סיכום שנה"ל האקדמית תשפ"ב: ירידה של 10% במספר הסטודנטים החדשים
לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ג (22/23) שתיפתח ביום ראשון הקרוב, מפרסמת הלשכה המרכזי לסטטיסטיקה את נתוני שנת הלימודים תשפ"ב (21/22) של ההשכלה הגבוהה בישראל. מהנתונים עולה מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון ירד ב-9.5% לעומת השנה הקודמת. הירידה נובעת בעיקר מהפיכתו של המרכז הבינתחומי הרצליה לאוניברסיטה.
בשנת תשפ"ב היו בישראל 59 מוסדות להשכלה גבוהה, ובהם למדו 303.2 אלף סטודנטים (לא כולל סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה) כאשר 70.8% למדו לתואר ראשון, 22.7% למדו לתואר שני וכ-4% למדו לתואר שלישי.
בקרב הסטודנטים החדשים לתואר ראשון (שמספרם ירד כאמור ב-9.5% ביחס לשנה שעברה) חלו ירידות בכל התחומים, ובמיוחד בלטה ירידה של 14.3% בהנדסה ואדריכלות, לעומת לימודי משפטים שבהם חלה הירידה הקלה ביותר – 0.1%. תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון היו מדעי החברה (32.3%, כולל 13.4% בעסקים ומדעי הניהול), לימודי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב; המדעים הפיזיקליים; המדעים הביולוגיים; הנדסה ואדריכלות (כ-30%) ומדעי הרוח (24.1%).
60.2% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו נשים כאשר יותר משני שלישים מהסטודנטים הערבים היו נשים (69.4%).
- סקנדל ב-MIT: המחקר המצוטט על AI התגלה כפייק
- פלנטיר פותחת מסלול עוקף אוניברסיטה: גיוס ישיר לבוגרי תיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כ-19.2% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו ערבים. לשם השוואה, בשנת תשע"ז (2016/17) היה אחוז הסטודנטים הערבים 15.2%. בתשפ"ב, חלקם היחסי של הערבים בקרב סטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון (20% ובקרב החדשים: 20.2%) היה גדול יותר מחלקם בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים (17.0% בתואר שני, ו-8.3% בתואר שלישי).
סטודנטים חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי)
כ-4.3% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו חרדים (13.0 אלף נפשות). חלקם היחסי של החרדים (גברים ונשים) בקרב לומדי תואר הראשון עמד על 4.8%, ובקרב הסטודנטים החדשים לתואר ראשון – על 6.9%. נשים היו 69.1% מהלומדים החרדים, גבוה מאחוז הנשים בכלל הלומדים (60.2%). הסטודנטיות החרדיות היו 4.9% מכלל הסטודנטיות, 5.5% מהסטודנטיות לתואר הראשון ו-8.6% מהסטודנטיות החדשות לתואר ראשון.
לעומת השנה הקודמת, עלה מספרם של הסטודנטים החרדים ב-800 אנשים, עלייה של 6.4%. רוב הסטודנטים החרדים (78.5%) למדו לתואר ראשון ו-19.9% – לתואר שני בדומה לשנה הקודמת (78.3% ו-20.0%, בהתאמה). מחצית מהסטודנטים החרדים (50.6%, 6.6 אלף) למדו במכללות האקדמיות, והחלוקה הפנימית בין המכללות המתוקצבות ללא מתוקצבות – זהה. 4.1 אלף למדו במכללות האקדמיות לחינוך (31.6%) ו-2.3 אלף (17.7%) – באוניברסיטאות. אחוז זה היה נמוך בהרבה מאחוז הלומדים באוניברסיטאות בכלל האוכלוסייה (47.6%).
- צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
- מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
למה מוסדות אקדמיים צריכים שסטודנטים ירמו בלימודים ומדוע המל״ג עוצמת עין (כסף וג׳ובים) - תעשיית הזיופים והעתקות (של עובדות ומבחנים) פורחת, אבל זה לא מעניין אף אחד; איך זה עובד ולמה זה פוגע בכולנו? (>>>לטור המלא של נגה בריינס)
- 2.השנה הולכים להיות עוד פחות (ל"ת)אחת שמכירה 20/10/2022 17:13הגב לתגובה זו
- 1.פועלת 20/10/2022 13:54הגב לתגובה זוחישוב קל מצביע על 12000 תלמידים לתואר דוקטור. המשק בישראל אינו מסוגל לקלוט נתון זה בעבודה מקצועית. התוצאה ירידה מאסיבית של מסיימי תואר זה אל חו"ל.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
