סיכום שנה"ל האקדמית תשפ"ב: ירידה של 10% במספר הסטודנטים החדשים
לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ג (22/23) שתיפתח ביום ראשון הקרוב, מפרסמת הלשכה המרכזי לסטטיסטיקה את נתוני שנת הלימודים תשפ"ב (21/22) של ההשכלה הגבוהה בישראל. מהנתונים עולה מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון ירד ב-9.5% לעומת השנה הקודמת. הירידה נובעת בעיקר מהפיכתו של המרכז הבינתחומי הרצליה לאוניברסיטה.
בשנת תשפ"ב היו בישראל 59 מוסדות להשכלה גבוהה, ובהם למדו 303.2 אלף סטודנטים (לא כולל סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה) כאשר 70.8% למדו לתואר ראשון, 22.7% למדו לתואר שני וכ-4% למדו לתואר שלישי.
בקרב הסטודנטים החדשים לתואר ראשון (שמספרם ירד כאמור ב-9.5% ביחס לשנה שעברה) חלו ירידות בכל התחומים, ובמיוחד בלטה ירידה של 14.3% בהנדסה ואדריכלות, לעומת לימודי משפטים שבהם חלה הירידה הקלה ביותר – 0.1%. תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון היו מדעי החברה (32.3%, כולל 13.4% בעסקים ומדעי הניהול), לימודי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב; המדעים הפיזיקליים; המדעים הביולוגיים; הנדסה ואדריכלות (כ-30%) ומדעי הרוח (24.1%).
60.2% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו נשים כאשר יותר משני שלישים מהסטודנטים הערבים היו נשים (69.4%).
- סקנדל ב-MIT: המחקר המצוטט על AI התגלה כפייק
- פלנטיר פותחת מסלול עוקף אוניברסיטה: גיוס ישיר לבוגרי תיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כ-19.2% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו ערבים. לשם השוואה, בשנת תשע"ז (2016/17) היה אחוז הסטודנטים הערבים 15.2%. בתשפ"ב, חלקם היחסי של הערבים בקרב סטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון (20% ובקרב החדשים: 20.2%) היה גדול יותר מחלקם בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים (17.0% בתואר שני, ו-8.3% בתואר שלישי).
סטודנטים חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי)
כ-4.3% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו חרדים (13.0 אלף נפשות). חלקם היחסי של החרדים (גברים ונשים) בקרב לומדי תואר הראשון עמד על 4.8%, ובקרב הסטודנטים החדשים לתואר ראשון – על 6.9%. נשים היו 69.1% מהלומדים החרדים, גבוה מאחוז הנשים בכלל הלומדים (60.2%). הסטודנטיות החרדיות היו 4.9% מכלל הסטודנטיות, 5.5% מהסטודנטיות לתואר הראשון ו-8.6% מהסטודנטיות החדשות לתואר ראשון.
לעומת השנה הקודמת, עלה מספרם של הסטודנטים החרדים ב-800 אנשים, עלייה של 6.4%. רוב הסטודנטים החרדים (78.5%) למדו לתואר ראשון ו-19.9% – לתואר שני בדומה לשנה הקודמת (78.3% ו-20.0%, בהתאמה). מחצית מהסטודנטים החרדים (50.6%, 6.6 אלף) למדו במכללות האקדמיות, והחלוקה הפנימית בין המכללות המתוקצבות ללא מתוקצבות – זהה. 4.1 אלף למדו במכללות האקדמיות לחינוך (31.6%) ו-2.3 אלף (17.7%) – באוניברסיטאות. אחוז זה היה נמוך בהרבה מאחוז הלומדים באוניברסיטאות בכלל האוכלוסייה (47.6%).
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
למה מוסדות אקדמיים צריכים שסטודנטים ירמו בלימודים ומדוע המל״ג עוצמת עין (כסף וג׳ובים) - תעשיית הזיופים והעתקות (של עובדות ומבחנים) פורחת, אבל זה לא מעניין אף אחד; איך זה עובד ולמה זה פוגע בכולנו? (>>>לטור המלא של נגה בריינס)
- 2.השנה הולכים להיות עוד פחות (ל"ת)אחת שמכירה 20/10/2022 17:13הגב לתגובה זו
- 1.פועלת 20/10/2022 13:54הגב לתגובה זוחישוב קל מצביע על 12000 תלמידים לתואר דוקטור. המשק בישראל אינו מסוגל לקלוט נתון זה בעבודה מקצועית. התוצאה ירידה מאסיבית של מסיימי תואר זה אל חו"ל.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
