מוסדות אמריקאיים גובים כיום מחירון שחוצה 100 אלף דולר לשנה, ובמקביל ההכנסות בפועל משכר לימוד יורדות ומוסדות קטנים נסגרים. כשני שלישים מהסטודנטים מקבלים סיוע, ההנחה הממוצעת לנרשמים חדשים במוסדות פרטיים הגיעה ל-57%, ובמוסדות כמו ג'ורג'טאון וטאפטס
קרוב ל-60% אינם מקבלים מלגה כלל
מרכז "יזמות 360" של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, קמפוס וירטואלי בתוך משחק המחשב הפופולארי, שמטרתו לללמד בני ובנות נוער על עולם היזמות, ההשקעות ורכישת כלים לפיתוח יצירתיות; "גם בעולם הווירטואלי אוניברסיטת בן-גוריון מעודדת ומלמדת יזמות אצל הסטודנטים"
יש חוקרים שאומרים ש"באוניברסיטה לא באמת לומדים משהו" - ועדיין הם סבורים שהיא עוזרת לכם להיכנס לשוק העבודה. איך זה יכול להיות ומה 'התשואה' על השכלה גבוהה?
התוכנית משנת 2018 הגידרה יעד של 15 אלף הנדסאים או טכנאים מוסמכים בכל שנה. בפועל - יש רק 10 אלף כל שנה וללא שיפור לאורך השנים הללו. מה יהיה בחוק ההסדרים הקרוב והאם זה עשוי לסייע לפריפריה?
נתונים חדשים של הלמ"ס אודות השפעת הרקע ההשכלתי של ההורים על לימודים הבנים והבנות באקדמיה מתפרסמים ומחזקים את הטענות לפיהן קשה יותר להתקבל כאשר ההורים עצמם אינם בעלי השכלה אקדמית; ומה לומדים אלו שמתקבלים?
40% מבוגרי תואר ראשון עוסקים במקצוע שאינו קשור להשכלתם, כך על פי מחקר שנערך בבנק ישראל אשר בחן את הסיכויים להיות מועסק במצב של השכלה עודפת ואי-התאמה בין ההשכלה למקצוע; וגם מה אומרים ציונים טובים בבגרות על העתיד?