סיכום שנה"ל האקדמית תשפ"ב: ירידה של 10% במספר הסטודנטים החדשים
לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ג (22/23) שתיפתח ביום ראשון הקרוב, מפרסמת הלשכה המרכזי לסטטיסטיקה את נתוני שנת הלימודים תשפ"ב (21/22) של ההשכלה הגבוהה בישראל. מהנתונים עולה מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון ירד ב-9.5% לעומת השנה הקודמת. הירידה נובעת בעיקר מהפיכתו של המרכז הבינתחומי הרצליה לאוניברסיטה.
בשנת תשפ"ב היו בישראל 59 מוסדות להשכלה גבוהה, ובהם למדו 303.2 אלף סטודנטים (לא כולל סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה) כאשר 70.8% למדו לתואר ראשון, 22.7% למדו לתואר שני וכ-4% למדו לתואר שלישי.
בקרב הסטודנטים החדשים לתואר ראשון (שמספרם ירד כאמור ב-9.5% ביחס לשנה שעברה) חלו ירידות בכל התחומים, ובמיוחד בלטה ירידה של 14.3% בהנדסה ואדריכלות, לעומת לימודי משפטים שבהם חלה הירידה הקלה ביותר – 0.1%. תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון היו מדעי החברה (32.3%, כולל 13.4% בעסקים ומדעי הניהול), לימודי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב; המדעים הפיזיקליים; המדעים הביולוגיים; הנדסה ואדריכלות (כ-30%) ומדעי הרוח (24.1%).
60.2% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו נשים כאשר יותר משני שלישים מהסטודנטים הערבים היו נשים (69.4%).
- סקנדל ב-MIT: המחקר המצוטט על AI התגלה כפייק
- פלנטיר פותחת מסלול עוקף אוניברסיטה: גיוס ישיר לבוגרי תיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כ-19.2% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו ערבים. לשם השוואה, בשנת תשע"ז (2016/17) היה אחוז הסטודנטים הערבים 15.2%. בתשפ"ב, חלקם היחסי של הערבים בקרב סטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון (20% ובקרב החדשים: 20.2%) היה גדול יותר מחלקם בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים (17.0% בתואר שני, ו-8.3% בתואר שלישי).
סטודנטים חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי)
כ-4.3% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו חרדים (13.0 אלף נפשות). חלקם היחסי של החרדים (גברים ונשים) בקרב לומדי תואר הראשון עמד על 4.8%, ובקרב הסטודנטים החדשים לתואר ראשון – על 6.9%. נשים היו 69.1% מהלומדים החרדים, גבוה מאחוז הנשים בכלל הלומדים (60.2%). הסטודנטיות החרדיות היו 4.9% מכלל הסטודנטיות, 5.5% מהסטודנטיות לתואר הראשון ו-8.6% מהסטודנטיות החדשות לתואר ראשון.
לעומת השנה הקודמת, עלה מספרם של הסטודנטים החרדים ב-800 אנשים, עלייה של 6.4%. רוב הסטודנטים החרדים (78.5%) למדו לתואר ראשון ו-19.9% – לתואר שני בדומה לשנה הקודמת (78.3% ו-20.0%, בהתאמה). מחצית מהסטודנטים החרדים (50.6%, 6.6 אלף) למדו במכללות האקדמיות, והחלוקה הפנימית בין המכללות המתוקצבות ללא מתוקצבות – זהה. 4.1 אלף למדו במכללות האקדמיות לחינוך (31.6%) ו-2.3 אלף (17.7%) – באוניברסיטאות. אחוז זה היה נמוך בהרבה מאחוז הלומדים באוניברסיטאות בכלל האוכלוסייה (47.6%).
- לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
למה מוסדות אקדמיים צריכים שסטודנטים ירמו בלימודים ומדוע המל״ג עוצמת עין (כסף וג׳ובים) - תעשיית הזיופים והעתקות (של עובדות ומבחנים) פורחת, אבל זה לא מעניין אף אחד; איך זה עובד ולמה זה פוגע בכולנו? (>>>לטור המלא של נגה בריינס)
- 2.השנה הולכים להיות עוד פחות (ל"ת)אחת שמכירה 20/10/2022 17:13הגב לתגובה זו
- 1.פועלת 20/10/2022 13:54הגב לתגובה זוחישוב קל מצביע על 12000 תלמידים לתואר דוקטור. המשק בישראל אינו מסוגל לקלוט נתון זה בעבודה מקצועית. התוצאה ירידה מאסיבית של מסיימי תואר זה אל חו"ל.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
