אוניברסיטת בן גוריון במיינקראפט
צילום: האוניברסיטה

מכורים ללימודים: אוניברסיטת בן גוריון מקימה קמפוס במיינקראפט

מרכז "יזמות 360" של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, קמפוס וירטואלי בתוך משחק המחשב הפופולארי, שמטרתו לללמד בני ובנות נוער על עולם היזמות, ההשקעות ורכישת כלים לפיתוח יצירתיות;  "גם בעולם הווירטואלי אוניברסיטת בן-גוריון מעודדת ומלמדת יזמות אצל הסטודנטים"

לקראת שנת הלימודים הקרובה, הקים מרכז "יזמות 360" של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, קמפוס וירטואלי בתוך משחק המחשב הפופולארי "מיינקראפט" (Minecraft). מטרת הקמפוס היא ללמד בני ובנות נוער על עולם היזמות, ההשקעות ורכישת כלים לפיתוח יצירתיות. הקמפוס וירטואלי אינטרקטיבי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב במשחק מיינקראפט שיאפשר למשתמשים להתנסות בצורה מעשית בפיתוח רעיון, גיוס משאבים וקבלת השקעה.

לדברי האוניברסיטה במסגרת הקמפוס הווירטואלי, "הסטודנטים" ו"הסטודנטיות" לומדים על תהליך היזמות בצורה ישירה ומעניינת, ומרוויחים תמריצים במשחק (מטבעות שווי ערך לכסף אמיתי במשחק). בנוסף, נבנית אינטראקציה בין השחקנים עם "משקיעים" או "אנליסטים" שמייצגים את הבנת יכולות ההון סיכון במרכז היזמות. בכך הם מקווים שמתוך חוויית השתתפות אמיתית בתהליך הקמת הסטארט-אפ, מקבלים המשתתפים הבנה עמוקה יותר של התהליך העסקי הנלמד במרכז היזמות. הם יידרשו להפגין יכולת התבטאות גבוהה, הבנה של השוק אליו הם מייעדים את הסטאראפ והיתכנות יישום הרעיון.

את ההשראה לרעיונות ישאבו בני ובנות הנוער מרשימה מגוונת של תחומים מעולמות המחשב וההייטק, כגון: מסחר אלקטרוני, בינה מלאכותית, גיימינג, בית חכם, טכנולוגיות מזון, סייבר, אנרגיה מתחדשת, טכנולוגיות בריאות, טכנולוגיות חינוך, חשמל, טכנולוגיות אופנה, תקשורת ויצירת תוכן וטכנולוגיות חלל. ניתן יהיה להגיע למשחק דרך שרת Topstrix כתובת השרת: ((play.topstrix.net שבו משחקים מידי יום אלפי שחקנים, והוא פתוח לקהל הרחב.

נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ: "יזמות היא לא מקצוע, זו צורת חשיבה שאנו מעניקים לסטודנטיות ולסטודנטים שלנו מכל הפקולטות. הבוגרות והבוגרים שלנו יוצאים לעולם עם ארגז כלים שהוא הרבה מעבר לתואר עצמו. מעכשיו, גם בעולם הוירטואלי אוניברסיטת בן-גוריון מעודדת ומלמדת יזמות אצל הסטודנטים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רונית מיכאל 30/08/2023 12:58
    הגב לתגובה זו
    פרויקט מבורך הילד שלי עף עליו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק

מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים

שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור

עמית בר |
נושאים בכתבה עובדים קריירה

השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.

במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.

בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.

זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.

לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית

חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.

עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק

מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים

שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור

עמית בר |
נושאים בכתבה עובדים קריירה

השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.

במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.

בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.

זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.

לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית

חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.