הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

סיכום שנה"ל האקדמית תשפ"ב: ירידה של 10% במספר הסטודנטים החדשים

כמה סטודנטים למדו לתואר ראשון? מה אחוז הנשים באקדמיה? ואיפה הערבים והחרדים?
דור עצמון | (2)
נושאים בכתבה אקדמיה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השכלה גבוהה סטודנטים

לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ג (22/23) שתיפתח ביום ראשון הקרוב, מפרסמת הלשכה המרכזי לסטטיסטיקה את נתוני שנת הלימודים תשפ"ב (21/22) של ההשכלה הגבוהה בישראל. מהנתונים עולה מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון ירד ב-9.5% לעומת השנה הקודמת. הירידה נובעת בעיקר מהפיכתו של המרכז הבינתחומי הרצליה לאוניברסיטה.

בשנת תשפ"ב היו בישראל 59 מוסדות להשכלה גבוהה, ובהם למדו 303.2 אלף סטודנטים (לא כולל סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה) כאשר 70.8% למדו לתואר ראשון, 22.7% למדו לתואר שני וכ-4% למדו לתואר שלישי.

בקרב הסטודנטים החדשים לתואר ראשון (שמספרם ירד כאמור ב-9.5% ביחס לשנה שעברה) חלו ירידות בכל התחומים, ובמיוחד בלטה ירידה של 14.3% בהנדסה ואדריכלות, לעומת לימודי משפטים שבהם חלה הירידה הקלה ביותר – 0.1%. תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון היו מדעי החברה (32.3%, כולל 13.4% בעסקים ומדעי הניהול), לימודי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב; המדעים הפיזיקליים; המדעים הביולוגיים; הנדסה ואדריכלות (כ-30%) ומדעי הרוח (24.1%).

60.2% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו נשים כאשר יותר משני שלישים מהסטודנטים הערבים היו נשים (69.4%).

כ-19.2% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו ערבים. לשם השוואה, בשנת תשע"ז (2016/17) היה אחוז הסטודנטים הערבים 15.2%. בתשפ"ב, חלקם היחסי של הערבים בקרב סטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון (20% ובקרב החדשים: 20.2%) היה גדול יותר מחלקם בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים (17.0% בתואר שני, ו-8.3% בתואר שלישי).

קיראו עוד ב"בארץ"

סטודנטים חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי)

כ-4.3% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו חרדים (13.0 אלף נפשות). חלקם היחסי של החרדים (גברים ונשים) בקרב לומדי תואר הראשון עמד על 4.8%, ובקרב הסטודנטים החדשים לתואר ראשון – על 6.9%. נשים היו 69.1% מהלומדים החרדים, גבוה מאחוז הנשים בכלל הלומדים (60.2%). הסטודנטיות החרדיות היו 4.9% מכלל הסטודנטיות, 5.5% מהסטודנטיות לתואר הראשון ו-8.6% מהסטודנטיות החדשות לתואר ראשון.

לעומת השנה הקודמת, עלה מספרם של הסטודנטים החרדים ב-800 אנשים, עלייה של 6.4%. רוב הסטודנטים החרדים (78.5%) למדו לתואר ראשון ו-19.9% – לתואר שני בדומה לשנה הקודמת (78.3% ו-20.0%, בהתאמה). מחצית מהסטודנטים החרדים (50.6%, 6.6 אלף) למדו במכללות האקדמיות, והחלוקה הפנימית בין המכללות המתוקצבות ללא מתוקצבות – זהה. 4.1 אלף למדו במכללות האקדמיות לחינוך (31.6%) ו-2.3 אלף (17.7%) – באוניברסיטאות. אחוז זה היה נמוך בהרבה מאחוז הלומדים באוניברסיטאות בכלל האוכלוסייה (47.6%).

למה מוסדות אקדמיים צריכים שסטודנטים ירמו בלימודים ומדוע המל״ג עוצמת עין (כסף וג׳ובים) - תעשיית הזיופים והעתקות (של עובדות ומבחנים) פורחת, אבל זה לא מעניין אף אחד; איך זה עובד ולמה זה פוגע בכולנו? (>>>לטור המלא של נגה בריינס)

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    השנה הולכים להיות עוד פחות (ל"ת)
    אחת שמכירה 20/10/2022 17:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פועלת 20/10/2022 13:54
    הגב לתגובה זו
    חישוב קל מצביע על 12000 תלמידים לתואר דוקטור. המשק בישראל אינו מסוגל לקלוט נתון זה בעבודה מקצועית. התוצאה ירידה מאסיבית של מסיימי תואר זה אל חו"ל.
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, ההכנסות זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל

להמשך הכתבה לחץ כאן