כיתת לימוד מבחן אוניברסיטה שיעורים
צילום: Istock

סיכום שנה"ל האקדמית תשפ"ב: ירידה של 10% במספר הסטודנטים החדשים

כמה סטודנטים למדו לתואר ראשון? מה אחוז הנשים באקדמיה? ואיפה הערבים והחרדים?
דור עצמון | (2)

לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ג (22/23) שתיפתח ביום ראשון הקרוב, מפרסמת הלשכה המרכזי לסטטיסטיקה את נתוני שנת הלימודים תשפ"ב (21/22) של ההשכלה הגבוהה בישראל. מהנתונים עולה מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון ירד ב-9.5% לעומת השנה הקודמת. הירידה נובעת בעיקר מהפיכתו של המרכז הבינתחומי הרצליה לאוניברסיטה.

בשנת תשפ"ב היו בישראל 59 מוסדות להשכלה גבוהה, ובהם למדו 303.2 אלף סטודנטים (לא כולל סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה) כאשר 70.8% למדו לתואר ראשון, 22.7% למדו לתואר שני וכ-4% למדו לתואר שלישי.

בקרב הסטודנטים החדשים לתואר ראשון (שמספרם ירד כאמור ב-9.5% ביחס לשנה שעברה) חלו ירידות בכל התחומים, ובמיוחד בלטה ירידה של 14.3% בהנדסה ואדריכלות, לעומת לימודי משפטים שבהם חלה הירידה הקלה ביותר – 0.1%. תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון היו מדעי החברה (32.3%, כולל 13.4% בעסקים ומדעי הניהול), לימודי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב; המדעים הפיזיקליים; המדעים הביולוגיים; הנדסה ואדריכלות (כ-30%) ומדעי הרוח (24.1%).

60.2% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו נשים כאשר יותר משני שלישים מהסטודנטים הערבים היו נשים (69.4%).

כ-19.2% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו ערבים. לשם השוואה, בשנת תשע"ז (2016/17) היה אחוז הסטודנטים הערבים 15.2%. בתשפ"ב, חלקם היחסי של הערבים בקרב סטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון (20% ובקרב החדשים: 20.2%) היה גדול יותר מחלקם בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים (17.0% בתואר שני, ו-8.3% בתואר שלישי).

סטודנטים חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי)

כ-4.3% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"ב (2021/22) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היו חרדים (13.0 אלף נפשות). חלקם היחסי של החרדים (גברים ונשים) בקרב לומדי תואר הראשון עמד על 4.8%, ובקרב הסטודנטים החדשים לתואר ראשון – על 6.9%. נשים היו 69.1% מהלומדים החרדים, גבוה מאחוז הנשים בכלל הלומדים (60.2%). הסטודנטיות החרדיות היו 4.9% מכלל הסטודנטיות, 5.5% מהסטודנטיות לתואר הראשון ו-8.6% מהסטודנטיות החדשות לתואר ראשון.

לעומת השנה הקודמת, עלה מספרם של הסטודנטים החרדים ב-800 אנשים, עלייה של 6.4%. רוב הסטודנטים החרדים (78.5%) למדו לתואר ראשון ו-19.9% – לתואר שני בדומה לשנה הקודמת (78.3% ו-20.0%, בהתאמה). מחצית מהסטודנטים החרדים (50.6%, 6.6 אלף) למדו במכללות האקדמיות, והחלוקה הפנימית בין המכללות המתוקצבות ללא מתוקצבות – זהה. 4.1 אלף למדו במכללות האקדמיות לחינוך (31.6%) ו-2.3 אלף (17.7%) – באוניברסיטאות. אחוז זה היה נמוך בהרבה מאחוז הלומדים באוניברסיטאות בכלל האוכלוסייה (47.6%).

קיראו עוד ב"בארץ"

למה מוסדות אקדמיים צריכים שסטודנטים ירמו בלימודים ומדוע המל״ג עוצמת עין (כסף וג׳ובים) - תעשיית הזיופים והעתקות (של עובדות ומבחנים) פורחת, אבל זה לא מעניין אף אחד; איך זה עובד ולמה זה פוגע בכולנו? (>>>לטור המלא של נגה בריינס)

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    השנה הולכים להיות עוד פחות (ל"ת)
    אחת שמכירה 20/10/2022 17:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פועלת 20/10/2022 13:54
    הגב לתגובה זו
    חישוב קל מצביע על 12000 תלמידים לתואר דוקטור. המשק בישראל אינו מסוגל לקלוט נתון זה בעבודה מקצועית. התוצאה ירידה מאסיבית של מסיימי תואר זה אל חו"ל.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.